לימודים בימי קורונה

אלפי תלמידי החינוך המיוחד נותרו ללא שיבוץ למסגרות: "זלזול בצרכי הילדים"

פחות מחודש לתחילת הלימודים, ורבים הזקוקים למסגרות מותאמות עדיין לא יודעים באיזה בי"ס ילמדו. בשל הקורונה אף נאסר על סייעות להגיע לבתי הילדים, שחלקם על הרצף האוטיסטי, ולעזור להם בשיעורים המקוונים. ההורים שנותרו תלויים באוויר זועמים: "לא ישנים בגלל החרדה"

בווידאו: שר החינוך גלנט בוועדת החינוך של הכנסת על פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר (צילום: ערוץ כנסת)

משרד החינוך הודיע השבוע כי מערך החינוך המיוחד יפעל כסדרו בשנת הלימודים הקרובה בכל שכבות הגיל, ולא ייפגע בשל משבר הקורונה. עם זאת, בפועל, אלפי תלמידי החינוך המיוחד נותרו ללא שיבוץ למסגרות - פחות משלושה שבועות לפני תחילת הלימודים. אם לא די בכך, כחלק מהמאבק בקורונה, הוחלט לאסור על סייעות להגיע לבתי תלמידי החינוך המיוחד כדי לעזור להם בלמידה מרחוק. ההורים שילדיהם נמצאים כרגע ללא מסגרת חינוכית, מתארים תחושות קשות בעקבות חוסר הוודאות, ומפנים אצבע מאשימה כלפי משרד החינוך שלא מספק פתרונות.

ראש אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך, רחל אברמזון, אמרה אתמול (שלישי) כי כ-2,000 תלמידים מהחינוך המיוחד טרם שובצו למסגרות מתאימות. בדבריה בדיון בוועדת החינוך של הכנסת, אברמזון הדגישה כי "אנו פועלים יום-יום ושעה-שעה כדי לנסות ולתת מענה". אולם בשל המצב החריג, בימים האחרונים הוצפה האגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם (אלו"ט) בפניות מהורים זועמים.

אלפים בחינוך המיוחד נותרו ללא שיבוץ. ועדת החינוך בכנסת, שלשום (צילום: אתר רשמי, עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

מנהל האגף לקידום זכויות באלו"ט, עו"ד מיכאל זץ, הסביר בשיחה עם וואלה! NEWS על הצורך בסייעות במהלך השיעורים. "אנחנו נמצאים בבעיה עם מתווה הקורונה, לפיו אסור לסייעות להגיע לבתי התלמידים המשולבים", אמר זץ. "על מנת שהלמידה המקוונת תהיה אפקטיבית, צריך מישהו שיעזור להם ויתווך את השיעור". הוא הדגיש כי "תלמידים משולבים לומדים בכיתות רגילות כמו כולם - והם הולכים ליפול בין הכיסאות. למידה לבד מהבית, מבלי שיהיה מי שיפקח, משאירה את התלמידים המשולבים ללא מענה".

זץ התייחס גם לעובדה שמשרד החינוך עדיין אינו ערוך לשיבוץ תלמידים בכיתות, בשל העומס ומחסור במקום. "יש רשויות שעדיין לא שיבצו את התלמידים בחינוך המיוחד, כי כנראה חסר להם מקום והם לא יודעים היכן לשבץ אותם", הסביר. "משרד החינוך לא נערך נכון לגידול של כמות התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים במערכת, הוא לא פותח מספיק מסגרות". הוא הוסיף שנקבע כי "בחינוך המיוחד ילמדו בין חמישה לשמונה תלמידים, ובכל כיתה יהיו מורה וסייעת. בגלל שאין מספיק מקומות, משרד החינוך מעמיס על הכיתות האלה".

"הם תלמידים קשים בעלי צרכים מיוחדים, ובמקום להיערך עם מסגרות נוספות - הכיתות מפוצצות", המשיך מנהל האגף לקידום זכויות באלו"ט. "אנחנו מקבלים אלפי פניות של הורים שהילדים שלהם עדיין לא משובצים, ואנחנו נמצאים כשבועיים לפני תחילת הלימודים. כל החינוך הרגיל יודע ב-10 ביולי באיזו מסגרת הילד שלו ילמד ומי הולכת להיות המורה. לא יכול להיות שתלמידי החינוך המיוחד הם בן חורג לאלוהים".

עוד בוואלה!

