התיווך המוצלח של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות מצטרף לשורה של מאמצים מצד נשיאי ארצות הברית לקדם הסכמי שלום בין ישראל למדינות ערב. היו נשיאים יותר מעורבים באופן ישיר במאמצי התיווך, כשהיה נראה להם שיש סיכויים להשיג פריצת דרך, והיו כאלה שהיו פחות מעורבים מפני שלא האמינו שניתן יהיה להשיג הסדרי שלום. לכל היותר הם נתנו לשרי החוץ שלהם לעסוק בנושא.
ג'ימי קרטר הוא דוגמה טובה לנשיא שלקח את העימות הערבי-ישראלי כפרויקט אישי והעמיד אותו בראש סדרי העדיפויות של מדיניות החוץ. הוא תיווך אישית בין אנואר סאדאת לבין מנחם בגין ותרם משמעותית להשגת הסכם השלום בין ישראל לבין מצרים. ביל קלינטון פרש את חסותו על תהליך אוסלו. ב-1993 הוא קיים טקס חתימה מרשים על מדשאות הבית הלבן וקידם הסכמי ביניים כמו זה שהושג בוועידת אחוזת ויי ב-1998 עם בנימין נתניהו ויאסר ערפאת. הוא גם סייע רבות להשגת הסכם השלום בין ישראל לבין ירדן ב-1994.
על פי התאוריה והניסיון ההיסטורי של בחירות לנשיאות ארצות הברית, ההסכם לא ישפיע על התוצאות. מצב הכלכלה הוא הגורם המשפיע ביותר. לרוב, הישגים במדיניות החוץ כמעט שלא משפיעים, וכשהכלכלה במיתון, הם מתאדים. בדרך כלל, לנשיא מכהן שמבקש להיבחר לתקופת כהונה שנייה יש יתרונות על יריביו. ב-50 השנים האחרונות, רק שני נשיאים לא הצליחו להיבחר לתקופת כהונה שניה, אף שלזכותם עמדו הישגים משמעותיים במדיניות החוץ: קרטר ב-1980 וג'ורג' בוש האב ב-1992.
אל תפספס
קרטר זכה לשבחים רבים בארצות הברית וברחבי העולם על התיווך שלו בין סאדאת לבגין וערך טקס חתימה מרשים על ההסכם על מדשאות הבית הלבן. אבל בבחירות 1980, הסכם השלום הישראלי-מצרי לא עזר לו. הכלכלה האמריקנית התדרדרה מאוד, ואחרי כהונה אחת בלבד הפסיד לרונלד רייגן.
ב-1991, במלחמה מוצלחת וקצרה, ג'ורג' בוש האב הביס את עיראק של סדאם חוסיין שכבשו את כווית, ושחרר אותה. הוא ניצל את ההצלחה כדי לארגן ועידת שלום בינלאומית במדריד להשגת הסכם בין ישראל לבין שכנותיה. לראשונה במעמד מעין זה, השתתפו לצד ישראל משלחות מסוריה, לבנון ומצרים ומשלחת משותפת ישראלית-ירדנית. ההישגים האלה לא עזרו לבוש. בבחירות לנשיאות שנערכו ב-1992 המצב הכלכלי היה קשה, ואחרי כהונה אחת, הוא הפסיד לביל קלינטון, שהיה עד אז מושל ג'ורג'יה ואישיות לא ידועה בפוליטיקה הארצית.
טראמפ נתן עדיפות רבה לפתרון העימות הישראלי-פלסטיני. הוא מינה את חתנו ג'ארד קושנר ומקורבו להכין תכנית שלום שאפתנית שקרא לה "עסקת המאה". הפלסטינים דחו אותה, ובניגוד לעמדת טראמפ, שלפיה צריך לקבל אותה כמקשה אחת, נתניהו בחר לקחת רק את החלק שנוח לו - את סיפוח הישובים הישראליים. קושנר לא אהב את המהלך הזה וניצל אותו כדי להכות שתי ציפורים במכה אחת: להכשיל את הסיפוח, להשיג את ההסכם עם איחוד האמירויות ולתת להם להצדיק את ההסכם בכך שיוכלו לטעון שהם מנעו את הסיפוח.
טראמפ אינו יכול להצביע על שום הישג ביחסי החוץ של ארצות הברית. מדיניותו בנושאי הגרעין של קוריאה הצפונית ואיראן נכשלה. היחסים עם בעלות הברית המסורתיות באירופה התקלקלו ורוסיה וסין התחזקו על חשבון מעמדה של ארצות הברית בעולם. טראמפ ירצה בוודאי למקסם את ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות על ידי טקס חתימה מרשים על מדשאות הבית הלבן כמו שרק האמריקנים יודעים לארגן. ההישג יתעצם אם עד הבחירות יצטרפו לאיחוד האמירויות מדינות ערביות נוספות כמו בחריין ועומאן. הבית הלבן עושה מאמץ שכך יקרה עד יום הבחירות לנשיאות.
עם זאת, הנושא העיקרי שמטריד את הבוחרים בארצות הברית הוא משבר הקורונה, הבריאותי והכלכלי. בחירות לתקופת כהונה שניה הן משאל עם על תפקוד הנשיא בתקופת הכהונה הראשונה. הבוחר ישאל את עצמו מי המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר לחלץ את ארצות הברית מהמגיפה ומהמשבר. למרות שטראמפ הזרים למשק האמריקני משאבים פדרליים בהיקף נרחב, הוא נתפס כמי שנכשל בניהול משברי הקורונה, גם הכלכלי. בנוסף לכך, הוא נכשל בניהול המשבר של ההפגנות וההתפרעויות שפרצו לאחר הריגתו של פלויד ג'ורג' השחור בידי שוטר לבן בעיר מיניאפוליס.
במדינות רבות בארצות הברית שהן קריטיות לניצחון של טראמפ כמו טקסס, פלורידה, אוהיו ואריזונה שיעור התחלואה גבוה והמצב הכלכלי בכי רע. לא ניתן לתקן הרבה בזמן שנותר עד יום הבחירות. אם ההצבעה בעוד חודשיים וחצי תהיה הצבעת מחאה נגד הניהול הכושל של המשברים, ההסכם עם האמירויות לא יוסיף דבר וטראמפ יפסיד.
פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארה"ב וחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן ובמרכז לדיפלומטיה ציבורית באוניברסיטה של דרום קליפורניה בלוס אנג'לס.