מנהיג, איש חסד, שליח ציבור, איש שחיבר בין קהילות. אלו הם רק חלק מהתארים שנאמרו על הרב שמעון ביטון מבית שאן, שהלך לעולמו לפני שבועיים והוא בן 55.
העשייה שלו הייתה רבת היקף ויצרה סביבו מעגלים רבים. "דבר מותו הכה את בית שאן בצער עמוק", אמר ברוך שמחי, חבר קרוב של הרב ביטון ומי שפעל איתו בבית מדרש "דרכי אליהו".
הוא נולד בשנת 1965 במגדל העמק, בן זקונים להוריו, ברוך ורחל, ששנה קודם עלו לישראל ממרוקו, שם נולדו להם שמונה ילדים.
את לימודיו התיכוניים עשה בכפר חסידים ועם הגיע מועד גיוסו לצה"ל, התנדב לנח"ל המוצנח. הגרעין שלו יועד לקיבוץ טירת צבי - קיבוץ דתי ליד בית שאן.
אל תפספס
- מרדיפות הנאצים להגשמת חלום בצה"ל: אשת החינוך המיתולוגית של הגליל
- "החלש שווה לכל אחד": הווטרינרית שלימדה על החמלה הטהורה לבעלי החיים
- שלום חולבסקי היה ממפקדי ההתקוממות החמושה הראשונה בגטאות. רק אחרי מותו, גילה למשפחתו הסופר חיים באר כיצד הוא התוודה בפניו שחנק למוות לפחות עשרה קציני אס. אס. כנקמה - עד שמאס בכך: "הוא אמר שלא היה לו כל סיפוק מהחיסול. זה לא החזיר לו את המשפחה"
- גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך
לאחר שהשתחרר, שב ביטון לקיבוץ והשתלב בענף גידולי השדה, תוך ששימש במקביל כמדריך חברתי. כעבור כמה שנים הצטרפה אליו לטירת צבי רותי, בת בית שאן. השניים נישאו ונולדו להם חמישה ילדים.
בגיל 27 יצא ללמוד באוניברסיטת בר-אילן לימודי תנ"ך וארץ ישראל עם תעודת הוראה, ובתום לימודיו החל ללמד בבית הספר "שקד" בקיבוץ שדה-אליהו כמורה לתנ"ך, הלכה ושל"ח. בהמשך יצא ללימודים לתואר שני.
בקיבוץ היה מעביר שיעורים שבועיים, אז גם החל להתקרב לפיוטים ולספרות הענפה של חכמי יהדות ארצות המזרח. "הוא הרגיש שאין מספיק ביטוי לאותם מקורות וראה חשיבות גדולה בחיבור אליהם כגשר גדול וחשוב שמחבר בין הקהילות השונות וכריפוי גדול", אמר חברו הרב שמואל ששון מהגרעין התורני "הדר להדר" בחיפה.
לפני 15 שנה, במהלך המאבק נגד תוכנית ההתנתקות, הוא החליט שעליו לעשות שינוי בחייו ולעבור יחד עם משפחתו לבית שאן. "הוא כבר היה בטירת צבי 20 שנה, אהב מאוד את הקיבוץ ואהבו אותו, אבל הייתה לו תחושת שליחות עמוקה שהנחתה אותו. הוא האמין שהתרומה שלו בבית שאן חשובה ומשמעותית יותר", אמר חברו וקרוב משפחה, הרב ד"ר דורון דנינו.
ששון אומר כי התחושה שליוותה אז את ביטון הייתה משותפת באותם ימים לאנשים נוספים מהציונות הדתית. "הרגשנו שאנחנו לא פורצים החוצה, הייתה תחושה שהגרעינים התורניים שלנו חיים בתוך עצמם ולא מעורבים בחברה הישראלית", אמר.
הוא הקים בבית שאן גרעין תורני של תנועת "שעלי תורה", שגרעיניה משלבים פעילות חינוכית-תורנית ביישובים בפריפריה. במקביל שימש כרב בית הספר הרמב"ם בעיר, ובשכונת נוף הגלבוע הקים את בית המדרש "דרכי אליהו", על שם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. בנוסף, שימש כרב קהילת רמב"ם בבית שאן.
ברוך שמחי, שהיה מנהל בית ספר הרמב"ם ושותף עם הרב ביטון בהקמת בית המדרש, אמר כי אחד הדברים החשובים שמייחדים את המקום הוא ספריה ענפה ועשירה של ספרים מאת חכמי יהדות המזרח.
שמחי ציין כי הרב ביטון תמיד הדגיש שהשיעורים בבית המדרש יהיו ברמה הגבוהה ביותר. עם הזמן, העמיק בעשייה החברתית והתורנית ולצד מערכת שיעורים מגוונת בבית המדרש לכלל הציבור בעיר, הוא קיים מפגשי לימוד אזוריים במושב מחולה שבבקעת הירדן והוציא טיולים בעקבות סיפורי התנ"ך לרחבי הארץ. בנוסף, היה מדריך וחבר צוות הדרכה ארצי לרבני בתי ספר, הוביל תכניות לרבנים קהילתיים ולמד בכולל להסמכת רבני ערים.
אך ביטון הוא לא הסתפק בפעילות חינוכית בלבד ועסק גם בגמילות חסדים. הוא קיים ליל סדר ציבורי לכמאה נזקקים, דאג שבכל שנה תהיה סעודת פורים למי שידו אינה משגת וכמדי שבוע חילק תלושי מזון למי שהיה זקוק להם. לדברי שמחי "אנשים היו פונים אליו עם בעיות שונות והוא לא נח עד שלא מצא פתרון".
בנוסף לכל אלו, הרב ביטון גם חיבר שלושה ספרים - "סוד ההפטרה", "בין אדם למועד" ו"בין אדם לפרשה".
לדברי דנינו, "הביוגרפיה שלו, שיש בה הורים יוצאי מרוקו, ילדות במגדל העמק, לימודים בכפר חסידים, שירות בצנחנים, קיבוץ שמייסדיו מגרמניה ואחר כך מעבר לבית שאן - עשתה אותו לדמות מחברת בין חלקי האוכלוסייה. הוא הפך לדמות משמעותית בבית שאן ובסביבה. הוא ראה את החשיבות הגדולה שבחיבור בין העיר והקיבוצים והמושבים השכנים. מה שקורה היום סביב העימות על נחל האסי בוודאי היה כואב לו".
דנינו, שהוביל מפגשים של אנשי דת יהודים עם אנשי דת מהפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, אמר כי הרב ביטון השתתף באותם מפגשים.
ששון אמר כי "הרב שמעון יצא נגד החלוקה הדיכוטומית בין דתיים, חילוניים, דתיים לשעבר וחוזרים בתשובה ועוד. יצא נגד זה וכאב לו ששופטים אנשים לפי מראה חיצוני וסטיגמות. הוא היה דמות ששילבה חשיבה, לימוד, מטה וניהול, פיוט, חינוך, תפיסה חברתית עמוקה. אבד לנו מנהיג גדול שהיה בשיא העשייה שלו".