עשרות אלפי מורים ותלמידים ייפגעו: התכניות שייסגרו בשל משבר התקציב

לכתבה המלאה
"מבלי שמישהו יתווך להם את השיעור, הם יפלו בין הכסאות". בית ספר בגבעתיים (צילום: ראובן קסטרו)

יפית קנטור-אלקן מחולון, אמו של איתי בן ה-12 וליעד בן העשר שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, תיארה את האטימות מצד משרד החינוך. "איתי אובחן לפני שנה כשלמד בכיתת לקויות למידה", סיפרה. "הוא למד אז בכיתה ו', ואפשרנו לו להישאר שם עד השנה האחרונה בבית הספר היסודי. לקראת שנת הלימודים הקרובה, ביקשנו שישובץ בכיתת תקשורת. זה אכן אושר, אך לאחר מכן אמרו לנו שאין מקום בחולון. התשובה הראשונה הייתה 'אל תצפי'".

לדבריה של יפית, נאמר לה שאין מקום לאיתי עוד לפני שהחלו השיבוצים למסגרות. "מנסים לשכנע אותי להוציא אותו מכיתת תקשורת. אומרים לי 'בואי ניתן לך בית ספר אחר, חטיבה רגילה'. אני לא מסכימה לזה", תיארה. "יש לו את הלקויות שלו, הילד שלי לא קורא, הוא דיסלקט ברמה מאוד קשה. אמנם הוא מאוד נבון ומוציא ציונים טובים, אבל בכיתה רגילה הוא אבוד, גם בכיתת לקויות למידה הוא לא מקבל מענה לבעיה שלו".

"התשובה הראשונה הייתה 'אל תצפי'". יפית קנטור-אלקן והבן איתי (צילום: באדיבות המצולמים)

יפית הוסיפה כי מספר האבחונים גדל משנה לשנה, אך משרד החינוך לא נערך לכך. "הם יודעים שצריך לפתוח יותר כיתות, אבל במשרד החינוך פשוט ישנים בעמידה. אפילו ביקשתי לפתוח לאיתי תקן לילד תשיעי בכיתה, וקיבלתי תשובה מטופשת ש'מעולם לא אושר תקן לילד בכיתת תקשורת'. זה ממש לא נכון", אמרה. "ראיתי את הדיון בכנסת שבו רחל אבמרזון אמרה במפורש שהיא פתחה תקנים בכיתות תקשורת כי פשוט אין מקום. אני רק מבקשת שיתנו לו תקן בחולון. זה לא הגיוני שאני צריכה להרחיק אותו עד לנתניה".

"אנחנו שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים, ומעולם לא הרגשתי ככה. לא חשבתי שאגיע למצב הזה", תיארה יפית. "איתי רואה את כל החברים שלו משובצים, והוא היחיד שלא משובץ. תקופת הקורונה עשתה את שלה גם ככה. זה קשה, הוא חייב מסגרת וחברה. אם לא תימצא לו מסגרת - אני אתבע את משרד החינוך. הוא מחויב למצוא לו את המסגרת הכי טובה, והם מזלזלים בי ובצרכים של הילד".

"במקום להתרגש מהעלייה לכיתה א' - אנחנו בחרדה". שרון והבן אור (צילום: באדיבות המצולמים)

שרון מפתח תקווה, אימא לאור בן השש שנמצא על הספקטרום האוטיסטי, תיארה את הקושי בחוסר הוודאות. "זו הרגשה נוראית, כאילו אני תלויה באוויר. הילדים האלה צריכים הכנה, להראות להם באיזה בית ספר הם הולכים להיות ואיך קוראים לו", הסבירה. "במיוחד כשהם מתכוננים לכיתה א', צריך לגשת לבית הספר, להראות להם איך הוא נראה מבחוץ, לקנות את החולצות עם סמל בית ספר". היא סיפרה כי "אלה ילדים עם קשיים, לא פשוט להם להיפרד מהגן והם לא יודעים בכלל מה זה כיתה א'. הם לא היו בתוכנית מעברים שבהם חושפים את ילדי הגנים לבתי הספר בשכונה, הם לא זוכים לזה".

עוד תיארה שרון את ההתנהלות בכל הנוגע לשיבוצים מצד העירייה. "מה שקורה זה שהעירייה מחזיקה אצלה את כל התיקים של הילדים, ומונעת מאיתנו גישה למידע. לא מאפשרים לנו לדעת באיזה בתי ספר ייפתחו כיתות, איפה הילדים ישובצו או עם מי", סיפרה. "אנחנו לא חלק מהשיח וההחלטה הנוגעת לשיבוצים".

לדבריה, הוועדה בעניין בנה אור הייתה במרץ, ונאמר לה כי ביולי כבר יהיו שיבוצים. "אני תלויה באוויר, אנחנו לא יודעים לאיזה בית ספר הוא הולך. הם אומרים לנו 'תחכו בסבלנות', זה ממש לא סביר בעיני", המשיכה שרון. "אבל יש להם עוד משפט מקסים: 'בשנה שעברה נתנו שיבוצים ב-29 לאוגוסט'. נו ו..? זה חכם? זה נכון? ככה צריך להתייחס לילד בחינוך המיוחד? ילדים בחינוך הרגיל מקבלים שיבוץ בסוף יוני, הם יודעים לאיזה בית ספר הם הולכים, יכולים להיערך וההורים מתרגשים איתו ביחד. אנחנו, במקום להתרגש, נכנסים לחרדה".

""אנחנו לא ישנים בלילה. לא יודעים מה יהיה". אלון שגב והבן עידן (צילום: באדיבות המצולמים)

גם אלון שגב מחולון, אביו של עידן בן העשר שמאובחן עם אוטיזם, נותר ללא שיבוץ. "בכיתות א'-ג' הוא למד בבית הספר המיוחד 'מסילות' שבבת ים. בשנה שעברה נערכה לו ועדת השמה, והתעקשנו להעביר אותו לכיתת תקשורת, כדי שיוכל לתקשר עם ילדים ולא רק עם מבוגרים, כי הוא היחידי שדיבר", סיפר אלון. "השנה הוא היה בבית ספר בן גוריון בחולון. המורה והמנהלת לא רצו אותו. עשו לנו ועדות וכעת רוצים להעביר אותו לבית ספר מיוחד".

לדבריו של אלון, "אפשר להתווכח אם הם צודקים או לא, אבל העניין הוא שאנחנו שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים ואין לנו שיבוץ. בעיריית חולון מדברים איתנו על מקומות רחוקים, והמורה שלא רצתה שהוא ימשיך בבית הספר אמרה לי 'אז הוא יסע שעה בהסעה, לא יקרה לו כלום'". הוא הוסיף כי "אני רוצה שהוא ילמד באזור חולון, שימשיך בכיתה משולבת בבית ספר רגיל. לא נתנו לו בכלל צ'אנס".

אלון תיאר את התחושות הקשות והצורך במסגרת עבור הבן עידן. "אנחנו לא ישנים בלילה. לא יודעים מה יהיה בעוד שבועיים-שלושה", סיפר. "עם הילדים הגדולים שלנו אין בעיה, הם רגילים, אבל ילד כמו עידן חייב מסגרת. גם עכשיו בחופש הגדול החינוך המיוחד עבד איכשהו, אבל כרגע אנחנו לא יודעים מה קורה הלאה".

"משרד החינוך מפוצץ את בתי הספר ושוחק את הצוותים". משפחת יוספסברג (צילום: באדיבות המשפחה)

יעל יוספסברג, יו"ר הוועד המנהל באלו"ט ואמו של מיכאל בן 16 שנמצא על הרצף האוטיסטי, התייחסה לדיון בוועדת החינוך של הכנסת בנושא. "מצער לראות שבדיון חשוב כזה ובשנה כה קריטית, שר החינוך ומנכ"ל משרדו לא מוצאים לנכון לתת פתרונות. כך גם נראה הדיון", אמרה. "שמענו על 2,000 תלמידי חינוך מיוחד שעדיין אין להם שיבוץ, מתוכם מאות כנראה על הרצף האוטיסטי. האם משרד החינוך נערך לתת לילדים האלה שיבוצים?".

לדבריה, ממידע שהגיע לאלו"ט, "במסגרות רבות לתלמידים עם אוטיזם, כמו אצל הבן שלי, משרד החינוך פורץ את התקן של כמות התלמידים לכיתה שהוא עצמו קבע. הוא מפוצץ את בתי הספר ושוחק את הצוותים החינוכיים, שלא מסוגלים לתת טיפול הולם לתלמידים. איפה ישובצו כל אותם תלמידים חדשים ומתי יידעו לאן הם הולכים ב-1 בספטמבר?".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully