בשבת הקרובה ימלאו 30 ימים להכרזתו של השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, לפיה הוא ימנה מפכ"ל משטרה קבוע בתוך חודש. בכירי המשטרה היו דרוכים במהלך השבוע בציפייה למוצא פיו של אוחנה, אך למרות הבטחתו, ההכרזה נדחתה. גורם המעורה בפרטי הליך מינוי המפכ"ל, אמר אתמול (רביעי) בשיחה עם וואלה! NEWS כי המשבר הפוליטי והחשש מהליכה לבחירות רביעיות, הם אלו שהביאו, בין היתר, לדחייה בהכרזה על המינוי, כפי שהתחייב השר אוחנה בנאומו. וכעת, יש מי שחושש שהקדמת הבחירות תוביל לחצי שנה נוספת ללא מפכ"ל קבוע.
יש כמה מועמדים מובילים בבורסת השמות לתפקיד המפכ"ל. ממלא המקום מוטי כהן, ניצב בדימוס יורם הלוי, ניצב בדימוס שלומי מיכאל, מפקד מחוז ירושלים דורון ידיד, מפקד מחוז דרום יורם סופר, מפקד מחוז צפון שמעון לביא, ומפקד מחוז ש"י ניצב משה ברקת.
בכיר במשטרה טען כי השר לביטחון הפנים מנסה להוביל מהלכים שיקלו עליו לקדם מועמד מועדף, מבלי להיתקל במכשולים. "יש כמה צעדים שאוחנה וגורמים נוספים בסביבת ראש הממשלה מנסים לקדם, כמו ביטול הוועדה למינוי בכירים", אמר הבכיר. "ביטול הוועדה יסייע לנתניהו ולשר אוחנה לקדם את המועמד שהם רוצים בו לתפקיד המפכ"ל, בלי בעיות וסיכולים ממוקדים כמו שהיה עם צ'יקו אדרי וגל הירש".
לקריאה נוספת בנושא
בחודש מאי השנה, בטקס חילופי השרים בהשתתפות גלעד ארדן ואמיר אוחנה, הוזמן לדבר מי שהיה שר המשפטים וסגן ראש הממשלה מטעם הליכוד בממשלות בגין ושמיר, משה נסים. היה נראה שנסים הוזמן לומר את כל מה שאוחנה, שבחר בקו ממלכתי, רצה להגיד בעצמו. "בוועדת טירקל, המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, הכשרנו את גל הירש וקבענו שהוא ראוי. כל הנושא של ועדות האיתור למיניהן והמכשולים ששר צריך לעבור עד שהוא משיג אפשרות למנות מפכ"ל - זה דבר בלתי אפשרי", אמר נסים בטקס.
"אני קובע בוודאות שאינה מותירה מקום של ספק - זה גם בלתי חוקתי", הוסיף נסים. "צריך לבטל את כל הוועדות האלה, ואז ייטב לממשלה ולציבור. מי שחושב שהוועדות נקיות משיקולים צדדיים טועה ומטעה, ואני עד לזה. מדוע צריך להכביד על השר?".
אוחנה נכנס למשרד לביטחון הפנים בצורה ממלכתית, וכך היה גם נאום הכניסה שלו. למעשה, הדברים שאמר השר לשעבר נסים, שזכו לתרועות מצדו של אוחנה, לא נאמרו סתם. יש הטוענים כי אוחנה הזמין את נסים לומר את הדברים האלו, שיכשירו את הקרקע לביטול הוועדה למינוי בכירים והנה, שלושה חודשים אחרי - זה מגיע.
לפי דיווח בחדשות 12 שלשום, ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר לשר הביטחון בני גנץ דרישה לבטל את הוועדה המייעצת למינוי בכירים. ביטול הוועדה תסלול את מועמדתו של ניצב בדימוס יורם הלוי לתפקיד מפכ"ל המשטרה, שבעבר קבע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שמינויו לתפקיד עלול להיתקל בקשיים משפטיים. אבל בקשיים כאלו עלול להיתקל לא רק הלוי.
ועדת גולדברג, המשמשת לבחינת כשירותם והתאמה לתפקידים בכירים, הביאה לא פעם לפסילת מועמדים. כך למשל, חושף השחיתויות רפי רותם, שהעיד נגד צ'יקו אדרי שהיה מועמד למפכ"ל המשטרה, גרם לוועדה שלא לאשר את המינוי. בעקבות זאת, אדרי הסיר את מועמדותו. עו"ד פיני פישלר, שייצג אז את רותם, הסביר כי אלו החוששים מהוועדה - ככל הנראה יש להם מה להסתיר.
"לאור מידע שזורם אליי, ברגע שיוכרז המועמד של אוחנה לתפקיד המפכ"ל אנשים יפתחו את הפה - גם מתלוננות פוטנציאליות וגם קציני משטרה מכהנים", אמר בשיחה לוואלה! NEWS. "ועדת גולדברג זה כמו צעצוע טוב שאסור לקלקל, אביב כוכבי עבר חלק, גם נגיד בנק ישראל. כל מי שחושש מהוועדה זה אומר שיש לו חמאה על הראש. השופט גולדברג חד כתער, ואין לי ספק שדברים יצופו שם".
