כמה שבועות בלבד אחרי שהגיחה מאלמוניות, סבטלנה טיחנוסקיה עלתה לבמה עם רדת החשיכה ונאמה בפני עצרת האופוזיציה הגדולה ביותר בבלארוס מאז נפילת ברית המועצות.
כשהיא מביטה מפעם לפעם אל קלסר בזמן שעשרות אלפים קוראים בשמה, היא קוראת למדינה המזרח אירופית להצביע למען שינוי ביום שני הבא, אז היא תתמודד מול השליט הוותיק אלכסנדר לוקשנקו.
"אני עייפה כבר מלפחד. ואתם - אתם עייפים מלהמתין בסבלנות? אתם עייפים מלשתוק? אתם עייפים מלפחד?", היא שאלה.
טיחנוסקיה, בת 37, הכריזה על מועמדותה רק אחרי שבעלה הבלוגר נעצר במאי ונכלא. לדבריה, האישומים נגדו נתפרו רק כדי שיפרוש מהמרוץ. על אף שלוקשנקו צפוי לנצח, היא הפכה למנהיגת תנועת המחאה נגד שליט בלארוס, שתואר בעבר על ידי ארצות הברית כדיקטטור האחרון של אירופה.
אל תפספס
משקיפים במערב לא מגדירים את הבחירות ברפובליקה הסובייטית לשעבר חופשיות והוגנות. ואולם, טיחנוסקיה מציבה את האתגר המשמעותי ביותר זה שנים רבות בפני לוקשנקו, ראש קולחוז לשעבר בן 65, שנתן מקום למעט מאוד התנגדות לו מאז עלה לשלטון בשנת 1994.
בלארוס שוכנת במיקום אסטרטגי, בין הקצה המזרחי של האיחוד האירופי לרוסיה, המעבירה דרכה נפט לאירופה ורואה בה אזור חיץ נגד נאט"ו. מנגד, ארצות הברית נמצאת בתהליך של אתחול היחסים הדיפלומטיים עם מינסק כדי לבלום את ההשפעה הרוסית והסינית המדאיגה אותה.
פרשנים פוליטיים מאמינים כי ניצחון של לוקשנקו לא ישכך את כעס הציבור, וטיחנוסקיה, מורה לשעבר שמכונה "ז'אן ד'ארק" הבלארוסית, מסוגלת להמשיך ולהוביל תנועת מחאה שעשויה לחולל שינוי.
על פי קבוצת זכויות האדם "אביב-96", אל ההפגנה ביום חמישי הגיעו 63 אלף איש, נתון שהפך אותה לגדולה ביותר במדינה, שבה חיים תשעה מיליון וחצי איש, מאז נפילת ברית המועצות בשנת 1991.
שעות לפני העצרת, אמרה טיחנוסקיה לסוכנות הידיעות רויטרס כי היא לא אוהבת פוליטיקה ואת "משחקיה המלוכלכים", אך היא הרגישה מחויבת להתמודד לאחר מעצר בעלה.
"נכנסתי לבחירות לא מפני שאני זקוקה לשלטון או בגלל שאני פוליטיקאית ורוצה להיות נשיאה. הלכתי כדי לתמוך בבעלי", אמרה בריאיון. "זה לא היה מתוכנן. הלב שלי קרה לי". המשימה הראשונה שלה תהיה לשחרר את כל האסירים הפוליטיים, כולל בעלה, ולקיים מחדש את הבחירות כדי שכל המועמדים שנפסלו יוכלו להשתתף.
ההחלטה שלה להיכנס למרוץ לא הייתה קלה. ככל שהמשטר הפעיל יד קשה נגד ההפגנות, טיחנוסקיה אמרה שהיא קיבלה איום אנונימי על כך שילדיה יילקחו ממנה. היא חשבה לפרוש, אך היא הרגישה שהיא לא יכולה לבגוד באנשים שהאמינו בבעלה. ולכן, היא שלחה את ילדיה למקום לא ידוע מחוץ למדינה, והמשיכה הלאה.
"סרגיי אמיץ, מעולם לא ראיתי את עצמי אדם אמיץ", אמרה טיחנוסקיה על בעלה הכלא. הרשויות קשרו את בעלה למזימה לכאורה של שכירי חרב רוסים לערער את היציבות בבלארוס, אך היא הדפה את הטענות הללו. מעצרם של עשרות אזרחים רוסים בטענה שהם תכננו מתקפות במדינה גרמה למתיחות בין מינסק למוסקבה, בעלת בריתה המרכזית. בקרמלין מכחישים שיש להם קשר לאותם שכירי חרב ודורשים את שחרורם.
לוקשנקו לעג ליכולות של נשים
לוקשנקו השווה את מועמדי האופוזיציה לפושעים והאשים אותם בניסיון להוביל מהפכה אלימה. הוא ספג ביקורות על התמודדותו מול מגיפת הקורונה - הוא המליץ לשתות וודקה כדי להילחם בווירוס, שבו נדבק בעצמו, לדבריו. זאת בנוסף לתסכול מהמצב הכלכלי ומדיכוי זכויות האדם.
על אף שלעג לנשים וטען שהן לא בעלות כישורים להתמודד על התפקיד, טיחנוסקיה איחדה כוחות עם שתי נשים נוספות מקבוצות אופוזיציה אחרות.
הפרשן הפוליטי ארטם שרייבמן הטיל ספק ביכולתה לשמור על מומנטום לאחר הפסדה הצפוי, אך הדגיש: "הפוליטיקה בבלארוס וטיחנוסקיה עצמה הפרו את כל התחזיות לאחרונה".