התקציב הוא רק תירוץ: מה מסתתר מאחורי המשבר שמאיים להסתיים בבחירות

ממשלת החירום של נתניהו וגנץ קרטעה כמעט מהרגע הראשון, ובעוד פחות משבועיים עלולה הכנסת להתפזר מעצמה. שני הצדדים מתבצרים בעמדותיהם, ושתי הצעות חוק יעלו היום לאישור בניסיון לפתור את משבר התקציב - שמסתיר ויכוחים נפיצים נוספים. איך הגענו עד הלום ומה השלב הבא?

בווידאו: נתניהו מתייחס למשבר התקציב (עריכה: ניר חן)

פחות משבועיים, וליתר דיוק - 12 יום, נותרו עד הדד-ליין האימתני שמרחף באוויר לקראת בחירות רביעיות. מדי כמה שעות צצה לה יוזמה חדשה, מתווה פתרון, או הצעת פשרה, שאמורים לחלץ את הקואליציה מהמשבר. אולם עד כה לא נרשמה שום התקדמות בוויכוח בין הליכוד וכחול לבן על תקציב המדינה, ושני הצדדים עדיין מתבצרים בעמדותיהם: ראש הממשלה בנימין נתניהו אומר שוב ושוב שתקציב עד סוף 2021 זה "חוסר אחריות", ואילו ראש הממשלה החליפי בני גנץ מצהיר בדיוק ההיפך, שתקציב חד-שנתי רק יוסיף אי ודאות למשק.

התקציב, כידוע, הוא רק התירוץ: הפינג פונג בין נתניהו וגנץ בעיקר מבשר רשמית על השקתו של משחק ההאשמות השגור לעייפה, שהוא לרוב שלב מקדים לפני פירוקי ממשלה ופיזורי כנסת. הוא גם משקף את משבר האמון החריף בין הצדדים, שכרגע, רחוק מפתרון. וואלה! NEWS עושה סדר בכאוס.

אם יסכים לדרישת נתניהו, לא ישב על כיסא ראש הממשלה. גנץ (צילום: עדינה ולדמן, דוברות הכנסת)

קיצור תולדות התקציב, או: איך הגענו עד הלום?

"הפינג פונג בין נתניהו וגנץ בעיקר מבשר רשמית על השקתו של משחק ההאשמות השגור לעייפה"

ממשלת החירום/קורונה של נתניהו וגנץ קרטעה כמעט מהרגע הראשון. הליכוד וכחול לבן נכנסו לשגרה קבועה של עימותים על כל נושא - מהסיפוח, דרך שלטון החוק ועד סגרי הקורונה. גם משבר התקציב פרץ תוך פחות מחודש אחרי הקמת הממשלה; ההסכם הקואליציוני קבע מפורשות שהממשלה תעביר תוך שלושה חודשים תקציב דו-שנתי לשנים 2021-2020. זמן קצר אחרי שהממשלה הושבעה, נתניהו התחרט והחל להשמיע ניגון אחר - דרישה לפיצול התקציב לשניים.

הנימוקים של נתניהו לכאורה כלכליים, אך מה שעומד מאחורי התפנית החדה הוא שיקול פוליטי: אם הכנסת תאשר תקציב אחד עד לסוף 2021, כפי שסוכם בהסכם הקואליציוני, לא תהיה לו דרך לפזר אותה מבלי שיידרש לממש את הסכם הרוטציה בנובמבר 2021 ולהעביר לגנץ את השרביט. רק אם הממשלה נופלת בהצבעה על התקציב - הוא יוכל להמשיך להחזיק במושכות גם במהלך מערכת הבחירות.

