תעסוקה יומיומית ושילוב אוכלוסיות: הפתרון הירוק שיסייע למטופלי בריאות הנפש

"משירת העשבים מתמלא הלב ומשתוקק", כתבה נעמי שמר על פי דבריו של רבי נחמן מברסלב. את מה שתיאר רבי נחמן בצורה מיוחדת כל כך ושנעמי שמר הפליאה להפוך לשיר נצחי, מיישמים בימים אלו הלכה למעשה במרכזי בריאות הנפש בישראל: גינות קהילתיות שיוקמו בבתי חולים פסיכיאטריים, בהם נמצאים מאות מטופלים, ישמשו כמרכיב נוסף בתהליך הטיפולי.

אביגיל הלר, המשמשת כראש תחום גנים בוטנים וחקלאות יישובית, גינות קהילתיות, גינות לתושב וחקלאות עירונית יצרנית במשרד החקלאות, מסבירה שהיוזמה נולדה מדו-שיח עם משרד הבריאות. "במסגרת הפעילות שלנו של חיבור האנשים לחקלאות ולאדמה, אנחנו מחפשים כל הזמן שיתופי פעולה, עם מי שאפשר", סיפרה הלר. "ברגע שנוצר הקשר עם משרד הבריאות עלה הרעיון להקמת גינות קהילתיות במרכזי בריאות נפש".

הלר ציינה כי תקופת הקורונה, שכפתה על אנשים הסתגרות בבתים ובחצרות, הביאה רבים להתחיל לגדל בגינות ובמרפסות ירקות, פירות, צמחי תבלין ופרחים. היא אף העידה על עצמה שברגע שהיא מרגישה עצבנית ולא רגועה - היא יוצאת לעבוד בגינה. "אני באוויר הפתוח, במגע עם האדמה. זה ממש מנקה את הראש", אמרה.

ההרגשה הטובה הזו, הצומחת מן העבודה בגינה, מוכרת ומגובה במחקרים. "היציאה לגינה והעבודה בה תהיה דבר משמעותי מאוד עבור המטופלים", טענה מירי אלגביש-חביו, מנהלת שירות ריפוי בעיסוק בבית החולים "מעלה הכרמל" שבטירת כרמל.

אלגביש-חביו מנתה שורה ארוכה של תרומות שתביא איתה הגינה המוקמת בבית החולים. "קודם כל, מדובר בפינה יפה ונעימה לשבת בה", הבהירה. בנוסף, הגינה אמורה להתפתח לכדי מקום "שבו תהיה למטופלים תעסוקה יומיומית, היא תהיה חלק מהעשייה שלהם, מקום שהם ידאגו לו ויטפחו אותו ויתרמו".

לדבריה, הגינה היא המקום בו יכול להיווצר מפגש רב-גילאי, כמו גם מפגש בין המטופלים השוהים במחלקות שונות. "זו הזדמנות לצאת מהמקום שהם נמצאים בו רוב היום, ולפגוש עוד אנשים", הסבירה.

הלר רואה בעיני רוחה את הגינה גם כמקום מפגש בין המטופלים לבני משפחותיהם שיגיעו לבקר - גם כפינה נעימה ויפה לשהות בה יחד, ואולי גם כמרחב אפשרי של עבודה משותפת, הכוללת הן את המטופלים עצמם, והן את בני המשפחות שבאים לבקר. היא גם מציעה שאנשים מהקהילות הסמוכות לבית החולים יבואו לגינה, יפגשו בה מטופלים ויעבדו איתם ביחד. "הם יראו שהאנשים שנמצאים במקום הם לא אנשים מאיימים. יכול להיווצר כאן מפגש טוב לשני הצדדים", אמרה.

"בגינון יש מיומנויות תפקודיות חיוניות שתורמות לתפקוד היום-יומי", אמרה אלגביש-חביו. "כמו תכנון לדוגמה; צריך להבין שלפני שמקימים את הגינה מתכננים אותה, אחר כך צריך לדאוג לכלים, חומרים, זרעים או שתילים. יש בעבודה בגינה מתן וקבלה של העובד בה - אתה גם חלק מתהליך משמעותי שקורה בגינה ואתה תרמת לו ומעורב בו".

אלגביש-חביו הדגישה כי מעבר לעבודה בגינה עצמה, המטופלים גם יזכו ללמוד על האבולוציה של הצמח. "נביטה, צמיחה, לבלוב, פריחה ואחר כך גם קמילה, נשירה, התייבשות - גם לתהליכים האלו יש חשיבות ביכולת להתמודד ולדעת להיפרד. לומדים לעבור למשהו אחר ולא נופלים מזה, וכעבור זמן רואים שלקמילה יש חשיבות בתהליך, שמביא אחר כך צמיחה מחדש". לדבריה, "יש לנו הרבה מה ללמוד ממעגל החיים של הצמחים".

במתחם בית החולים פועל בית ספר "מאור", בו לומדים נערים ובמקום כבר יש גינה בה עובדים התלמידים. על פי דגם זה ובשטח גדול בהרבה, כ-150 מטרים רבועים, תקום הגינה הקהילתית של בית החולים. אלגביש-חביו הסבירה כי מדובר בתחום נוסף שיפעל במסגרת מרכזי עשיה אליהם מגיעים המטופלים. במקום כבר פועלת נגריה ומפעל קטן למלאכות יד שבהן חוזרים המטופלים על רצף פעולות קבוע. בנוסף יש חדר הפוגה לקריאה ומנוחה, סדנת קרמיקה ויצירה ופינת חי. הגינה תוקם מסביב לפינת החי ותהיה חלק ממנה.

לצד הליווי המקצועי של משרד החקלאות, יסייעו במקום גם אנשי צוות "גן הנדיב", מזכרון יעקב, שם פועלת גינה טיפולית דומה. אחד הרעיונות המיושמים בגן הנדיב וייתכן שיועתקו ל"מעלה הכרמל", הוא הקמה של ערוגות אישיות המסודרות במעגל. בנוסף כבר מתכננים שיתופי פעולה בין הפעילויות השונות, בהן בניית אדניות לגינה בנגריה והכנת עציצים בסדנת הקרמיקה.

אלגביש-חביו תיארה כבר בעיני רוחה את המטופלים יושבים בפינה המוצלת והמלבלבת, שותים תה שחלטו מצמחי תבלין שגדלו בגינה. "יש לזה ערך גדול", הבהירה. "הירוק, היופי, הסדר של הגינה יהוו תרומה משמעותית מאוד. כשאדם נמצא במצב נפשי סוער, משברי ומבולבל, המפגש עם סביבה נעימה עושה טוב לכל אחד ובוודאי שתעשה טוב למטופלים".