שלושה שבועות פחות יום נותרו עד למועד האחרון להעברת תקציב המדינה, ולאף אחד במערכת הפוליטית אין מושג אם שעון החול האוזל יוביל בסופו של דבר לבחירות. ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ מתבצרים בעמדותיהם. נתניהו דורש להעביר תקציב חד-שנתי - שבלוח הזמנים הנוכחי שמו המדויק הוא במקרה הטוב תקציב רבע-שנתי - שכן הוא יחול רק על החודשים האחרונים של 2020.
בימים האחרונים הוא החל להזהיר שתקציב ארוך טווח יוביל לקיצוצים וגזרות על הציבור, במקום "להזרים כסף" בעת משבר ולדחות את ההתמודדות עם המשבר הכלכלי לשנה הבאה. גנץ, מהצד השני, מתעקש למלא את ההסכם הקואליציוני ככתבו ולשונו, ולהעביר תקציב דו-שנתי שיעניק לכלכלה ולמשק יציבות ארוכת טווח.
אל תפספס
בינתיים שני הצדדים נכנסים עמוק לתוך משחק ההאשמות: בכירי הליכוד מתראיינים תחת כל עץ רענן, מאיימים בהקמת ממשלה חלופית ומאשימים את גנץ בשיקולים פוליטיים צרים שמובילים לבחירות; בצד השני של הממשלה, החברים בגוש כחול לבן מפנים את האצבע המאשימה בחזרה וטוענים שנתניהו דואג רק לעצמו.
בתווך, הח"כים החרדים מנסים להלך בין הטיפות ומגבשים הצעות פשרה שימנעו את התפרקות הממשלה. בינתיים, באופוזיציה, מטמינים מוקשים שבועיים שמעלים את מפלס המתיחות ומטלטלים את יציבות הקואליציה. בין הטיפוס על העצים וכל רעשי הרקע, יש שורה תחתונה אחת: אם בשלושת השבועות הקרובים לא תימצא נוסחה שתאפשר למי מהצדדים להתפשר בכבוד, ב-25 באוגוסט הכנסת עשויה להתפזר באופן אוטומטי - וישראל תצא לסבב נוסף של בחירות.
נתניהו VS גנץ: על מה בעצם הוויכוח?
המחלוקת בין תקציב חד-שנתי לדו-שנתי היא רק מסך עשן, אבל אלה עיקרי הטיעונים הכלכליים לכאורה: נתניהו אומר שצריך להעביר תקציב מוגבל לשנת 2020, ורק אחר כך להעביר תקציב לשנה הבאה. בתחילה, בכירי משרד האוצר תמכו בעמדתו ודחפו להעביר תקציב מהיר שיאפשר לייצב את המשק אחרי שנה וחצי של כלכלת בחירות; אך ככל שהזמן התארך מבלי שהממשלה והכנסת אישרו את התקציב, לא נשאר הרבה משנת 2020 והם שינו את עמדתם.
גם שורה של בכירים לשעבר במשרדי האוצר והכלכלה הביעו בשבועות האחרונים התנגדות נחרצת לתקציב חד-שנתי, והזהירו שהוא יגביר את אי הוודאות ויקשה על התייצבות המשק בשעת משבר הקורונה.
מהצד השני, גנץ מתנגד לדרישת נתניהו לפצל את התקציבים לשניים, ודורש להעביר תקציב אחד לשארית השנה הנוכחית והשנה הבאה - כפי שסוכם בהסכם הקואליציוני. רק שאם יעבור תקציב אחד, הממשלה תתייצב, ונתניהו יתקשה מאוד להפיל אותה עד נובמבר 2021, מועד העברת מקל הרוטציה לגנץ.
אם התקציב יפוצל לשניים, המשמעות היא שתהיה לנתניהו נקודת יציאה נוספת - עוד הצבעה שיכולה להפיל את הממשלה - ולאפשר לו לצאת לבחירות מבלי שיידרש לעזוב את כיסא ראש הממשלה.
אז איך יורדים מהעץ?
ההגדרה הרווחת במערכת הפוליטית למצב בין נתניהו וגנץ היא משחק צ'יקן, שבו אחד מהצדדים יהיה חייב בסוף למצמץ ראשון, רק שבינתיים ההתבטאויות ההדדיות רק הולכות ומחריפות. בכחול לבן משוכנעים שההתעקשות של נתניהו על תקציב חד-שנתי מעידה שהוא מעוניין בכל מקרה בבחירות מוקדמות ככל האפשר, כדי להקדים את הבחירות בארצות הברית בנובמבר ואת פתיחת משפטו בינואר.
בינתיים, בליכוד מפנטזים בקול רם על אפשרות של ממשלה חלופית כבר בכנסת הזו. כלומר, לוותר על כחול לבן, לצרף במקומם את ימינה, ולהשלים ל-61 עם שני עריקים מהצד של גנץ - שיעדיפו לשמור על הכיסא מאשר בחירות, שמהן הם לא בהכרח יחזרו. החשודים המיידיים הם סיעת דרך ארץ - יועז הנדל וצביקה האוזר - שמכחישים בשלב זה את האפשרות הזו מכל וכל. אולם לא מן הנמנע שבשבועות הקרובים יגבר עליהם, ועל ח"כים אחרים מהעבודה או כחול לבן, הלחץ להקים ממשלת ימין צרה ולמנוע בחירות.
האוזר והנדל מנסים להימנע מהדילמה, ובמאמץ לשמור על האחדות המקרטעת הם הגישו הצעת חוק שדוחה את המועד האחרון לאישור התקציב במאה ימים נוספים מבלי שהממשלה תיפול. רק שבשלב זה, בליכוד מסרבים לשמוע על כך.
דחייה של שלושה חודשים נוספים במועד אישור התקציב תגלגל את הממשלה לאזור סוף אוקטובר, ותשאיר חודשיים בלבד ל-2020, וכך תייתר עוד יותר את הדרישה של נתניהו לשני תקציבים במקום אחד.
ומה אומרים השותפים האחרים?
במקביל להנדל והאוזר, גם ראשי הסיעות החרדיות מנסים בימים האחרונים להביא לפשרות בין הצדדים, עד כה ללא הצלחה. השרים אריה דרעי ויעקב ליצמן וח"כ משה גפני הבהירו לנתניהו כי לא יהיו מוכנים ללכת לבחירות בלי שיאושר תקציב - חד-שנתי או דו-שנתי. החשש העיקרי מבחינתם הוא היעדר כסף לישיבות. אם לא יאושר תקציב בהקדם וישראל תלך לבחירות רביעיות, לישיבות לא יהיה כסף למשך חודשים ארוכים, תרחיש בלהות עבורם.
בשבוע האחרון הם נפגשו עם גנץ ונתניהו, כל אחד בנפרד. גנץ דרש מהם לעמוד בערבות שנתנו להסכם הקואליציוני ולתמוך בתקציב דו-שנתי, אבל מנתניהו - שחושש מאי סדרים בברית ההיסטורית - הם קיבלו הצעה לקדם תקציב חלקי לישיבות, שלא במסגרת תקציב המדינה. במקרה כזה, כך סבור נתניהו, החרדים יקבלו את מבוקשם ויהיה קל יותר ללחוץ על גנץ לוותר.
במפלגות החרדיות תמכו תחילה בעמדת נתניהו ובתקציב חד-שנתי, אך ככל שהמחלוקת בין גנץ ונתניהו מתעצמת, הם הבהירו שיוכלו לחיות גם עם תקציב דו-שנתי. השבוע, הם אף החלו לבחון אפשרות לתמיכה פומבית בעמדת גנץ - כי לטענתם האופציה החלופית היא בחירות. להגנתם הסבירו כי "זמן רב עבר, ולהעביר כעת תקציב לשלושה חודשים זה מהלך חסר טעם". עדיין לא התקבלה החלטה סופית.
ואולי הפתרון בכלל במקום אחר?
מאחורי הוויכוח הפוליטי על התקציב מסתתרת זווית נוספת: החשש של נתניהו מכך שבג"ץ יפסול את הסדר הרוטציה ולא יאפשר לו, הנאשם בפלילים, לכהן בתפקיד ראש הממשלה החליפי. במהלך המשא ומתן הקואליציוני, הוא דרש שכחול לבן יסכימו לפסקת התגברות בכל מקרה של התערבות בג"ץ. עם זאת, גנץ סירב והסכים להתחייב רק לכך שאם בג"ץ מתערב בהסכם בחצי השנה הראשונה - הכנסת תתפזר לבחירות.
מקורבים לנתניהו אומרים כי אם בכחול לבן יסכימו לסגור את הפרצה בהסכם ולהתחייב שבכל מקרה של התערבות בג"ץ, גם בעוד שנה וחצי, הכנסת תתפזר לבחירות או שנתניהו יחזור לכיסא ראש הממשלה - גם משבר התקציב יסתדר ותימצא הדרך ליציבות.