זו בדיוק הסיבה שבכחול לבן מתעקשים עליו: הסכמה של גנץ לדרישת נתניהו לתקציב חד-שנתי משמעותה שתהיה הצבעה נוספת, בעוד כמה חודשים, על התקציב הבא; שם הוא יוכל לפרק את הממשלה ולהתחמק ממימוש הרוטציה, ולמנוע מגנץ להגיע לכיסא ראש הממשלה. לדרישה של גנץ לתקציב ארוך טווח עד סוף השנה הבאה יש גם נימוקים כלכליים כבדי משקל, והיא זוכה לגיבוי של כמעט כל בכירי הכלכלנים במשק, שסבורים שהמשבר הכלכלי העמוק מחייבים תכנון ארוך טווח ויציבות.

רק שאין לכך ממש השפעה: מזה קרוב לחודשיים, המחלוקת הזו נותרה ללא פתרון. אם הממשלה לא תאשר תקציב עד 24 באוגוסט בחצות, הכנסת פשוט תתפזר מעצמה.

וגם: הרוטציה, מינויים בכירים ותקנון הממשלה

בשולי הוויכוח על התקציב, יש בין הליכוד וכחול לבן קצוות לא סגורים נוספים. כך, למשל, ישיבת הממשלה השבועית בוטלה בגלל מחלוקת על תקנון עבודת הממשלה. התקנון אמור לכלול גם מנגנון פיצוי על חוסר השוויוניות בין שני צדי הממשלה ועל כך שלגוש הליכוד-חרדים יש מספר שרים גבוה יותר מאשר לגוש כחול לבן, אבל עדיין לא הושגה הסכמה על מה בדיוק יהיה המנגנון.

בנוסף, הליכוד וכחול לבן היו אמורים לגבש תוך מאה יום מנגנון מוסכם למינויים בכירים כמו מפכ"ל המשטרה, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. בליכוד דורשים שכל תהליך המינויים יהיה פריטטי, כלומר שתהיה לשני הגושים מעורבות גם במינוי ועדות האיתור ובחירת שמות המועמדים. עם זאת, בכחול לבן מסרבים לתת לליכוד דריסת רגל בהליכים הפנימיים במשרד המשפטים, ובעיקר במינויים שעשויים להיות גורליים במיוחד עבור נתניהו והמשפט שלו שייפתח בתחילת השנה הבאה.

מנסה לגלגל את הכדור לכיוון כחול לבן. נתניהו (צילום: יריב כץ)
"לדרישה של גנץ לתקציב ארוך טווח עד סוף השנה הבאה יש גם נימוקים כלכליים, והיא זוכה לגיבוי של כמעט כל בכירי הכלכלנים במשק"

עוד סוגיה לא פתורה, שארית מימי המשא ומתן הקואליציוני, היא החשש של נתניהו מכך שבג"ץ יפסול את כהונתו כראש הממשלה החליפי עם העברת הרוטציה. בליכוד דורשים לשנות את ההסכם כך שתהיה לנתניהו ערובה מתרחיש כזה, ולקבוע שבכל מקרה של מניעה משפטית למימוש ההסכם, הכנסת תתפזר לבחירות. גם ההסכם הנוכחי כולל סעיף דומה, אך הוא מוגבל לחצי שנה בלבד, והדיון הראשון של בג"ץ בנושא נקבע רק לחודש אוקטובר.

בימים האחרונים, שר המשפטים אבי ניסנקורן ושר החוץ גבי אשכנזי מקיימים שיחות ומגעים עם יו"ר הכנסת יריב לוין, שר האוצר ישראל כץ ושר המל"ג והמים זאב אלקין, בניסיון להגיע להסכמות. בסוף, מהתקציב עד הרוטציה, כל המחלוקות בין הליכוד וכחול לבן כרוכות זה בזה והפתרון תלוי בעיקר ביכולת של שני המנהיגים לבנות דרגה מינימלית של אמון והרצון שלהם להמשיך לעבוד ביחד.

בין שתי הצעות חוק, העיניים עוברות לכנסת

שתי הצעות חוק יעלו היום (רביעי) לאישור בקריאה טרומית: האחת של סיעת דרך ארץ, שדוחה את המועד האחרון לאישור התקציב במאה ימים, והשנייה של יש עתיד, שקובעת שנאשם בפלילים לא יוכל להרכיב ממשלה. החוק של ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ) נולד כדי לתת אורך נשימה לקואליציה המקרטעת, או לפחות עוד כמה חודשים של אוויר; החוק של יו"ר יש עתיד יאיר לפיד נולד כדי לאתגר אותה, ובעיקר כדי להביך את חברי כחול לבן.

עוד בוואלה! NEWS

מלחמות הקרדיטים בין גנץ לנתניהו הן איתות ברור לכיוון החזרה לקלפיות

לכתבה המלאה
החוק שלו לא יפיל את הממשלה. יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד (צילום: אלעד גוטמן)

בליכוד סירבו תחילה לתמוך בחוק של האוזר ויועז הנדל, וגם הסיעות החרדיות לא התלהבו. על פניו, זה חוק טכני בלבד, שרק דוחה את הדד-ליין של 25 באוגוסט, שבכל מקרה אין סיכוי לעמוד בו. אבל יש לו משמעות מהותית שנוגעת לליבת ההסכם - העברת מקל הרוטציה: הסכמה של נתניהו לדחיית ההצבעה על התקציב לנובמבר תשאיר חודשיים בלבד ל-2020, ותרוקן מתוכן את הדרישה לחד שנתי ופיצול ההצבעה לשניים. ואז, לא תהיה לו אף נקודת יציאה מההסכם לפני נובמבר 2021 - מועד החילופים בין ראשי הממשלה. לכן, הוא הסכים לתמוך בהצעה רק בקריאה טרומית וראשונה, ומסרב להתחייב עד הסוף מבלי שיש הסכמות על התקציב ושאר ירקות.

המטרה העיקרית של נתניהו בהסכמה לקידום חוק האוזר הייתה לגלגל את הכדור לכיוון כחול לבן, ולהצטייר כמי שמוכן לעשות פשרות כדי למנוע בחירות, והם ניסו לגלגל את הכדור בחזרה. ביום שני גנץ הודיע כי הוא דורש לקדם את החוק עד הסוף תוך 24 שעות, דמי רצינות שיוכיחו שהוא באמת מנסה למנוע בחירות. יממה חלפה, נתניהו התעלם מהאולטימטום, וכלום לא קרה.

משמעות דחיית התקציב - העברת מקל הרוטציה. האוזר והנדל (צילום: נועם רבקין/פלאש 90)
"החוק של האוזר והנדל, לבדו, לא יציל את הממשלה, והחוק של לפיד לא יפיל אותה, אבל הם יגבירו את הדרמה, שרק תלך ותתגבר - עד הרגע האחרון"

המטרה הנוספת של המהלך שלו הושגה - סיכול התמיכה של כחול לבן בחוק של לפיד. פעם, זה היה גם החוק שלהם, וחלק מהחתומים עליו יושבים בתוך ממשלה כיום. חלקם גם חשבו שלנוכח ההתנהלות של נתניהו והליכוד, שגם ככה מובילה לבחירות, צריך גם לממש את האיום, ולתמוך בו. בסופו של דבר, במפלגה החליטו להיעדר מהמליאה בזמן ההצבעה. אמנם, הם יספקו תחמושת לקמפיינים של לפיד וחבריו על בריחה מהבטחת הבחירות המופרת, אבל לפחות לא יואשמו בשריפת המועדון ופירוק הממשלה.

בליכוד, אגב, דורשים עוד יותר מזה, ורוצים שהם יצביעו נגד. כך או אחרת, החוק של האוזר והנדל, לבדו, לא יציל את הממשלה, והחוק של לפיד לא יפיל אותה, אבל הם יגבירו את הדרמה, שרק תלך ותתגבר - עד הרגע האחרון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully