בשנת 2019 נפתחו כ-25,381 תיקים פליליים לקטינים בישראל, 35% מהם לקטינים לא-יהודים - כך עולה מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הנתונים הוגשו הבוקר (שלישי) לקראת דיון משותף של הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, בראשות ח"כ יוסף ג'בארין והוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית, בראשות ח"כ מנסור עבאס. הדיון יעסוק בנושא הפשיעה והאלימות בקרב בני הנוער.
הדיון הגיע בין היתר גם ברקע נתונים שמצביעים על שיעור גבוה של תלמידים בחינוך הערבי שדיווחו על היעדר תחושת מוגנות בבית הספר, לעומת תלמידים בחינוך העברי. כך למשל, שיעורם של תלמידי החינוך הערבי בחטיבה העליונה שדיווחו על היעדר תחושת מוגנות עומד על 9%, והוא גבוה פי שלושה מנתוני הדיווח של היהודים.
עוד בוואלה!
יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), אמר כי "בחברה הערבית כולה יש היעדר של ביטחון אישי. זה לא רק הדם של הצעירים הערבים שנשפך ברחובות, אלא גם אירועים אלימים וקשים בבתי הספר ובמוסדות החינוך".
ח"כ ג'אברין הוסיף כי "החברה שלנו משוועת לתחושת מוגנות אישית, כאשר הפטפטת של הממשלה על תכניות למיגור האלימות נמשכת ללא מעשים". לדבריו, "נדרשים מאות תקנים של אנשי מקצוע בחינוך, וכן עובדים סוציאליים לעבודה עם נוער במצוקה, כמו גם מענים חינוכיים וחברתיים. הנוער שלנו אינו הפקר".
8% מתלמידי החינוך הערבי בחטיבות העליונות ובחטיבות הביניים דיווחו כי נחשפו לאלימות בחודש שקדם לסקר. זאת, בהשוואה ל-5% מתלמידי החטיבות העליונות בחינוך העברי. הדוח מחלק את סוגי האלימות לשלוש דרגות חומרה: אלימות (דחיפות, מכות, בעיטות או אגרופים), אלימות חמורה (מכות חזקות או באמצעות חפץ, איומים או סחיטה) ואלימות עקיפה (חרם והפצת שמועות). מנתוני הסקר, נראה כי אלימות חמורה ואלימות עקיפה דווחו בשיעורים גבוהים יותר בחינוך הערבי.
עוד עלה מהסקר כי התלמידים הערבים נפגעו יותר גם מאלימות ברשתות החברתיות. התלמידים התבקשו לדווח על חשיפתם להפצת תמונות, פרסום קללות, עלבונות או קריאות לחרם ברשתות החברתיות בחודש שקדם לסקר. מהנתונים עלה כי בקרב תלמידי החטיבה העליונה, ברוב המדדים נרשמה חשיפה גבוהה יותר לאירועים כאלה בקרב תלמידים בחינוך הערבי.
שיעור התלמידים בחינוך הערבי שדיווחו על הימצאות של חבורות תלמידים אלימים, המאיימים לפגוע בתלמידים אחרים, גבוה בצורה ניכרת מזו של התלמידים בחינוך העברי. 13% מהתלמידים בחינוך העברי בחטיבות העליונות דיווחו על כך, לעומת שיעור כפול של כ-26% מתלמידי החינוך הערבי.
בנוסף לכך, מנתוני מרכז המחקר והמידע עלה כי בשנים 2020-2015 שיעור הלא-יהודים מבין הקטינים שנפתחו להם תיקים במשטרה נע בין 37%-33%. זאת למרות ששיעורם בקרב גילאי 18-12 באוכלוסייה הוא רק כ-28%.
הפער נשמר גם בין אלה שהועמדו לדין (ב-2017) 33% (2,055) מהקטינים שעמדו לדין פלילי בשנת 2017 היו ערבים, אך ביחס לשיעורם באוכלוסייה, מדובר ביחס של 2.4, לעומת שיעור של 1.8 באוכלוסייה היהודית. שיעור הקטינים הערבים שהורשעו - 58.6% ממי שהועמדו לדין - גבוה בצורה ניכרת משיעור הקטינים היהודים שהורשעו - 36.4%.
לישיבה הוזמנו נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, ועדת המעקב של ערביי ישראל, ועד ראשי הרשויות הערביות, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, מרכז אמאן, פרקליטות המדינה, מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות, החברה למתנ"סים, קרן אברהם, קרן ילדי ישראל, לשכת עורכי הדין, ויצ"ו, פנימה, שירותי בריאות כללית, הנהגת הורים ארצית, והרשות הלאומית למלחמה בסמים. הנתונים הועברו למרכז המחקר והמידע על ידי דנית אביטל, קצינת מחקר במדור נוער במשטרת ישראל, ונמסר ליו"ר הועדה על ידי לינוי דדון בלשכת השר לביטחון הפנים.