הוועדה לביקורת המדינה דנה הבוקר (שני) בזיהום הסביבתי במפרץ חיפה ובפוטנציאל לאירועי חומרים מסוכנים, בעקבות הפיצוץ הגדול בביירות בשבוע שעבר והחשש שמקרה דומה עשוי להתרחש במדינת ישראל.
לדיון זומנו נציגים ממשרד מבקר המדינה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד הכלכלה, משרד הביטחון, איגוד ערים להגנת הסביבה - מפרץ חיפה, הטכניון, מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות, עיריית חיפה ועיריית נשר, צה"ל והמטה לביטחון לאומי.
הוועדה, בראשות ח"כ עפר שלח (יש עתיד), ממקדת את הדיון שלה בסיכונים מאירועי חומרים מסוכנים, שנדונו בדוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה שעסק בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה. "הנקודה העיקרית שעולה מהדיון: כל גורם שהופיע בפני הוועדה, מטפל נקודתית מנקודת מבטו בלבד, ואנחנו לא רואים גורם אחד שהתפקיד שלו זה לתכלל את האירוע", אמר שלח בוועדה. "כפי שהומלץ על ידי מבקר המדינה אך עד היום לא בוצע, הנושא צריך להיות תחת אחריות משרד רה"מ - זו בעיה קלאסית שמנכ"ל המשרד צריך לרכז את הטיפול בנושא, באמצעות ועדת מנכלים של משרדי הממשלה שיתכללו יחד את הטיפול בבעיה עד שיגיעו לפתרון מסודר".
אל תפספס
אתמול סיירו גם חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשותה של ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), במוקדי חומרים מסוכנים בנמל חיפה ומפרץ חיפה. "מפרץ חיפה כולו הוא פצצה מתקתקת של אינספור מפעלים פטרוכימיים שיש בתוכם חומרים דליקים ונפיצים, קרוב מאד לאוכלוסייה, ולכן יותר מתמיד אנחנו צריכים לדאוג, לנוכח התמונות מביירות", ציינה חיימוביץ' במהלך הסיור.
דוח המבקר מצא כי הטיפול בסוגיות אלה לקה לעיתים בהיעדר ראייה ועשייה משולבות. "כל גורם נקט פעולות מנקודת מבט הצרה של תחום פעילותו ובלי להביא בחשבון את השפעת פעולותיו על תחומים אחרים", ציין המבקר והוסיף כי הדבר גרם אף לקושי לאמוד את הסיכונים בתחום זה.
כך למשל כפי שעולה מהדוח, התנהלות המשרד להגנת הסביבה העידה לעיתים על חולשה בביצוע תפקידיו כרגולטור ועל קשיים בפיקוח ובאכיפה. עלו סימני שאלה בנוגע להתמשכות הכנת סקר הסיכונים המצרפי לחומרים מסוכנים, למקום המרכזי שניתן בו לנציגי המפעלים, שיש להם אינטרס מובהק בנושא, ולשיתוף המצומצם של הציבור בקיום ההליך.
"בכל אלו יש כדי לפגוע בעצמאות שיקול הדעת של המשרד להגנת הסביבה בבואו לגבש מסקנות מקצועיות", קבע המבקר. "חולשות אלו עלולות לגרום לכך שפעולותיו והחלטותיו של המשרד יהיו לעיתים מוטות על חשבון האינטרס הציבורי, שהשמירה עליו הוא תפקיד מרכזי של המשרד".
המבקר ציין כי ריכוז החומרים המסוכנים במפרץ חיפה והתחלואה באזור ידועה זה עשרות שנים. אולם על אף הפעולות שנקט המשרד להגנת הסביבה במשך השנים, נותרו במפת הסיכונים האזורית סיכונים שחומרתם טרם הוערכה כנדרש: היקף הסיכונים הסביבתיים והביטחוניים שנגרמים מריכוז גבוה של חומרים מסוכנים באזור.
המבקר העיר כי חלק מהתכניות, כמו זו של צוות ההיגוי בראשות משרד הכלכלה והיוזמה של עיריית חיפה, מקדמות פתרונות המתקשים להתמודד עם מכלול התחומים הקשורים בנושא, שכן בבסיסם הטיה כלפי תחומי האחריות המיניסטריאליים או המוניציפליים. הוא קבע כי בהיעדר גורם ממשלתי מכוון שבסמכותו וביכולתו להכריע בין החלופות ולהוביל מהלך אסטרטגי בנושא, "אין חזון מגובש לטווח הארוך בעניין ועתיד אזור המפרץ אינו ברור".
ראש ענף הערכת סיכונים וחומרים מסוכנים, רב רשף דוד הויכמן מכבאות וההצלה אמר בוועדה: "אנו מסתמכים על הימצאות צוותי מפעלים שהם הראשונים שיתחילו לטפל. צריך לזכור שיש לנו בסוף קיבולת שהארגון יכול להתמודד עליו. יכול להיווצר מצב שלא נוכל להשתלט".
איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים מסר באשר לדיון על אירועים שמקורם בחומרים מסוכנים כי "מפעלי התעשייה במפרץ חיפה הם המנוע הכלכלי של הצפון בכלל והעיר חיפה בפרט. התעשייה תורמת לתעסוקה, פרנסה ולכלכלת העיר חיפה בהעסקת עשרות אלפי עובדים הן בצורה ישירה והן בצורה עקיפה". הם הוסיפו כי "יש להדגיש כי לא נשקפת כל סכנה מהמפעלים, שעומדים בסטנדרטים המחמירים בעולם בהיבטי בטיחות - כך קבע אף דוח סקר סיכונים מצרפי שפורסם בשנה האחרונה ובראשו עמד ד"ר אלי שטרן, מומחה בעל שם עולמי, שגם נכח בדיון הזה".
עוד נמסר מטעם האיגוד כי "כמו כן, דברי המשרד להגנת הסביבה מחזקים את עמדה זו. התעשייה במפרץ חיפה פועלת תחת רגולציה ופיקוח הדוקים ומחוייבת לביטחונם של תושבי המפרץ".
נשיא החברה הישראלית לכימיה, פרופ' אהוד קינן אמר בוועדה כי "אני לא מוטרד מהאמוניה כי אין כאלו כמויות, אבל אני כן מוטרד מהרגולטור. אני מדבר עם כל הגורמים וישר כל אחד מסביר לי על מה הוא אינו אחראי".