יממה לאחר הפיצוץ האדיר שאירע בנמל ביירות, תושבי העיר שבתיהם נחרבו ובתי העסק שלהם נסגרו מביעים את זעמם על הממשלה. אחד מהם הוא וואליד אסי, שבעת האסון עסק בבישול בפיצרייה בה הוא עובד, "פיצה ביירות". הוא תיאר כיצד האדמה רעדה תחת רגליו, הבזק לבן הופיע בשמים וגגון המסעדה התקפל לגמרי.
"לא יאומן שיצאנו מזה בחיים", אמר השף שמסעדתו ממוקמת באזור מרכזי בשכונת חיי לילה פופולרית באזור נמל ביירות לרויטרס. "אנשים דיממו, שכבו על האדמה, התרוצצו ברחובות... זה היה כמו סיוט", תיאר.
צוות העובדים עמד המום בסמוך למסעדה לאחר הפיצוץ האדיר במחסן שנגרם ככל הנראה בשל התלקחות חומרים מסוכנים, ושחוקרי האירוע האשימו כי אירע בעקבות רשלנות. לדברי אסי, כשיצאו מההלם, התחושה הבאה הייתה כעס. "מדוע אנשים תמימים צריכים לסבול ככה בגלל שליטים חסרי ערך? האם חיינו כה זולים עבורם?", תהה.
בפיצוץ נהרגו לפחות 135 איש, נפצעו כ-5,000 וכרבע מיליון תושבים איבדו את בתיהם לאחר שגלי ההדף של הפיצוץ העז ניפצו את חלונותיהם וקרעו מהמקום את דלתות בתיהם. מניין ההרוגים צפוי לעלות.
הממשלה נשבעה לבוא חשבון עם האחראים לפיצוץ, אבל עבור עובדים ותושבים באזור הנמל, שספג נזקים קשים, הדבר נשמע כמו ההבטחות הריקות של הממשלה בהן הם מאסו.
"מה עוד יכול לקרות לנו מלבד המוות? זה כאילו שהם רוצים שנמות", אמר רוני אבו סעד מחוץ לחזית החנות הכריכים המרוסקת שלו. אחד מעובדיו נמצא מת תחת ההריסות. "המדינה הזו נראית עכשיו כמו שליטיה, האשפה וההריסות ברחובות, היא נראית כמוהם", הוסיף. "אם למישהו מהם עוד נותרה קצת מודעות, הם היו מתפטרים".
מסביב לבית העסק של אבו סעד נערמו שברי זכוכית וחתיכות מתכת. גג של תחנת דלק גדולה במעלה הרחוב התרסק על משאבותיה, ובבניין דירות ממול התרסקו כל המרפסות. בסמטה אחת התמוטטו שלטי חוצות וענפי עצים ריסקו שורת מכוניות. במיקום נוסף, גבר חוצה הלוך ושוב את הדרך וממלמל "זו מלחמה".
אבו סעד, שהריהוט בביתו שליד חנות הכריכים פורק לחתיכות, לא ישן כל הלילה. "כולנו עדיין בהלם, אף אחד מאיתנו לא יכול להבין את גודל ההרס", אמר.
ההריסות זעזעו רבים אפילו בעיר שסבלה משבר אחר משבר, כולל מלחמת אזרחים שהסתיימה ב-1990 אחרי 15 שנה, אז חוו האזרחים הפגזות כבדות, מכוניות תופת ותקיפות אוויריות של ישראל. חלקים נרחבים בביירות נהרסו במלחמה ונבנו מחדש, אך תקופת השיקום והשחיתות הפוליטית לאחר המלחמה הותירו את לבנון בחובות עצומים.
"החלק הגרוע ביותר הוא הממשלה הזו וכל אלה שנבחרו לפניה ולא עשו דבר. לאף אחד לא אכפת. האם הם ידעו שהמחסן הזה היה שם והם שמרו אותו שם ליד הבתים שלנו?", תהה חביב מדוואר, בן 65, בעל בניין בעיר בו נהרגו שני אנשים.
הוא ישב מחוץ לביתו בכיסא פלסטיק צהוב, ובהה לעבר הים. "אני לא רוצה לעשות שום דבר, אני אפילו לא יכול להביא את עצמי להיכנס למים".
סמוך לשם נמצא בית החולים ג'מייז שהוצא מכלל שירות בעקבות ההרס. הפיצוץ פצע צוותים רפואיים ואחת האחיות נהרגה. "פינינו את כל החולים, ויהיה צורך לבנות מחדש את המבנה", אמר מנהלו הרפואי, פייר ארד, שנמצא על סף בכי. "לא נשאר כלום, אין מה לעשות כרגע", אמר. "אנחנו צריכים להתחיל הכל. מה אני עוד יכול להגיד?".
על פי הרשויות, הפיצוץ אתמול היה במחסן שאחסן 2,750 טונות של אמוניום חנקתי, המשמש ליצור דשנים ופצצות. הוא אוכסן במשך שש שנים בנמל ללא אמצעי זהירות.
ברשת LBC צוטט ראש שירותי המכס, בדרי דהר, שלפיו הרשויות עודכנו שש פעמים על הסכנה מהמאגר וגורמים במכס ביקשו לייצא אותו מחדש, אבל מעולם לא ניתן לכך אישור. הרשויות טרם אמרו באופן רשמי מה החל את הפיצוץ, אך גורם ביטחוני ודיווחים מקומיים אמרו כי מקורו בעבודות ריתוך במחסן. לפי דיווחים אחרים, ייתכן שלפני הפיצוץ הגדול הייתה גם התלקחות של זיקוקים.