לדבריו של עו"ד פישלר, "יש ניצבים מכהנים שיעברו את הוועדה ללא בעיות. אין לי ספק שאם מוטי כהן או יורם סופר ייגשו לוועדה - הם יעברו בשניות". הוא הוסיף כי "האבסורד הוא שאותם אנשים שלא יהיו ראויים לכהן כמפכ"ל, יהיו ראויים לכהן כניצבים, ועם זה אני לא שלם. צריך לתת על זה את הדעת. זה מלמד על תרבות ארגונית לא טובה".
התרחישים בדרך למינוי המפכ"ל
מינוי מפכ"ל משטרה כרוך בתהליך שנמשך לפחות חודש. בתוך 30 ימים ממועד ההכרזה, מתכנסת הוועדה למינוי בכירים, שמתחילה בהליך בדיקת המועמד. אם ורק כשהוועדה מאשרת את המינוי של המועמד לתפקיד המפכ"ל, נדרש גם אישור הממשלה.
בשל המצב הפוליטי הרגיש, והאיום בהקדמת הבחירות, נוצרים כמה תרחישים אפשריים בדרך למינוי המיוחל. בתרחיש הראשון, אם הכנסת תפוזר ויוקדמו הבחירות, השר אוחנה עלול להיתקל בקשיים משפטיים למנות מפכ"ל. זאת, משום שגופים שונים כמו התנועה לאיכות השלטון יכולים לעתור לבג"ץ, בדרישה למנוע מינוי במהלך ממשלת מעבר.
בממשלת המעבר האחרונה, בצעד חריג, אישר מנדלבליט לשר לביטחון הפנים דאז גלעד ארדן, למנות מפכ"ל גם בעת בחירות. מהלך זה לא צלח בסופו של דבר, בשל החשש של ארדן שמועמדיו לא יאושרו בוועדה למינוי בכירים והוא יתבזה. חוות הדעת שנתן בזמנו מנדלבליט לארדן עשויה להשתנות מול השר אוחנה, ולכן, במקרה של בחירות רביעיות - המשטרה עשויה למצוא את עצמה לפחות חצי שנה נוספת ללא מפכ"ל קבוע.
בתרחיש השני, אוחנה מכריז כבר בשבוע הבא על המועמד שבחר. כחלק מהליך הבדיקה, יתחיל לזרום לוועדת גולדברג מידע, ועונת הסיכולים תחל באופן רשמי. כבר עכשיו מטילים ניצבים מכהנים בחשאי רפש זה על זה, וייתכן ושוב נמצא עצמנו עם מועמד שנפסל בוועדה למינוי בכירים. למרות החשש, ייתכן שאוחנה יצליח בכל זאת לאתר ניצב מכהן או בדימוס שיעבור את הוועדה בצורה חלקה, שכן קיימים כמה וכמה ניצבים מכהנים ישרים, ערכיים וראויים לתפקיד.
תרחיש נוסף הוא למנות את מוטי כהן למפכ"ל קבוע לשנה, ואז בשנה הבאה למנות מועמד חדש. לאור המצב הפוליטי לא בטוח שאוחנה יהיה בתפקידו גם בעוד שנה. ואולם היתרונות מבחינת אוחנה ברורים: מוטי כהן יעבור בקלות את הוועדה למינוי בכירים לאחר שכיהן כממלא מקום המפכ"ל במשך כשנתיים. בנוסף, זה מאפשר לאוחנה למנות שני מפכ"לים בקדנציה שלו. לאור מערכת היחסים בין השניים, הסיכוי לכך לא גבוה, אך הוא עדיין קיים.
עוד תרחיש אפשרי, אם כי לא נראה ריאלי כרגע, הוא שנתניהו יצליח להעביר ח"כים מכחול לבן לליכוד, ויקים ממשלת מיעוט. במצב כזה יוכל השר אוחנה להעביר בקלות החלטה לביטול הוועדה למינוי בכירים, שספק אם בג"ץ יוכל להתערב בה. במצב כזה, יוכל אוחנה למנות כל מועמד שירצה, ללא כל צורך במסע אל ועדת גולדברג.
קיימים תרחישים נוספים למינוי מפכ"ל משטרה, אך דבר אחד נראה בטוח - אם השר אוחנה יעמוד במילתו ויכריז בשבוע הבא על זהות המועמד שלו, צפוי חודש של הכפשות ומלחמות קשות בין ניצבים מכהנים בדרך לפיקוד על משטרת ישראל. מי שיפסיד מכך יהיה הציבור, שיקבל משטרה חלשה ומסוכסכת שמתעסקת בעיקר בבורסת שמות.