נשיא צרפת עמנואל מקרון הזהיר היום (חמישי) כי לבנון "תמשיך לשקוע" ללא רפורמות, עם הגעתו לביירות מוכת האסון אחרי הפיצוץ הקטלני בנמל שלשום. הוא המנהיג הזר הראשון שמגיע לעיר, וארצו שלחה סיוע הומניטרי למדינה, שהייתה בעבר שטח חסות צרפתי ועדיין שומרת על יחסים קרובים עמה.
מקרון, שנפגש עם בכירים במדינה והתקבל על ידי הנשיא מישל עאון בנמל, אמר כי הוא רוצה לתאם את הסיוע הבינלאומי ללבנון, שהייתה במשבר כלכלי, פוליטי ובריאותי עמוק עוד לפני הפיצוץ בנמל, שגבה את חייהם של 145 איש לפחות. "לבנון לא לבד", צייץ מקרון בערבית עם נחיתתו. "יש כאן צורך בשינוי פוליטי. הפיצוץ צריך להוביל לתחילת עידן חדש".
לדברי מקרון, הסולידריות של צרפת עם אזרחי לבנון היא ללא תנאי, אולם הוא הוסיף שהוא רוצה לומר "כמה עובדות" להנהגה. "מעבר לפיצוץ, אנחנו יודעים שהמשבר כאן רציני, ולאחריות ההיסטוריות של המנהיגים כאן יש חלק בזה", אמר נשיא צרפת. הוא ציין את הצורך ברפורמות במגזר האנרגיות, המכרזים הציבוריים והמאבק בשחיתות. הוא אמר כי ישוב למדינה ב-1 בספטמב וקרא לחקירה בינלאומית.
בזמן שמקרון ועאון סיירו במרכז ביירות, תושבים זועמים צעקו לעבר הנשיא, בעל ברית של חיזבאללה, "טרוריסט" וקראו "העם רוצה להפיל את המשטר". מקרון הבטיח כי הסיוע לא יגיע ל"ידיים מושחתות" ואמר שהוא ינסה לגבש שותפות חדשה עם הרשויות הפוליטיות בלבנון. "אני כאן היום כדי להציע להם עסקה פוליטית חדשה".
עוד בוואלה!
נשיא צרפת זכה למחיאות כפיים מצד תושבים בסיור שערך בחלק שבו מתגוררים בעיקר נוצרים. אחרים צעקו "ויוה לה פרנס, אתם התקווה היחידה שלנו".
"אני רואה את ההתרגשות על הפנים שלכם, את הצער, את הכאב. זאת הסיבה שאני כאן", אמר מקרון, שעטה מסיכה, וענב עניבה שחורה כאות אבל, לקבוצה אחת של תושבים. הוא תועד מחבק את אחת התושבות הסוערות.
אחד התושבים אמר כי בעוד שנשיא צרפתי השקיע מזמנו כדי לבקר אותם, הנשיא של לבנון לא עשה זאת.
"אדוני הנשיא, אתה נמצא ברחוב גנרל גורו, הוא שחרר אותנו מהעות'מאנים, שחרר אותנו מהשלטון הנוכחי", אמר אחד מהתושבים שהצטופפו סביב מקרון, שלחץ את ידיהם של תושבים ברחובות מלאי ההריסות. אחרים צעקו: "שחרר אותנו מחיזבאללה".
אחרי שביקר בבית מרקחת שניזוק בפיצוץ, אמר מקרון לתושבים: "אני מבין את הזעם שלכם. אני לא כאן כדי לחתום על צ'ק פתוח למשטר". נשיא צרפת, שהיה מוקף במאבטחים, הבטיח לשלוח עוד ציוד רפואי וסיוע אחר.
בהמשך, הוא נסע לארמון הנשיאות, שם הוא נפגש עם עאון, עם ראש הממשלה חסן דיאב הסוני ועם יו"ר הפרלמנט נביה ברי, השיעי. לאור המרקם החברתי העדין שלה, חלוקת התפקידים בלבנון נעשית על פי מפתח עדתי.
