כשד"ר במעבדה מרוויח פחות מבייביסיטר, אי אפשר להילחם בקורונה

בעשורים האחרונים הלך ונשחק עד דק מעמדם של עובדי המעבדה בישראל. למרות אזהרות על בריחת המועסקים לשוק הפרטי בשל השכר המעליב, משבר הקורונה תפס את המערכת עם המכנסיים למטה כשהיא נמצאת בקריסה

ד"ר יפעת אלקלעי
צילום: MyHeritage

עד שנות ה-80, שכר עובדי המעבדות בארץ הוצמד לטבלת שכר הרופאים. אף אחד לא יודע לספר מתי זה השתנה ולמה. "בברית המועצות הייתי רופאה", סיפרה לי עובדת מעבדה השבוע. שם, לומדים רפואה במסלול שבסיומו חלק הולכים לסטאז' קליני, וחלק לסטאז' מעבדתי. "עבדנו כתף אל כתף, במטרה ברורה, לאבחן ולטפל בחולים".

אי אפשר להגדיר את משמעות מקצוע המעבדה הרפואית, ללא התייחסות לכלים הדיאגנוסטיים שבלעדיהם הרופא בקליניקה עיוור לגמרי. מרגע קביעת האבחנה המבדלת, הוא יפעל להוכחתה על ידי בדיקות מעבדה, וישתמש בתוצאותיהן כדי להתאים טיפול.

עולם הבדיקות הלך והתפתח עם הזמן. בעבר היו טועמים את השתן כדי לאבחן סוכרת, מאז התפתח המקצוע. בעשורים האחרונים הוטמעו טכנולוגיות מתקדמות ביותר, שמאפשרות אבחון מחלות בעזרת זיהוי של אלפי סימנים ביולוגיים, ובמקרים רבים ירידה עד לרמת המטען הגנטי והגנים של כל מטופל. אלו תהליכים, שמובילים לעידן חדש של רפואה מותאמת אישית.

פרדוקסלית, במקביל להתפתחות האדירה של המיומנויות המקצועיות, הלך ונשחק עד דק מעמד עובד המעבדה בישראל. לראיה, הסכם השכר האחרון, שנחתם עם הסקטור הפצוע והמדמם הזה - הוא משנת 1995.

משבר הקורונה תפס את המערכת עם המכנסיים למטה. מעבדת קורונה באור יהודה (צילום: ראובן קסטרו)

בשנות ה-90 נקלטו במערכת הבריאות עובדים רבים מקרב עולי ברית המועצות לשעבר. רבים מהם הגיעו למעבדות והביאו עמם ניסיון רב והשכלה רחבה. במקביל, כמו במקצועות בריאות רבים אחרים, פנו יותר נשים ללמוד את המקצוע. כיום, כ-85% מעובדות המעבדה הן נשים. האם ריבוי העולים החדשים והאחוז הגבוה של הנשים הם הסיבות להפקרת המקצוע?

קשה להאמין, אבל משכורת ההתחלתית לשעה לעובדי מעבדה בעלי תואר ראשון היא 31 שקלים בלבד. השכר השעתי לעובדים מתחילים בעלי תואר דוקטור (תואר שלישי) מגיע ל-37 שקלים, פחות משכר המשולם לשעה לשמרטפית. עובדי מעבדה בעלי דוקטורט ו-20 שנות ותק וניסיון, יגיעו לשכר מירבי של 54 שקלים לשעה, וכך זה יישאר כך עד גיל הפנסיה. בלתי סביר בעליל.

מעל מחצית מהעובדים חצו את גיל 50, וכ-30% מהעובדים חצו את גיל 60. מהצד השני, צעירים לא מגיעים לעבוד במעבדות הציבוריות בשכר כה מעליב. המשמעות היא שתוך חמש שנים, יקרסו המעבדות הציבוריות. אין דרך אחרת לתאר את המצב.

עוד בוואלה! NEWS

בדרך לבניית מתווה החזרה ללימודים, מישהו שכח מהו חינוך

לכתבה המלאה
העובדים מחפשים את דרכם לשוק הפרטי. מעבדה פרטית בפ"ת (צילום: אלעד מלכה)

משבר הקורונה הנוכחי תפס את המערכת עם המכנסיים למטה. אחרי שנים של סחיבת רגליים, והתראות חוזרות לגבי המצב, התפוצצה המציאות לכולם בפרצוף.

משרד הבריאות בעצמו כתב ב-2016 מסמך חריף, שמתאר בדיוק את מה שנראה היום: קריסה, חוסר מוכנות לחירום, היעדר אופק למקצוע. כתוצאה מהמסמך ההוא, הוסיף מבקר המדינה דוח חמור משלו והתריע על סכנת קריסה מוחשית.

העובדים הגיעו לקצה. מעבדת קורונה בת"א (צילום: יוסי זלינגר, פלאש 90)

מה נעשה בארבע השנים שחלפו מאז? מאומה. בכל משבר מוצאים פלסטר מקומי, שיאפשר לעבור הלאה ולשכוח את הבעיה. הפלסטר התורן הוא פתיחת מעבדות פרטיות לבדיקות קורונה. ארבעה מיליארד שקלים הושקעו במעבדות פרטיות במקום להשקיע עשירית מהסכום בתיקון המצב במעבדות הציבוריות לדורות קדימה.

והתוצאה? עובדי המעבדות הציבוריות מחפשים בימים אלו את דרכם החוצה לשוק הפרטי, בו מוצע להם שכר התחלתי של 60 עד 120 שקלים לשעה. יש כאן הפרטה בפועל של הבריאות. אך בניגוד לתחומים עסקיים אחרים, יש דוגמאות רבות בעולם לכך, שהפרטה ברפואה, וקידום מערכת רפואה פרטית, מזיקות לבריאות הציבור בטווח הארוך. משום כך, האינטרס לשמירה על הרפואה הציבורית הוא קריטי.

אחרי אין ספור דיונים ושנות משא ומתן על עתיד המקצוע, הגיעו כעת עובדי המעבדות עד לקצה, והכריזו על שביתה, החל מ-30 לאוגוסט. שביתה מוצדקת, שכנראה הייתה צריכה לקרות כבר מזמן.

ד"ר יפעת אלקלעי היא מראשי מאבק עובדי המעבדות, מנהלת המעבדה לאימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי תל אביב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully