נציגי המשרד לביטחון הפנים והמשטרה הפסיקו להשתתף בדיוני הוועדה הבין-משרדית שהוקמה כדי לשפר את התמודדות אנשי רשויות האכיפה והביטחון מול אנשים עם מוגבלויות - כך אמרו חברים בוועדה, שהוקמה לאחר הריגתו של איאד אל-חלאק.
החברים בוועדה גם מתחו ביקורת על ההחלטה להפסיק להשתתף בה. מוקדם יותר, פורסם ב"הארץ" כי המשרד לביטחון הפנים אסר על השתתפות עובדיו ונציגי המשטרה בוועדות.
הוועדה הבין-משרדית הוקמה לפני כחודשיים, ביוזמת נשיא המדינה ראובן ריבלין ובשיתוף שר העבודה והרווחה איציק שמולי ושר המשפטים אבי ניסנקורן, לאחר שורת מקרים שבהם נפגעו אנשים עם מוגבלויות במפגשים עם שוטרים. מטרת הוועדה היא לגבש כלים לזיהוי של בעלי מוגבלויות, תכניות הכשרה לגורמי האכיפה וחקיקה בנושא.
לוועדה הוקמו גם שלוש ועדות משנה, בהן חברים נציגים של משרדי העבודה והרווחה, המשפטים, הבריאות, החינוך, בית הנשיא, וכן ארגונים ועמותות חברתיים העוסקים בנושא. ועדות המשנה קיימו כבר כמה דיונים, ולדברי החברים, בדיונים הראשונים השתתפו גם נציגים של המשרד לביטחון הפנים והמשטרה. אולם, לאחרונה התבשרו כי נציגים אלו לא ימשיכו להגיע.
אל תפספס
עו"ד מיכאל זץ מארגון אלו"ט, חבר באחת מוועדות המשנה, סיפר כי במפגש האחרון נאמר להם שנציגי המשטרה יגיעו רק למפגש המסכם שייערך לאחר גיבוש כל ההמלצות והמסקנות, חבר אחר סיפר כי עודכנו שנאסר על המשטרה להשתתף בדיון. "זה גרר תרעומת רבתי בקרב כל הארגונים שהשקיעו זמן רב", אמר זץ. "לעשות את כל התהליך בשביל שהמשטרה תגיד שהיא לא תיקח בזה חלק, זה לוקה בחסר".
הוא הוסיף כי "יש פה הזדמנות באמת נהדרת שפשוט פוספסה. יש פה את כל הארגונים, משפחות, משרדי הממשלה, והמשטרה שיושבים ביחד וחושבים". לדבריו, "לא היתה הפניית אצבע מאשימה, אלא תהליך כנה של הפקת לקחים ולמידה ממודלים קיימים בעולם, במפגשים דומים של כוחות הביטחון עם אנשים עם מוגבלויות".
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אברמי טורם, שעומד בראש אחת הוועדות, אמר כי לנוכחות נציגי המשטרה והמשרד לביטחון הפנים יש חשיבות קריטית בישיבות. "כשהם היו בדיונים הם היו מאוד משמעותיים, הם שמעו ישירות מפי אנשים עם מוגבלויות, ארגונים שעובדים איתם, ואנחנו כנציבות שוויון זכויות, מה המצוקות שבשטח, מה החששות ומה חסר", הסביר. "אלו דברים שמחלחלים ומשפיעים, גם אם לאט. הם גם השמיעו וזה לא פחות חשוב, כי הם סיפרו גם מה קורה אצלם, לאילו כלים הם זקוקים והתחיל שיח משמעותי כשכל השחקנים יושבים סביב אותו שולחן".
טורם הוסיף כי הוא מקווה שבמשטרה, כמו גם בגופי אכיפה נוספים, יישמו לבסוף את הדוח, אך הוסיף כי היעדרות השוטרים ונציגי המשרד לביטחון הפנים מקשה על עבודת וועדות המשנה. "היינו למשל יכולים לדעת אילו תכניות הכשרה קיימות כבר היום, מהם חומרי ההדרכה, מה עובד ומה ניסו ולא הצליח, מה הצרכים של השוטר", הסביר.
לדבריו, אחד הדברים שאותם העלו נציגי המשטרה, הוא כי "בדרך כלל הממשק בין שוטר לבעל מוגבלות יהיה בתנאי לחץ, באסקלציה גבוהה. את זה יכולנו ללמוד ישירות מכוחות המשטרה ולפעול יחד, כך שנצליח למגר תופעות קשות כפי שראינו בשנה האחרונה בין שוטרים ואנשים עם מוגבלות".
עו"ד זץ סיפר כי חברי הוועדות התלבטו אך החליטו להמשיך בדיונים, בשל העבודה שכבר נעשתה והשיבות של הנושא. "זה יהיה להוסיף חטא על פשע להגיד שצריך להפסיק לעבוד. כולם אמרו את זה, אבל זה משאיר תחושה מאוד לא טובה, שגורם כל כך מרכזי בוועדה אומר: 'אני לא אקח חלק, תעדכנו אותי במה אתם עושים ואגיע לוועדה המסכמת'. זה פתח להגיד שהם לא מקבלים את המסקנות האלה", הבהיר.
לדבריו, "יש פה הזדמנות מאוד גדולה שפוספסה, אבל זה לא ירפה את ידינו מלהגיש מסקנות פרקטיות, יישומיות ואולי גם נשכניות, לגורמים הרלוונטיים". הוא הוסיף כי "אנחנו את המנדט שלנו מתכוונים לנצל עד הסוף. גם למשטרה יש פה צד, שוטרים שחוקים לעתים, וגם להם יש קול שצריך לקחת בין כלל השיקולים. אין אלא להצטער על ההחלטה הלא מובנת הזו שהתקבלה באופן חד צדדי".
מנכ"לית ארגון "בזכות" נטע דגן, שחברה גם היא בוועדה, שותפה גם לביקורת על ההחלטה. "מזה שנים שארגון 'בזכות' חוזר ומתריע שכוחות הביטחון אינם ערוכים לתת מענה מותאם לאנשים עם מוגבלות", אמרה. "בעקבות מותו הטרגי של איאד אל-חלאק, הוקמה ועדה שנועדה לתת את הכלים החסרים לכוחות הביטחון. אין אבסורד גדול מזה, שדווקא נציגי כוחות הביטחון, שהיו אמורים להוביל את המהלך, אינם משתפים פעולה מסיבות לא ענייניות".
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה כי "השתתפות נציגי משטרת ישראל בוועדות המשנה סוכמה בין מנכ"ל המשרד לבין מנכ"ל בית הנשיא, והמפגשים מתקיימים בהתאם לסיכום זה".