חף מבושה, נתניהו מנסה לשנות את שיטת בחירת הבכירים - שנוצרה בגללו

ראש ממשלה, מנכ"ל משרדו ושר חשוד בפלילים בחרו יועמ"ש על בסיס עסקה מושחתת לכאורה שבמרכזה הסדר טיעון מקל לשר. הסיפור הזה אמנם קרה לפני 23 שנה, אבל הגיבור זהה: נתניהו דוהר לבחירות במטרה לקבל כוח אבסולוטי במינוי בכירים - על אף שנאסר עליו לטפל בנושא

בווידאו: נתניהו מותח ביקורת על היועמ"ש על הטיפול באיומים נגדו ונגד רעייתו (צילום: רוני כנפו)

בצפיית הבינג' שלנו בסדרה המשפטית-פוליטית "מה רוצה נתניהו", הגענו לפרק שבו מתברר כי סיפור התקציב החד שנתי היה בסך הכול מסך עשן שנועד להסתיר את העניין האמיתי שעליו הוא רוצה ללכת לבחירות - שיטת מינוי הבכירים ברשויות אכיפת החוק. נתניהו רוצה, כך מסתבר, להסיר את כל המכשולים שמונעים מפוליטיקאים לבחור ישירות את שומרי הסף הבכירים של המדינה, וזאת בשעה שהוא בכלל מנוע בתכלית המניעה מלגעת בנושא הזה.

זו עוד הוכחה מובהקת לכך שראש הממשלה מתעסק פחות בענייני המדינה ויותר בענייניו האישיים. יתרה מזאת, הוא מוכן להכניס מדינה שלמה - מוכה כלכלית ובריאותית - למערכת בחירות רביעית, רק כדי שיוכל למנות אנשי חוק משלו, וזאת מתוך מחשבה מופרעת שאלה יועילו לו בעתיד. כל זה כמובן תוך הפרה בוטה וצפויה של ההסכם הקואליציוני.

למה נתניהו חושב שזה יעזור לו? והאם זה באמת יעזור לו? שלושת המינויים הבכירים ברשויות אכיפת החוק עומדים על הפרק, מתוכם שניים מיידיים - מפכ"ל המשטרה ופרקליט המדינה. שלישי ימונה רק בסוף השנה הבאה - היועץ המשפטי לממשלה.

עוד בוואלה!

כל הסימנים מראים: נתניהו לא יהיה ראש הממשלה בשנה הבאה

לכתבה המלאה
הסיבה נחשפת. נתניהו (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל, פלאש 90)

על פי טיוטת הסדר ניגוד העניינים שמנדלבליט שלח לנתניהו, שנגדה הוא נלחם בכל כוחו, אסור לו בתכלית האיסור לגעת במינויים האלה, גם לא כשהוא עוטה כפפות ומשתמש במקל ארוך מכוסה בניילון. "עליך להימנע מלטפל, במישרין או בעקיפין, בכל עניין הנוגע למינויים ולהליכי מינויים בתפקידי מערכת אכיפת החוק", כתב מנדלבליט לנתניהו. הוא הוסיף כי אסור לנתניהו להיות מעורב ב"הליכים ממשלתיים ביחס לחקיקה הנוגעים להליכי מינוי אלה".

במילים אחרות, אם באופן דמיוני ומופרך (אני מקווה שאתם לא מעלים על דעתכם מחשבה קונספירטיבית כזאת), נתניהו מעורב איכשהו במשא ומתן עם כחול לבן על שיטת המינויים, או חלילה בחקיקה חדשה שתסדיר את המינויים האלה, הוא עובר על החוק. ועוד כותב היועץ: "עליך להימנע מלטפל בהליכי החקיקה הממשלתיים העלולים להשפיע, במישרין או בעקיפין, על עניינך האישי. זאת, בין אם בקביעה או שינוי של נורמות פליליות, הסדרים ביחס לסדר הדין הפלילי או ביחס לתוצאות אפשריות של ההליך הפלילי".

מתוך הסדר ניגוד העניינים (צילום: צילום מסך, .)

אני דוחה כל רמז או רעיון הזוי לפיו נתניהו שוחח, במישרין או בעקיפין, עם השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), או מישהו אחר, או אפילו רמז להם משהו בדבר מינוי כלשהו, או בדבר החוק הצרפתי שיכול לכאורה למלט אותו מהדין. על האפשרות המופרכת הזאת אמר פעם איש חכם: "מה? מה פתאום?!".

להחזיר עטרה ליושנה

נתניהו רוצה להחזיר כוח מלא לפוליטיקאים. זה כל כך בלתי נתפס שקשה להחליט מהיכן להתחיל

פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ממונים משנת 2004 באמצעות ועדות איתור. במדינה מתוקנת, שלא מנוהלת על פי האינטרסים האישיים הקשורים להליך הפלילי שמתנהל נגד מנהיגה, הייתה מתכנסת מיד עם הקמת הממשלה ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה. מטבע הדברים, ועדה כזאת הייתה מציעה לממשלה את המועמד המתאים ביותר לתפקיד, כלומר לא זה שנתניהו מעוניין בו.

נכון, כשהדבר יתגלגל לפתחו - נתניהו וחברי הגוש שלו יוכלו להצביע נגד כל מינוי של פרקליט מדינה שיובא לשולחן; אלא שבמצב הנתון היום ניסנקורן הוא זה שישלוט בתיקו הפריטטי, שכן הוא זה שימנה ממלא מקום לפרקליט המדינה, או לחלופין ישאיר כממלא המקום את היועץ המשפטי לממשלה בעצמו.

אם כן, התכנון של נתניהו הוא ליום שאחרי שבירת התיקו, אחרי הבחירות. לשם כך כבר עכשיו הוא מנסה להחזיר את המצב לקדמותו, לזה שהיה פה עד 2004: פרקליט מדינה, וגם יועץ משפטי לממשלה נבחרים ללא ועדת איתור מקדימה, ממש כמו מפכ"ל. שר משפטים ממליץ, הממשלה מאשרת. שליטה מלאה של הפוליטיקאים.

צודקת ח"כ איילת שקד (ימינה) שכשעמד מינויו של יועץ חדש בתקופת כהונתה כשרת משפטים, הציעה כבר אז להחזיר את הכוח לידי הפוליטיקאים, ונתניהו היה זה שהתנגד. הסיבה היא שלאחר כהונת יהודה וינשטיין, יועץ שללא ספק סיפק לנתניהו את הסחורה, הוא לא חש שיש צורך בשינוי כללי המשחק. נתניהו חשב שזה יילך לו גם הפעם. מנדלבליט נתפס בעיניו כנאמן לאחר כהונתו כמזכיר הממשלה, ואולי גם חשב שמנדלבליט חייב לו על כך שלא נעתר לרמזיו של ויינשטיין להדיח אותו מתפקידו כמזכיר ממשלה בעקבות חלקו בפרשת הרפז. המציאות טפחה על פניו.

המציאות טפחה על פניו של נתניהו. היועמ"ש לשעבר וינשטיין לצד מנדלבליט (צילום: פול צלמים, עמית שאבי)

נתניהו אפוא רוצה להחזיר עטרה ליושנה. כוח מלא לפוליטיקאים. זה כל כך בלתי נתפס שקשה להחליט מהיכן להתחיל. אולי בשאלה הבסיסית: למה בכלל הממשלה החליטה אי שם בתחילת המילניום להקים ועדות איתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה.

והנה סיפור. לפני 23 שנה נחשפה פרשה שהעלתה חשד כי ראש ממשלה, מנכ"ל משרדו, ושר חשוד בפלילים, בחרו יועץ משפטי לממשלה על בסיס עסקה מושחתת שבמרכזה הבטחה להסדר טיעון מקל לשר החשוד. התיק לימים נסגר מחוסר ראיות, אבל פורסם דוח ציבורי נוקב על דרך בחירת היועץ.

מה לנתניהו ולסיפור הזה? זה פשוט, הוא היה ראש ממשלה המדובר. ינואר 1997, השר אריה דרעי מחפש הסדר טיעון קל ומהיר כדי לסיים עם חקירת השוחד נגדו, ולשם כך, לפי אותו חשד, בעצת איש העסקים דוד אפל, עושה מאמצים למנות לתפקיד היועץ עו"ד שלא היה מוכר אז, רוני בר-און.

הדוח הצביע על נורמות קלוקלות. רובינשטיין ב-2012 (צילום: עומר מירון)
אם בכל זאת, היועץ המיוחל מטעם, יחד עם פרקליט המדינה מטעם, יקדמו הסדר חלומי מושחת, הם ייאלצו להתמודד עם פרקליטות שלמה שתעמוד מולם

לאחר שהפרשה נחשפת אצל איילה חסון בערוץ הראשון, מעיד במשטרה עו"ד דן אבי יצחק, שהיה פרקליטו של דרעי ומקורבו של נתניהו, כי שמע מדרעי שיש לו הבטחה מוקלטת מעו"ד רוני בר-און שאם ימונה ליועץ יביא לו הסדר טיעון. במקביל, לפי אותו חשד, דרעי ניסה להעביר לנתניהו מסרים שאם מינוי בר-און לא יעבור, הוא יפיל את הממשלה. נדגיש כי לבר-און נעשה עוול והטענות נגדו אף פעם לא בוססו. אולם, בשונה מדבריו של דרעי, עדותו של אבי יצחק כן נתפסה כאמינה מאוד.

"בשיחתי ביום 4.1.97 עם ראש הממשלה, כשרציתי להניאו ממינויו של בר-און, התביישתי להעלות על דל שפתי את המילה הקלטה והשתמשתי בביטוי שדרעי טוען שיש לו הבטחה מתועדת מעו"ד בר-און", סיפר אבי יצחק. החשד נגד נתניהו היה שקידם את המינוי של בר-און אף ששמע כביכול על העסקה המושחתת מאבי יצחק.

התיק כאמור נסגר מחוסר ראיות, אבל הדוח הציבורי של היועץ אז, אליקים רובינשטיין, היה נוקב והצביע על הנורמות הקלוקלות בהליך בחירת היועץ. כך הוחלט על הקמת ועדות האיתור.

מפריז למינסק

וכעת, ללא בושה, האיש שהתנהגותו הקלוקלת, גם אם לא פלילית, הביאה ליצירת מנגנון בקרה מבורך לבחירת יועץ משפטי לממשלה כדי למנוע השפעות זרות בבחירה הזאת, הוא זה שמבקש להשליך לפח האשפה את אותו מנגנון. הפעם לא בשל תיק נגד שר שעלול להפיל את ממשלתו, אלא בשל תיקו שלו שעלול לשלוח אותו אל בין סורג ובריח. אגב, מעניין כיצד יצביע דרעי אם וכאשר תובא ההחלטה הזאת לממשלה.

הסרת חסמי ועדות האיתור לא תהיה מסובכת. הן הוקמו בהחלטת ממשלה (היו ימים שממשלות היו מקבלות כאן החלטות ערכיות), והן גם יכולות להיות מבוטלות בהחלטת ממשלה.

יצאו מכיכר פריז. המחאה בבלפור (צילום: ראובן קסטרו)

אז נתניהו רוצה יועץ משלו, אולי באמת כזה שיגיע איתו להסדר טיעון נוח בעתיד. ובכן, יועץ משפטי חדש יהיה בישראל רק בינואר 2022, אלא אם ניהפך סופית לדיקטטורה לפני כן והממשלה החדשה תפטר את מנדלבליט. בתאריך הזה - נהיה כבר בשלב מתקדם במשפט.


הסדר טיעון בתיקי נתניהו, גם אז, יהיה בהחלט אפשרי. כמה הסדר כזה יוכל באמת להיות חלומי עבור נתניהו? נניח שהפרקליטות תוותר על השוחד בתיק 4000, עדיין נישאר עם שלושה תיקים עבים של הפרת אמונים. אולמרט הלך לשמונה חודשי מאסר בכלא על תיק הפרת אמונים אחד.

אם בכל זאת, היועץ המיוחל מטעם, יחד עם פרקליט המדינה מטעם, יקדמו הסדר חלומי מושחת שיתעלם כליל ממצב המשפט ומהראיות בתיק, הם ייאלצו להתמודד עם פרקליטות שלמה שתעמוד מולם. אולי הם יתמודדו גם עם מחאה ציבורית. לא כמו זאת בכיכר פריז, אלא כזאת שתזכיר יותר את המחאה ברחובות מינסק.


ברוך קרא הוא הפרשן המשפטי של חדשות 13

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully