בחיפה צפו במראות מביירות והזהירו: "יכול לקרות גם אצלנו"

ברחבי העולם צפו אמש (שלישי) במראות הקשים מהפיצוץ בנמל ביירות, ובכל זאת, בחיפה, היתה לתמונות אלה גם פרספקטיבה מקומית מאוד. ממורדות הכרמל צפו בעין אחת במסך הטלוויזיה, ובשנייה אל המפרץ הרבוד מפעלים פטרוכימיים וחומרים מסוכנים. פחות מ-200 קילומטרים אוויריים מפרידים בין שתי ערי הנמל, והפיצוץ ההרסני גרם לדאגה והציף טענות לגבי חוסר מוכנותה של ישראל להתמודדות עם אירוע דומה.

"אנחנו מזהירים מפני קטסטרופה כזו שנים", אמרה לוואלה! NEWS עו''ד ג'מילה הרדל-ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה. "כבר מאז מלחמת לבנון השנייה אנחנו חוזרים ומתריעים על זה שבמדינה אין מוכנות לאירועים מסוג זה באיזורים בהם יש ריכוזים של חומרים מסוכנים כמו במפרץ חיפה. היו כמה ועדות שנתנו המלצות, מדוח שפיר ועד דוח מבקר המדינה האחרון לפני כשנה, ובאמצע היו עוד כמה, וכמעט כלום לא השתנה", טענה.

"כואב הלב לראות את המראות בביירות ולחשוב על אובדן חיי האדם הנורא וגם הנזק הסביבתי שעוד ידברו עליו", הוסיפה הרדל-ואכים. "אבל באותה מידה זה גם מפחיד, כי דבר כזה יכול לקרות גם אצלנו. כל המדינה משותקת כבר חודשים בגלל וירוס אחד אבל יש סכנות הרבה יותר גדולות שאיש אינו נערך לקראתן". לדבריה, "אם יקרה דבר כזה, אם חס וחלילה יהיה פיצוץ או יפול טיל במפרץ חיפה - אז המשמעות היא שיהיה אסון המוני כי המסקנה שלנו ושל כל המומחים היא שאין שום היערכות לאירועים כאלה. אין היערכות להתנהלות בזמן אירוע כזה ואין פעולות שנעשות לצמצם מראש את הסיכון".

פרופ' אמריטוס עמוס נוטע, חבר לשעבר בצוות הממשלתי שעסק בהיבטי הבטיחות והביטחון של חלופות יבוא האמוניה לישראל, אמר כי מיד כשראה את המראות בביירות חשב על חיפה: "גם המפרץ שלנו חשוף לאסונות כאלה. לא יודעים עוד מה הסיבה, אבל זה לא כל כך משנה. בין אם זו תקלה או פעולה צבאית או רעידת אדמה. גם אנחנו לא חסינים משום דבר כזה פה".

לדברי נוטע, איש הטכניון לשעבר והיום ראש התכנית לתואר שני בהנדסת איכות, בטיחות ואמינות במכון הטכנולוגי חולון, אירוע כמו זה שהתרחש בלבנון יכול לקרות גם בחיפה. "אם מישהו או משהו יפוצץ בדרך כלשהי את אחד ממאות המכלים הרגישים במפרץ. לא חסרים כאן כאלה, עם אלפי טונות חומרים מסוכנים בתוכם".

הוא סיפר כי בעבר לקח חלק בביקורת שנמתחה בעניין אחסון האמוניה, אך ציין כי "לא נכנסנו לשאר הדברים, אבל מפרץ חיפה מלא בחומרים מסוכנים לא פחות. יש את בתי הזיקוק ומפעלים נוספים ואנחנו זוכרים את השריפה עם הלהבות העצומות במיכל דלק בבתי הזיקוק שדרשה כוחות כיבוי מכל הארץ לעזרה".

"זה מקום שחשוף להתקפה ומי שלמד את זה טוב זה נסראללה, האיש מביירות שאיים על חיפה בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים", הוסיף נוטע. "המכלים האלה מסומנים על המפות שלו. הוא אמר את זה ואני לא שמעתי שמאז עשינו משהו משמעותי בעניין. בית המשפט אמר לרוקן את מיכל האמוניה וכנראה שרוקנו אותו אבל אני לא יודע על משהו אחר. מה עם כל המכלים האחרים?", תהה.

"התחושות שלי הן קשות מאוד, זה לא סרט הוליוודי, אלא מציאות שמתרחשת לא הרחק מכאן", אמר ירון חנן, מומחה לניהול סיכונים ומצבי חירום ומרכז צוות למניעת סיכונים במפרץ חיפה במסגרת צוות מומחים בלתי תלוי הפועל בהתנדבות. "רואים בצורה מפורשת איך נראה אזור אסון בפיצוץ מאגר חומרים מסוכנים (חומ"ס) גדול".

חנן, לשעבר חבר מועצת העיר חיפה שכיהן כחבר ועדת משק לשעת חירום (מל"ח) בעירייה, אמר כי כאשר צופים במראות בלבנון, "אתה לא יכול שלא לחשוב על חיפה. הדמיון גדול בין שתי הערים. גם הטופוגרפיה, גם הקרבה של העיר לנמל ולמאגרי החומ"ס".

הוא הוסיף כי "ראינו איך נראים הקטל באדם, ההרס למבנים ולתשתית, והפגיעה בסביבה. זה תסריט האימה שצריך לעמוד לנגד עינינו יום-יום, בלי אמירות מתנשאות, השוואות בין רמת בטיחות זו או אחרת ואמירות של 'לנו זה לא יקרה'. תרחיש כזה אפשרי גם אצלנו".

חנן סיפר כי "אחת הבעיות הקשות עליה הצבענו בדיונים על הנמל החדש הוא שהחומ"ס מגיע גם במכולות רגילות, ולא רק במכליות ייעודיות, ובמקרה של שריפה החומרים האלה עלולים להביא לא רק לפיצוץ אלא לפיזור של רעלנים לאוויר שיכולים לקטול אנשים. אין שום דרישה היום שמחייבת את מפעילי הנמל לפעול בשקיפות מלאה ביחס לסכנה הזו לחומרים שיגיעו וייאגרו במחסנים".

"הצבענו על המאגרים המסוכנים בתחומי מפרץ חיפה ולאחרונה אף קיבלנו הזמנה להופיע בפני צוות של מבקר המדינה", הוסיף ירון חנן. "על רקע המראות מביירות, מיד התחלתי להתכתב עם מקבלי החלטות וכבר ביקשתי מח"כ מיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת פנים והגנת הסביבה (כחול לבן), שתזמן דיון לאור מה שראינו מלבנון ואני משוכנע כי היא תשקול זאת בכובד ראש".

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ', אמרה בתגובה כי היא "רואה את הדיווחים מביירות ונחרדת. עוצמת האסון וההרס בלתי נתפסים. לנוכח התמונות אי אפשר שלא לחשוב מה עלול לקרות בחיפה, כך נראה אזור אסון אחרי פיצוץ מאגר חומרים מסוכנים".

לדבריה, "אנחנו צריכים להיות מוטרדים מאוד ולקדם ביתר שאת את תכנית סגירת התעשייה הפטרוכימית בלב המפרץ, בלב אוכלוסייה כפי שהוצהר לא מזמן בדיון בועדת הפנים והסביבה שקיימתי. בכוונתי לזמן בקרוב דיון נוסף עם כל הגורמים הרלוונטיים לבדיקת היערכות המדינה למצבי אסון כאלה, הן ברמת המניעה והפחתת הסיכונים והן בניהול אירוע כזה אם יתרחש חלילה ליד מרכז אוכלוסייה גדול".

ראשת העיר חיפה, עינת קליש רותם, שלחה אף היא בדף הפייסבוק שלה תנחומים "למשפחות שאיבדו את יקיריהן באירוע המצער", והוסיפה כי "מזה שנים רבות, עוד טרם בחירתי לראשות העיר, הובלתי מאבק עיקש וארוך לעצירת הרחבת התעשיות המזהמות והמסוכנות ממפרץ חיפה. היום כבר ברור לכולנו שלא מספיק לעצור את הגידול שלהם, הם צריכים לצאת",.

לדבריה, "החשש של כולנו, המבוסס על מומחים בתחום, הוא בדיוק מתרחיש אימים כמו זה שהתמשש אתמול צפונית לישראל. לשמחתי, ההתעלמות של גורמים פוליטיים ואחרים מהאיום הסביבתי במפרץ מתחילה להשתנות, ולטובה. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הכריזה שבז"ן יפונה בתוך כמה שנים. רמ"י מקדמים תכנית ליום שאחרי. אלה מהלכים משמעותיים לקראת הפיכת מפרץ חיפה למקום ירוק, ידידותי לסביבה, שמוקמות בו שכונות חדשות לצד מקורות תעסוקה מתקדמים ולא מזהמים".

קליש אמרה שהפיצוץ בלבנון הוא קריאת השקמה. "אני אפעל בכל דרך שהכרזות אלה יהפכו למציאות. אתמול קיבלנו קריאת השכמה מביירות. כרטיס צהוב, שהזכיר לנו את השורה התחתונה: אין מקום לחומרים מסוכנים ולמפעלים מזהמים בתוך המרחב העירוני ובקרב האוכלוסיה. אחרי שהזדעזענו מהמראות הקשים מלבנון, זה הזמן לפעול ויפה שעה אחת קודם".

שלא כמו ראשת העיר, התעשיינים סבורים אחרת. מאיגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים נמסר: "בהמשך להתקפות על התעשייה במפרץ חיפה בעקבות האירוע בלבנון. התעשייה בחיפה עומדת בכל הסטנדרטים המחמירים בעולם בהיבטי בטיחות. התעשייה בחיפה תורמת לתעסוקה, פרנסה ולכלכלת העיר הרבה יותר מהפופוליסטים שטובים רק במילים ולא פרנסו אדם אחד בחייהם. מקומם לראות שיש הממהרים להפחיד את הציבור בחיפה, על רקע אירוע, שלא רק שלא ידוע עדיין מה התרחש בו אלא אף שמדובר על אירוע במדינה שאינה מוגדרת כמדינה מפותחת ולפיכך אין מקום להשוות בין הסטנדרטים הבטיחותיים בה לסטנדרטים בישראל שהינם מהמחמירים בעולם".