ביהמ"ש מנע גירוש אם לילד עם צרכים מיוחדים: "החלטה קיצונית"

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קבע בשבוע שעבר כי ההחלטה לגרש אם לילד בן שמונה עם צרכים מיוחדים היא "בלתי סבירה במידה קיצונית", והחליט כי היא תקבל תושבות ארעית לשנתיים. לאחר מכן, יהיה על המדינה לבחון את שדרוג מעמד האם, שהגיעה מגאורגיה לפני 13 שנה ומגדלת את בנה שהוא אזרח ישראלי, לבדה.

"טובתו של הילד גוברת בנסיבות אלה על יתר השיקולים", כתב השופט אלי אברבנאל בהחלטתו בשבוע שעבר. "זאת בשים לב לאזרחותו הישראלית ונוכח הפגיעה החמורה הצפויה להיגרם לו ככל שייאלץ לצאת מישראל".

האם, ז', נכנסה לישראל בנובמבר 2007 באמצעות רישיון ביקור כעובדת זרה בתחום הסיעוד. באוקטובר 2011 פנתה עם בן זוגה הישראלי לרשות האוכלוסין בבקשה לקבל מעמד בהתאם "לנוהל חיים משותפים", ולזוג נולד בן.

בשנת 2015, השניים נפרדו והיא הגישה בקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים, בטענה כי נפרדו בשל אלימות שנקט כלפיה. היא הסבירה כי סבלה מהתעללות מינית, נפשית וכלכלית מצד בן זוגה, וכי בנה סובל מבעיות התפתחותיות.

בקשתה למעמד נדחתה, ובית הדין לעררים קבע כי על הוועדה ההומניטרית לבחון את הבקשה פעם נוספת תוך התמקדות בצרכים של הילד. אולם, הוועדה דחתה את הבקשה בשנית בנימוק שעיקר זיקתה הוא לארץ מוצאה. כמו כן, הוסבר כי לא הונחה תשתית לכך שהילד לא יכול לקבל טיפול בגאורגיה.

גם הערר שהגישה נדחה לאחר שבית הדין לעררים התייחס לכך שבגאורגיה גדלה המודעות לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים. בעקבות זאת, היא ובנה הגישו ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים באמצעות עו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח. השופט קיבל את הערעור וקבע כי לא ניתן משקל ראוי להשפעה של המעבר על הילד.

"אף אילו מדובר היה במעבר למדינה שבה שירותי החינוך המיוחד מיטביים, כאמור לעיל בעצם המעבר לארץ הדוברת שפה אחרת, טמון קושי רב לילד המתמודד בראש ובראשונה עם קושי שפתי משמעותי", כתב בהחלטתו השופט אברבנאל.

השופט הוסיף כי "מהחלטת המשיב עולה כי לא ניתן בה המשקל הראוי להיותו של המערער אזרח ישראל, הזכאי לקבלת טיפול מיטבי. ילד זה, נזקק למערכת חינוך מיוחד ולטיפול משלים בתחומים רבים. ככל שלא יזכה להם עלול הדבר לגרום לו נזק בלתי הפיך".

עוד קבע השופט כי "טובתו של הילד גוברת בנסיבות אלה על יתר השיקולים, זאת בשים לב לאזרחותו הישראלית ונוכח הפגיעה החמורה הצפויה להיגרם לו ככל שייאלץ לצאת מישראל". לסיום, מתח השופט ביקורת קשה על משרד הפנים והחלטתו. "ההחלטה שלפניי מצדיקה התערבות, נוכח היותה בלתי סבירה במידה קיצונית; קבלתה בהליך פגום, שבגדרו התבסס המשיב על נימוקים שגויים ונמנע ממתן משקל הולם לשיקולים בעלי חשיבות, ובהם השלכותיה ופגיעתה הצפויה של ההחלטה במערער; ומאחר שהיא מבוססת על תשתית עובדתית חסרה".

"אני בשוק, זה כמו חלום", אמרה ז' אחרי קבלת ההחלטה. "אין להם שם בתי ספר מתאימים לילד כמו שלי, וכל הזמן בכיתי וחששתי שיחזירו אותנו", הוסיפה. "הוא לא יודע את השפה שם, הוא לא יודע דבר. ופה יש לו טיפולים והוא מתקדם. ואני כל כך שמחה עכשיו. שיש לו בית ספר ושהוא לא צריך להחליף".

עו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח אמרה כי "הטיפול הממושך בתיק זה, על כל גלגוליו, חשף פעם אחר פעם את האטימות המזעזעת של משרד הפנים, ואת התעמרותו השיטתית באוכלוסיות חלשות שנזקקות לשירותיו".

היא הוסיפה כי "פסק הדין המצוין שקיבלנו יקשה עליו לקבל בעתיד החלטות שרירותיות המתבססות על נימוקים שגויים וחסרי שחר, הנובעים מתפיסת עולם של שנאת זרים, במקום על בחינה מהותית ומעמיקה של כל מקרה ומקרה". לדבריה, "בית המשפט גם החזיר לשיח המשפטי בדיני הגירה את עקרון טובת הילד, שהוא עקרון על בכל תחום אחר של המשפט, אבל משרד הפנים נוטה להתעלם מכך".