שורה של תכניות חינוכיות לילדים ונוער בסיכון, נוער נושר ותלמידים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית הוקפאו בשל המחלוקת הפוליטית סביב נושא תקציב מדינה. על פי משרד החינוך, חסרים כארבעה מיליארד שקלים לתקצוב התכניות המשלימות. אמנם למשרד יש תקצוב מוכן של כ-1.44 מיליארד שקלים, אך החשב הכללי אינו מאשר את השימוש בכספים עד שייפתר המשבר ויאושר תקציב באופן מסודר.
למרות הקפאת התכניות החינוכיות, ובזמן שישראל מתפקדת מתחילת השנה עם מימון חודשי ביחס של 1/12 מתקציב השנה הקודמת, ח"כ צביקה האוזר (דרך ארץ) הציג הצעת חוק לדחיית מועד העברת התקציב במאה ימים נוספים - עד לחודש נובמבר. חוק זה למעשה לא פותר את בעיית התכניות החינוכיות, אלא צפוי רק להחמיר את מצבן, ואף להביא לסגירתן הסופית. זאת, בזמן שעשרות אלפי תלמידים ובני נוער יפתחו את שנת הלימודים ללא מענה מתאים לצרכיהם, וימצאו עצמם שבויים בעיצומו של עימות פוליטי.
אל תפספס
גורם במשרד החינוך אמר כי אם החוק שמקדם ח"כ האוזר יעבור בכנסת, התכניות החינוכיות יעצרו את פעילותן בשנת הלימודים הקרובה. "לפי החשב הכללי, אנחנו לא יכולים להשתמש ב-1.44 מיליארד השקלים שיש לנו, כי הם ניתנו לנו ללא כיסוי", הסביר הגורם. "אם היינו יכולים להשתמש בכסף הזה מבחינה משפטית, ניתן היה לפתור לכל הפחות את הבעיות הקריטיות של התכניות המשמעותיות".
לדבריו, ברגע שיועבר תקציב לשנת 2020, והחשב הכללי ידע שיש לו מקורות תקציביים לגירעונות, ניתן יהיה להשתמש בכסף. "כרגע, חוק שידחה את העברת התקציב ימשיך את הבעיה הקיימת. זה אומר שלמעשה עד לנובמבר לא תהיה לנו דרך לחדש את התכניות, והן פשוט לא יתקיימו בשנת הלימודים הקרובה".
גורם אחר המעורה בתקצוב התכניות החינוכיות, טען כי אין פתרון אחר לבעיה מלבד העברת התקציב. "דחייה של אישור התקציב לנובמבר לא צפויה להביא לפתרון לביטול התכניות החינוכיות", אמר הגורם. "המשמעות היא שלתכניות אלה לא יהיה תקציב במשך תקופה זו".
הוא הוסיף כי "אם זו הייתה בעיה שניתן לפתור אותה, כבר היו מוצאים פתרון לתקציבים הללו. הסיבה שאין תקציב לתכניות החינוכיות היא שאנחנו פועלים בתקציב המשכי, ואין למשרד יכולת לממן אותן". לדבריו, "אם למשרד היה כסף להפעיל את התכניות - הוא כנראה כבר היה עושה את זה היום".
התכניות שייסגרו בשל היעדר תקציב
בין התכניות שיוקפאו בשל היעדר התקציב, גם היל"ה הפועלת למען נוער נושר ונוער בסיכון. ברקע ההודעה על הכוונה להקפיא את התכנית, ניסו משרדי החינוך והאוצר וכן החברה למתנ"סים לנהל משא ומתן במטרה למנוע את המהלך. אולם, לבסוף הוחלט לשלוח לעובדי התכנית מכתבי שימוע לפני פיטורים. התקציב לתכנית, המעניקה מדי שנה מענה לכ-8,000 בני נוער שנפלטו ממוסדות חינוכיים, לא אושר על ידי משרד החינוך, ויותר מאלף איש עלולים לאבד את עבודתם.
תכנית נוספת ומשמעותית שעלולה להתבטל השנה היא "קרב", הפועלת לצמצום פערים בחברה הישראלית באמצעות פעולות העשרה והעצמה במערכת החינוך. התכנית, אותה מפעילה החברה למתנ"סים, מונה כ-4,000 מורים ופועלת ב-114 רשויות. בימים אלה מתקיימים דיונים בין יו"ר הוועד למשרדי החינוך והאוצר, בהוראת בית הדין לעבודה.
גם תכנית מיל"ת, המעניקה מסגרות יום לימודיות תוספתיות לילדי הפריפריה, נמצאת בסכנת סגירה. מדובר בתכנית כלל ארצית לקידום תלמידים בתחום הלימודי והחברתי, שמאריכה את יום הלימודים ומעניקה מעטפת טיפולית לקבוצת תלמידים מובחנת במטרה לקדמם באמצעות תגבור לימודי, העשרה וטיפול פרטני (אבחונים וטיפולים פרא-רפואיים). התכנית פעילה במאות מוסדות חינוך בהם גני ילדים בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. התקציב השנתי שלה מוערך ב-135 מיליון שקל, לכ-26 אלף ילדים ב-55 ישובים. בימים אלה, כ-2,500 עובדים נמצאים בסכנת פיטורים.
בנוסף, גם ההכשרות למתנדבי השירות הלאומי, להם תפקיד מכריע במערכת החינוך, כפרי הנוער, פנימיות, בתי ספר לחינוך מיוחד ועוד, יוקפאו. במסמך שנשלח על ידי משרד החינוך נכתב כי "אין תקציב מדינה מאושר ואנחנו פועלים במסגרת תקציב המשכי חסר. בהיעדר תקציב מלא להפעלת השירות הלאומי לכל תקופת ספטמבר-דצמבר, אין כרגע אישור להפעלת הכשרות קיץ". במשרד הבהירו כי על פי כללי החשבות, לא יוכלו לשלם בדיעבד על הכשרות שבוצעו ללא אישור.
התיכון הווירטואלי של מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), המאפשר ל-850 תלמדים מרחבי הארץ ללמוד לבגרות במתמטיקה, פיזיקה, אנגלית, כימיה וביולוגיה ברמת חמש יחידות ובאופן וירטואלי - נפגע גם כן ממשבר התקציב. התיכון פועל מזה שמונה שנים, ומספק השלמת הוראה בכיתה בעזרת סטודנטים מצטיינים החונכים תלמידים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית ומקיימים עמם מפגש שבועי בקבוצות של ארבעה תלמידים.
גם התכניות התוספתיות אמ"ץ ותל"ם, למניעת נשירה, לא יתחילו את פעילותן בשכבות י"א וי"ב. בהודעת משרד החינוך נכתב כי "ברצוננו להביא לידיעתכם כי נכון לרגע זה לא ניתן להוציא קולות קוראים לקיים ועדות הקצבות ותקצוב של התכניות התוספתיות". תכנית אמ"ץ, בה לומדים כ-5,500 תלמידי תיכון, מספקת שיטות לימוד ייחודיות לתלמידים מרקע כלכלי חלש או תלמידים המתקשים ללמוד לבגרות מלאה. בתכנית תל"ם, שגם היא בסכנת סגירה, מזהים תלמידים בסכנת נשירה כבר בכיתה ט', ופועלים לשיבוצם במסלול לבגרות מלאה.