הממשלה הבטיחה אתמול לחקור את הפיצוץ ושמה במעצר בית בכירים בנמל שהיו אחראים על אחזקת האמוניום החנקתי, שכ-2,750 טונות שלו התלקחו ועלו באש, שפרצה ככל הנראה בשוגג. לפחות 145 בני אדם נהרגו, יותר מ-5,000 איש נפצעו ונגרם נזק עצום בעיר, שמאות אלפים מתושביה נותרו ללא קורת גג. התושבים לא מאמינים שהרשויות ייקימו חקירה שקופה.
לא ברור כמה תמיכה תקבל לבנון, לאור המערכת המושחתת והמשותקת שלה וההשפעה האיראנית דרך חיזבאללה, שהרחיקה את מדינות המפרץ ואת ארצות הברית. מושל ביירות, מרוואן עבוד, אמר לערוץ הסעודי אל-חדת' כי ההפסדים מהפיצוץ מוערכים בין עשרה ל-15 מיליארד דולר. לבנון כבר הייתה על סף קריסה לפני האסון, עם חוב עצום, שיעורי אבטלה גבוהים וצניחה חופשית של הלירה, שהובילה למחיקת חסכונותיהם של האזרחים.
לבנון ניצבת גם בפני משבר מזון חמור, אחרי שמאגר תבואה גדול נפגע בפיצוץ שהותיר מכתש ברדיוס של 200 מטר. לפי ההערכות, כ-85% ממאגרי התבואה של לבנון הוחזקו בנמל. כעת משמש הנמל הקטן ביותר בטריפולי, שנמצא צפונה יותר, כשער הכניסה המרכזי למדינה בת ששת מיליון התושבים.
מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה יישא מחר נאום, יומיים אחרי המועד המתוכנן שבו היה צפוי להתייחס גם למתיחות עם ישראל. הארגון השיעי הבטיח להגיב על הרג אחד מפעיליו בסוריה, אולם יש המעריכים שהוא יהסס לגרור את לבנון להתנגשות פוטנציאלית עם ישראל אל מול האסון הכביר.
מחר היה גם אמור להתפרסם גזר הדין של הטריבונל הבינלאומי לרצח ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי ב-2005, לפני שנדחה בכשבועיים. ארבעה אנשי חיזבאללה עומדים לדין בהיעדרם, אך בארגון מכחישים אחריות.
חשש מהתפשטות הקורונה
בלבנון חוששים שהפיצוץ, החזק ביותר שפקד את העיר אי-פעם והורגש במדינות שונות באזור, יאיץ את התפרצות הקורונה במדינה, לאחר שאלפים פונו לבתי החולים. העקורים נאלצו להתגורר עם קרובי משפחה וחברים אחרי הרס בתיהם, כך שהסכנה בפני חשיפתם לווירוס גדלה.
ד"ר פיראס אביאד, מנכ"ל בית החולים על שם רפיק אל-חרירי, שמוביל את המאבק קורונה, אמר כי הוא צופה עלייה במספר המקרים בעשרה עד 15 הימים הבאים בשל הצפיפות בבתי החולים ובמרכזים לתרומות דם.
הרשויות במדינה הצליחו להכיל את ההתפרצות בזכות סגר נרחב במרץ ובאפריל, אולם המספרים עלו בשבועות האחרונים.סגר נוסף, שהיה אמור להתחיל השבוע, בוטל אחרי הפיצוץ. עד כה אובחנו 5,400 נשאי קורונה ו-68 איש מתו מהווירוס, מאז פברואר.
"אין ספק שהחוסן שלנו במדינה הוא קטן יותר מאשר הפיצוץ וזה ישפיע עלינו לטווח הבינוני-ארוך", אמר אביאד. "אנחנו זקוקים נואשות לעזרה, לא רק לנו, אלא לכל בתי החולים".
בזמן שבולדוזרים של הצבא, שקיבל את השליטה בעיר למשך שבועיים של מצב החירום, פילסו את ההריסות באזור הנמל כדי לפתוח את הכבישים, התושבים ממשיכים לחפש את קרוביהם הנעדרים. הזעם הציבורי נגד השלטון, שאוחז בהגה מאז תום מלחמת האזרחים ב-1990, הולך וגובר לאור כישלונו באספקת שירותים בסיסיים כמו חשמל ואיסוף זבל.
"הקריאה שלנו לחפור באתר לא נענית כי אין חשמל ואין ציוד מתאים לחפירה מתחת להריסות", כתבה אמילי חסותי, שמחפשת את אחיה גסאן וחבריו. "הצענו לשכור ציוד על חשבוננו הפרטי רק שיתירו לנו להכניס אותו".
התושבים שהרגישו את הפיצוץ אמרו כי הוא לא קרוב לשום דבר שחוו בביירות למודת מלחמת האזרחים, פיגועים, מהומות ומלחמה עם ישראל.
"היה טירוף מוחלט", אמר איברהים זובי, שעובד בסמוך לנמל. "ראיתי אנשים עפים למרחק של חמישה או שישה מטרים".
"להקים ממשלה ניטרלית"
החקירה מתמקדת בשאלה כיצד אוחסנו במשך שש שנים 2,750 טונות של אמוניום חנקתי, הנפיץ במיוחד, ומדוע לא נעשה דבר לגבי זה.
מנהיג הדרוזים בלבנון, ווליד ג'ונבלאט, קרא לחקירה בינלאומית ואמר כי הוא אין לו אמון בממשלה. "אין לנו אמון בכלל בכנופיית השלטון הזו", אמר ג'ונבלאט, שמפלגתו לא חברה בממשלה שהוקמה בינואר בתמיכת חיזבאללה ובעלי בריתו. "ללא עזרה ממדינות זרות והעולם הערבי, לבנון תיעלם", הזהיר ג'ונבלאט. הוא קרא להקים "ממשלה ניטרלית".
ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, בהם ארגון משמר זכויות האדם ואמנסטי, קראו אף הם לחקירה עצמאית. בארגון משמרת זכויות האדם אמרו כי יש לנו "חשש רב לגבי היכולת של מערכת המשפט בלבנון לערוך חקירה אמינה ושקופה בעצמה".
נמל ביירות ולשכת המכס שלו הם בין המוסדות המושחתים ביותר בלבנון, ולגורמים פוליטיים שונים, בהם לחיזבאללה, יש השפעה רבה במקום. לפי מסמך רשמי שפורסם ברשת, ראש שירותי המכס הזהיר שוב ושוב בשנים האחרונות מפני המאגר, שלדבריו מהווה סכנה. הוא אמר כי הוא ביקש ממערכת המשפט לפסוק שיש צורך להעבירו.
המטען אוחסן בנמל מאז שהוא הוחרם לפני יותר משש שנים. לפי ההערכות הייתה זו ספינת MV Rhosus, שהוחזקה בנמל מאז 2013 לאור בעיות טכניות. היא הגיעה מגיאורגיה והייתה אמורה להמשיך למוזמביק.
לפי השערה אחת, המאגר התפוצץ אחרי שריפה שפרצה במחסן סמוך, שבו ככל הנראה היו זיקוקים. עם זאת, ראש שירותי המכס לשעבר, בדרי דהר, אמר כי הוא ליודע אם היו זיקוקים בסמוך למאגר האמוניום החנקתי. הוא אמר שכל שהוא היה יכול לעשות הוא להתריע בפני הרשויות על הנוכחות של החומרים המסוכנים, ואמר שאפילו הייתה זו "עבודה נוספת" עבורו ועבור קודמו בתפקיד. לדבריו, הנהלת הנמל הייתה אחראית לחומרים, בעוד שהתפקיד שלו הוא למנוע הברחות ולאסוף מכסים.
מערכת המשפט ורשות הנמל לא הגיבו בנושא.
תיאוריה אחרת גורסת כי השריפה פרצה בזמן עבודות ריתוך ברציף מספר 12, שבו הוחזקו החומרים המסוכנים. לפי דיווחים מקומיים, כוחות הביטחון הורו על עבודות התיקון במסגרת חקירת המתקן, בשל חשד לגניבות במקום. גורמי ביטחון סירבו להגיב לאור התמשכות החקירה, בעוד שגורמים בנמל הכחישו את התיאוריה הזו. הם אמרו לכלי תקשורת מקומיים שהעבודות הושלמו זמן רב לפני השריפה.