כדי לנקות את שורותיה מהטרדות מיניות, המשטרה זקוקה לטיפול שורש

למרות הטראומה שעבר הארגון, כשחלק מבכיריו נאלצו לפרוש בשל תלונות על הטרדה מינית, המשטרה עדיין איננה פועלת כנדרש על פי החוק כדי לסיים את התופעה. טיפול דרך אכיפה, חינוך וקנסות על הארגון, יניע את השינוי המתבקש

הילה אראל-שמש
בווידאו: נדחה רוב ערעורו של ניצב בדימוס ניסו שחם; ירצה עשרה חודשי מאסר (צילום: ניב אהרונסון, עריכה: ניר חן)

טרם הספקנו לעכל את פרשת ניסו שחם, שערעורו נדחה ולפיכך ירצה עשרה חודשי מאסר, והנה מתפרסמת פרשה נוספת מבית היוצר של משטרת ישראל. הפעם בעניינו של בכיר בדרגת סגן ניצב, שלטענת קצינה במשטרה צילם את איבריה האינטימיים ללא הסכמתה והפיץ את התמונות בקרב הקולגות שלה.

אם יש אמת בדבריה, הרי שמדובר בהפרה בוטה של החוק למניעת הטרדה מינית, שבשנת 2014 תוקן בהוספת סעיף 5א', לפיו הטרדה מינית היא גם "פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום", סעיף ייחודי שנולד בעידן הפצת הסרטונים.

המקרה האחרון מעיד על כך שלמרות הטראומה שעבר הארגון, לאחר שחלק גדול מבכיריו נאלצו לפרוש בשל תלונות על הטרדה מינית, וגם לאחר רעידות האדמה שיצרו פרשות הניצבים אורי בר-לב ובעיקר שחם - המשטרה של כולנו מתקשה עדיין להעלים מתוכה התופעה המטרידה. מהניסיון שנצבר בעולם וגם בישראל, ניתן להניח כי הסיבה לכך היא העובדה שבמשטרה לא מטפלים בבעיה מהשורש - באמצעות הדרכה וחינוך, ומתמקדים בענישתם של שוטרים שנתגלו לאחר מעשה וחשיפתו.

במקום לטפל עם הדרכה וחינוך, מתמקדים בענישה לאחר מעשה. משרדי מח”ש (צילום: אמיל סלמן, הארץ)

הבעיה היא שהיעדר הדרכות לא רק מביא לתופעות הללו, אלא שכבר מדובר בהפרת החוק בנוגע למשטרה: התקנות למניעת הטרדה מינית מחייבות את המשטרה כחלק מ"כוחות הביטחון", כמו גם את המוסדות להשכלה גבוהה, להבטיח את קיומן של פעולות הדרכה והסברה למניעת הטרדה מינית והתנכלות, לפחות אחת לשנה.

לפי החוק, יש להביא לידיעת כל עובד או עובדת בארגון את התקנות, וכן יש לספק מידע לגבי אופן הגשת התלונה ושירותי סיוע. כמו כן, מחייבות התקנות את המשטרה להגיש אחת לשנה לרשות לקידום מעמד האישה ולוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, דין וחשבון ובו פירוט לגבי הפעולות השונות שנקט המוסד למניעת הטרדה מינית בתחומו, וכן מספר התלונות שהוגשו לאחראי במוסד ואופן הטיפול בהן.

עוד בוואלה! NEWS

השנה שבה כללי המשחק השתנו: כשהציבור לא זקוק להכרעת בית המשפט

לכתבה המלאה
ניצב בדימוס ניסו שחם בערעור על גזר דינו בביהמ"ש (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

ועדיין, למרות כל החובות החוקיות האלה לא מצליחה משטרת ישראל לנקות את שורותיה מהטרדות מיניות ורומנים אסורים. יש כאן בעיה חמורה. כרשות המופקדת על אכיפת החוק, משטרת ישראל היא מוסד שחלה עליו חובה כפולה ומכופלת למניעה והסברה בנושא. אם מקרים כאלה חוזרים ונשנים במשטרה, מדוע שנצפה מארגונים אחרים, שאינם אמונים על אכיפת החוק שיטפלו כראוי בנושא.

השבוע, קיימה הוועדה לקידום מעמד האישה דיון בתכנית, ובה שורת הצעות חוק לטיפול בתופעת ההטרדות המיניות והאלימות כלפי נשים, מדובר בתכנית לאומית שגיבשו מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית למיגור וטיפול בתופעה.

אחד מעיקרי התכנית הוא חובת הכשרות לאנשי אכיפת החוק, כתנאי לעיסוק וטיפול בנפגעי עבירות מין. זה נהדר, אבל נוכח המציאות זה לא מספיק. לא רק שוטרים המטפלים ישירות בנפגעי עבירות מין חייבים להיות אמונים על החוק להטרדה מינית. ייתכן שעל מנת למגר את תופעת ההטרדות המיניות במשטרה, יש לאכוף ביתר שאת את החובות החוקיות הקיימות על המשטרה בעניין, בעיקר בנושא האמצעים החינוכיים-חוקיים, ובמקרים של הפרה לקנוס את המשטרה בדרך תקציבית כזו או אחרת, בנוסף על הסנקציות הקבועות בחוק.

הילה אראל-שמש היא עורכת דין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully