בין שלל הכותרות הקודרות ששוטפות את חיינו בזמן האחרון על תחלואת הקורונה, הנזקים הכלכליים המצטברים שלה, והאפשרות לבחירות רביעיות, אתמול בצהריים סופסוף הגיחה לה כותרת חיובית ואופטימית: פריצת דרך ישראלית במאמץ למציאת חיסון לנגיף שהכניס את הארץ והעולם לסחרור.
נושא הבשורות הטובות היה ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ, שביקר במכון הביולוגי בנס ציונה ובסוף הביקור עדכן שהנחה להתחיל בשלב הניסוי על בני אדם מיד אחרי החגים.
שעתיים לאחר מכן, לשכת ראש הממשלה הודיעה על שיחת וידאו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם אנשי המכון, ובטוויטר הוא פרסם תמונה של השיחה החגיגית.
עוד בוואלה!
"לפני כחצי שנה ביקשתי לפתח חיסון לקורונה כאן בישראל. היום אני שמח מאוד שחלה התקדמות משמעותית", נתניהו הזכיר לגולשים, לבל יתבלבלו וישכחו שהוא היה הראשון שזיהה. זו הייתה הפעם השנייה בתוך שבוע שראש הממשלה ושותפו החליפי התחרו על "מי נתן את ההוראה".
ביום שלישי בערב, זמן קצר אחרי הפיצוצים המחרידים בביירות, הלשכה של גנץ פרסמה הודעה משותפת עם שר החוץ גבי אשכנזי, בה הודיעו שהם הורו לבחון ולהיערך להעברת סיוע רפואי הומניטרי לשכנינו בלבנון. שעה לאחר מכן, הלשכה של נתניהו ניסתה לקחת בעלות על המהלך ועדכנה שהוא זה שאישר את הצעת הסיוע, ואף הנחה את ראש המל"ל לקדם זאת באמצעות גורמים בינלאומיים.
מלחמות קרדיט בממשלה ובכנסת הם דבר נהוג ומקובל שבשגרה, ולרוב מעוררות בעיקר גיחוך. רק שבמקרה של נתניהו וגנץ, הן מעידות בעיקר על חוסר הסנכרון המוחלט בין השניים בימים אלה, שלא רק שאינו מצחיק, אלא מבשר על עתיד עגום.
נותרו להם עוד 18 יום על השעון המשותף כדי להסתנכרן, להתקרב ולהגיע לפשרות על התקציב, עד שהכנסת תתפזר באופן אוטומטי. בינתיים, הם רק הולכים ומתרחקים. השבוע נפתח בעימות והסתיים בעימות: נתניהו וגנץ שוב התכתשו לעיני המצלמות בישיבת הממשלה של ראשון בבוקר, הפעם על ענייני מחאות והפגנות, ולקראת הישיבה השבועית בשבוע הבא הליכוד וכחול לבן נכנסו להתכתשות סביב סדר היום.
בכחול לבן דורשים לאשר תקנון משותף לעבודת הממשלה, שממתין כבר שבועות על השולחן, ומסרבים להעלות נושאים אחרים עד שהסוגיה לא תוסדר. במקביל, בליכוד מאיימים להביא לממשלה באופן חד צדדי הצעה לתקציב חד שנתי ולכפות על גנץ הצבעה בניגוד לעמדתו. ספוילר: אף אחד מהם לא יכול באמת לעשות כלום אחד בלי השני.
לפי ההסכם הקואליציוני, נדרשת הסכמה של שני הגושים כדי שנושא יעלה על סדר היום. יש עוד סוף שבוע שלם בשביל שהמשבר הנקודתי ייפתר, אבל הוא משקף היטב את חוסר שיתוף הפעולה בין ראש הממשלה והחליפי. או בקיצור, נגמרו ימי ההצהרות המשותפות. עד 24 באוגוסט בחצות, המועד האחרון בו הכנסת חייבת לאשר תקציב לפי החוק, יש הרבה זמן במונחים פוליטיים, והחוכמה המקובלת גורסת שאם המשבר ייפתר זה יהיה רק ברגע האחרון.
השחקנים בשולי הקואליציה מנסים להציג פשרות ופתרונות שידחו את רוע הגזרה; סיעת "דרך ארץ" מנסה לקדם הצעת חוק שתדחה את מועד אישור התקציב ותעניק לקואליציה עוד שלושה חודשי נשימה, והסיעות החרדיות פרסמו אתמול הצהרה משותפת בה הכריזו שיעשו הכול כדי למנוע בחירות, וקראו לנתניהו וגנץ לפתור את משבר התקציב.
אולם החרדים לא נקטו עמדה אמיתית במחלוקת הבוערת על החד או דו שנתי, ולא דרשו מנתניהו למלא את ההסכם הקואליציוני, כפי שהבטיחו לכחול לבן רק לפני ארבעה חודשים. גם ההכרזה שלא "ישתפו פעולה" עם יוזמות לפיזור הכנסת היא לא יותר מקצף על פני המים: אם אף אחד לא יעשה כלום הכנסת תתפזר מעצמה. רק לחיצת יד של נתניהו וגנץ מסוגלת לעצור את השעון, או לפחות לעכב את המחוגים בכמה חודשים.
בינתיים, הולכים ומצטברים תמרורים שמאותתים לכיוון החזרה לקלפיות. נתניהו ביקר השבוע בדוכן שווארמה ברמלה, אירוע ששמור בדרך כלל רק לעתות קמפיין, ונשא נאום חוצב להבות בדיון 40 חתימות, המחייב אותו להתייצב, שמרצ כינסה במליאת הכנסת. נושא הדיון היה "קריסת השירותים ההכרחיים", אבל לא היה לכך זכר בחצי הרעל והקיטוב שזרק לעבר רבבות "האנרכיסטים" שמפגינים מחוץ לביתו בבלפור והשמאל ש"נלחם בממשלה בזמן שהיא נלחמת במגפה".
לקינוח, הוא סיים במתקפה על ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, מושא התנגחות פופולרי בבייס של הליכוד, שם מחבבים במיוחד את הלגלוגים על עברו הצבאי.
לפיד עלה לדוכן להשיב לו מדושן מעונג. כל מתקפה של נתניהו ממצבת אותו כאלטרנטיבה וכאויב הפוליטי המרכזי, ויכולה לסייע לו בקביעת ההובלה בגוש המרכז-שמאל. מעניין גם את מי נתניהו לא הזכיר בנאומו: נפתלי בנט, אופוזיציונר הקורונה ששובר את שיאי הפופולריות של עצמו בימין, וגנץ שקיבל גם הוא אפס אזכורים בדיון הסוער. נתניהו מעדיף לחזק את לפיד על חשבונו, ולהקטין ולהחליש אותו לקראת הישורת האחרונה של משחק הכוחות הקואליציוני.
לא שאלה של אם, אלא של מתי
ריח הבחירות המתגנבות נותן את אותותיו גם בסקרים המתגברים, שמתדלקים אינסוף ניתוחים ושרשורים על חישובי הסיכונים ועלות התועלת של נתניהו ביציאה לבחירות. משני הסקרים שפורסמו אמש במהדורות 11 ו-13, נראה שהליכוד עדיין לא מצליח לבלום את היחלשות הקורונה, בזמן שנפתלי בנט ממשיך להתחזק ובאחד הסקרים אף רשם קפיצה דרמטית ל-19 מנדטים.
מצד אחד, אלה נתונים מסוכנים להתחיל איתם קמפיין בחירות, והצמיחה של בנט לבדה אמורה להרתיע את מקבלי ההחלטות בבלפור מלצאת להרפתקאות לא צפויות. מהצד השני, בכל הסקרים האחרונים גוש הימין עוקף את מחסום ה-61, ואף מאמיר לאזור ה-63-64 מנדטים. זה הוא חומר השראה לחלומות על ממשלת ימין שתתמוך בחוק צרפתי ופסקת התגברות ובפיטורי היועמ"ש - כל מה שששר המשפטים אבי ניסנקורן וחבריו מונעים ממנו כיום שיכול לעזור לו לנוס מאימת הדין.
בליכוד חולמים בקול רם על עריקים מהגוש של גנץ, שייבהלו מדיבורי הבחירות ויחברו למהלך של הקמת ממשלת ימין חלופית בכנסת הנוכחית, אבל לא בטוח שמפלגת ימינה בכלל בתמונה: בנט עשוי להעדיף לרכוב על גל הפופולריות של הקורונה מאשר לחזור שוב ולהתבטל בפני נתניהו בממשלת ימין.
בכחול לבן, ובכלל במערכת הפוליטית, משוכנעים שזו לא שאלה של אם, אלא של מתי. שנתניהו החליט בכל מקרה ללכת לבחירות כדי להקדים את שלב פתיחת העדויות במשפט שלו, ורק מתלבט עדיין לגבי התזמון. התקציב הוא רק התירוץ - הדרך הכי נוחה להשתחרר מההסכם עם גנץ מבלי להעביר אליו את ראשות הממשלה.
בתמונת מראה, עבור גנץ זו הדרך היחידה להבטיח סיכוי כלשהו למימוש הסכם הרוטציה בנובמבר 2021. גנץ, כך לפי מקורביו, "מאוכזב באופן אמיתי ועמוק" מההתנהלות של נתניהו בחודשים האחרונים, והחליט שאין לו יותר מה להפסיד. בכל מקרה, אם הוא ייכנע לדרישה של נתניהו להעביר תקציב מוגבל לכמה חודשים בלבד, הוא פשוט יפיל עליו את הממשלה לפני העברת התקציב השני.
המלכוד המהותי הזה, שנקלע ללוחות הזמנים הטכניים הדוחקים בכנסת, מאיים לגרור לבחירות רביעיות. רק אתחול מחדש של היחסים בין נתניהו וגנץ יוכל, אם בכלל, לעצור את הסחרור. ברמת האמון הנמוכה שיש ביניהם, לא בטוח שזה עדיין אפשרי.