בשנים האחרונות חלו תמורות ביחסם של בני הנוער כלפי תקופת השירות בצבא. השינויים מעמידים בפני צה"ל אתגרים איתם לא נאלץ להתמודד עד כה, שתמציתם היא השאלה "מה יוצא לי מזה?" המעסיקה את המתגייסים. המוטיבציה היורדת לשיבוץ ביחידות הקרביות, מספר המשרתים הנמוך במגזר החרדי, אחוזי הנשירה הגבוהים במהלך השירות בקרב הקהילה האתיופית ומעל הכול אתגרי הקורונה, מאלצים את מקבלי ההחלטות בצה"ל לבצע התאמות נדרשות למצב כדי למצות את כוח האדם העומד לרשותם.
מיקום הצבא בחברה נמצא בשחיקה מתמדת, וכך גם הרצון לשרת ביחידות הקרביות. בשנת 2018 נשרו מצה"ל 7.9% מהחיילים הבנים, לעומת 11.5% בשנה האחרונה. אמנם המוטיבציה של הנשים המתגייסות בעלייה עקבית ומכסה בהדרגה לא מעט מהתפקידים הנדרשים ביחידות השדה, אך הרמטכ"ל אביב כוכבי עדיין נדרש להוביל שינוים מרחיקי לכת בגישת הצבא על מנת לעמוד באתגרים העומדים בפתחו, ולהוביל שינויים מרחקי לכת בהסתכלות על רצונות בני הנוער, דרכי המיון וההסברה.
עוד בוואלה!
לעתים קרובות, המועמדים לגיוס מופתעים לרעה מהשיבוץ אותו הם מקבלים. במקרה אחד מהתקופה האחרונה, נער בעל נתונים גבוהים קיבל הודעה כי גיוסו יידחה והוא ישרת בתפקיד "דוגם קורונה", שנחתמה במילים "שיבוצך הינו סופי!" על מנת להרתיע אותו מלערער על ההחלטה. במקרה אחר, נערה שרצתה לקבל תפקיד מאתגר ומעניין קיבלה לאחרונה באיחור רב את הבשורה כי היא משובצת לתפקיד סייעת רופא שיניים, וכשביקשה לערער קיבלה הודעה נחרצת: "מלש"בית יקרה, בקשתך לשיבוץ בתפקד נשללה על פי צרכי הצבא. בהצלחה בהמשך".
בעידן בו ילדים בני עשר יודעים לרכוש מוצרים מאתרי הקמעונאות הגדולים, לדעת בכל רגע נתון מה מיקום החבילה ולהחזיר אותה אם היא לא לשביעות רצונן המקבל, בני הנוער מתקשים להבין את הסחבת של בסיס הקליטה והמיון, המכונה "מיטב". הרעיונות נטולי חדשנות, התשתיות ישנות ולא מותאמות לצרכי הצבא ולהעברת מידע ממוקד למועמדים לגיוס. הגופים האחראיים לא מסבירים במידה מספקת על שלבי הגיוס השונים, איך מתנהל הצו הראשון וכיצד ממלאים שאלון העדפות, ונוצרים פערים בין רצונות הצבא לשאיפות המתגייסים עוד לפני שעלו על מדים.
שני משתנים נוספים מטרידים את מנוחתו של אגף כוח האדם בצה"ל - נגיף הקורונה וקיצור השירות לשלושה חודשים. הצבא מתנגד נחרצות לשינוי, ושר הביטחון בני גנץ התחייב לסייע בדחיית החלטת הכנסת למועד לא ידוע, עד שיהיה ניתן לשלב עם הקיצור תכנית שירות לאומי במגזרים השונים, בהם הערבי והחרדי.
תחומים נוספים המערימים קשיים על אגף כוח האדם הם גיוס חרדים ומניעת נשירה מהשירות בקרב בני העדה האתיופית אחרי הביקורת הקשה שהוטחה בצה"ל על הנתונים הבעיתיים בגיוס חרדים, הוחלט לאחרונה לאשר תכנית רב שנתית לגיוסם המשלבת בתוכה את מסקנות "ועדת האלוף במיל' רוני נומה". במסגרת התכנית, החל צה"ל בסדרת קמפיינים ממוקדים למגזר החרדי במטרה שהמתגייסים לא יגיעו רק מקרב נוער השוליים או נושרים מישיבות, אלא גם מאלה הרוצים להשתלב בעולם התעסוקתי, בתחום הטכנולוגיה למשל.
בשביל להתמודד עם האתגרים אצל בני הקהילה האתיופית, ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז מנהל מעקב צמוד לצמצום הנשירה מהשירות ומיקוד היחס המוענק להם לפני הגיוס מצד הרשות בה הם מתגוררים ומצד צה"ל. במהלך השירות עצמו, נמשך המעקב בין היתר באמצעות מנטורים, קצינים בני העדה האתיופית שמעודדים ותומכים במתקשים. "זה אתגר. יש בעיות של שיתוף פעולה, אבל יש שיפור משמעותי בשנים האחרונות", הסביר קצין בכיר באכ"א. האחריות לתכנית השלמה הוטלה על אלוף (במיל') ישראל זיו, לשעבר ראש אגף המבצעים במטכ"ל ומפקד אוגדה עזה, שיפעל לקידום הגיוס של בני העדה לצה"ל ולשילוב ביחידות.
שירות בהתאמה אישית
אולם גם אם השינויים מגיעים באיחור, בחטיבת התכנון ומחקר כוח אדם באגף כוח האדם, בפיקודו של תא"ל אמיר ודמני, מנסים לחשוב מחוץ לקופסה ולגשר על הפערים באמצעות תהליכים ממוקדים. כך למשל, לפי מודל שפותח באגף הוחלט להתמקד ב-30 רשויות מקומיות בהן יש נוער המתקשה להתגייס או אחוזי נשירה גבוהים במהלך השירות, ולהעניק לכל נער ונערה סיוע מותאם.
"אנחנו מדברים על שילוב של טיפול לפני הגיוס של צה"ל על ידי משרד הרווחה, החינוך, משרד הביטחון, הרשות המקומית וצה"ל. אנחנו ננסה לצמצם את הנשר ולתמוך במי שלא הגיע בפעם הראשון לצו הראשון או בת שלא הגיעה ל'מבחן המאה'", הסביר הקצין הבכיר באכ"א. "המלש"ב יקבל סיוע לפני הגיוס. מש"קית ת"ש תבקר בביתו ותגדיר את הסיוע הכלכלי שלו וכך תימנע בירוקרטיה שמאפיינת את השלב הראשון בגיוס. זה יצמצם את הנשר. ומעבר לכך ננסה לקלוע לרצונות שלהם לאופי השירות".
השלב השני בתכנית משלב בינה מלאכותית, וצפוי להשפיע באופן דרמטי על האופן בו מתמיינים ומשובצים החיילים. בצה"ל סבורים שפיצחו את קוד הפרופיל המאפיין את לוחמי חטיבות גולני, נח"ל, גבעתי וכפיר, לאחר שניתחו את נתוני הפרופיל, הדפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני), הרצון לשרת ביחידה קרבית ובהגעה ליעד השיבוץ ומאפיינים של בני נוער מקבוצות שונות. באופן זה, מתכוון אגף כוח האדם לדייק את השיבוץ ולצמצם את חוסר שביעות הרצון.
במסגרת שלב זה, ישתלבו בשנה הבאה במסד הנתונים חוות דעת ממורים ומנהלי תיכון, ציוני קורסים ומסלולי הכשרה ולימוד מחוץ לתיכון - למשל מהמועצה להשכלה גבוהה, ראשי מכינות קדם צבאיות ושנות שירות. "ככל שישתלבו יותר נתונים על המלש"ב - כך נדע לדייק בצורה טובה יותר את השיבוץ", אמר הקצין.
"אנחנו נדע גם למקד תשומת לב ותהליכים סביב מלש"בים שיסומנו כבר מהיום הראשון בצה"ל כמיועדים לפיקוד באופן מבוסס, לתפקיד מ"כ וליציאה לקורס קצינים. מפקד בסיס האימונים החטיבתי (בא"ח) יקבל רשימה מסודרת בנושא והטיפול יהיה בהתאם. השלב הבא יאפשר לנו לסמן את אלו בעלי הנתונים להיות מפקדי פלוגות וגדודים", הוא פירט. באכ"א הגדירו את התהליך כ"מדד P" - פי כמה המלש"ב מתאים לפיקוד לעומת המלש"ב שלצדו. תהליך זה, שיתחיל במרץ 2021, יאפשר לזרוע היבשה להתחרות על כוח אדם איכותי עם אגף המודיעין, למעט המיועדים לתחום הסייבר.
לדברי הקצין, ייעשו התאמות במידע הנאסף על המועמדים לגיוס עם הזמן. "מאגר הנתונים הוא נושם ותמיד נזין בו נתונים", הוא מספר, "השלב הבא יכלול שאלון תחביבים כדי לאתר תחומי העניין של המלש"בים. לדוגמה, אם אנחנו מחפשים מפעילי רחפנים או תחומים אחרים נדע לשלב את זה בהחלטות שלנו. המטרה שלנו תהיה גם לאתר את המצליחנים".
שלב נוסף, שיצא לאחרונה למכרז ולפי דרישת ראש אכ"א יתחיל לפעול החל מחודש מרץ בשנה הבאה, הוא צו ראשון באמצעות משקפי מציאות מדומה. תחילה יעברו המלש"בים את הצו הראשון במציאות המדומה בלשכות הגיוס עצמן, ולאחר מכן ההליך ייעשה בתיכונים כדי לרכז את בני הנוער במוקד אחד ולחסוך את הדחיות והלוגיסטיקה. שילוב המציאות המדומה צפוי להוריד לפחות שעה מהזמן הנדרש לביצוע שלב הגיוס המקדים.
כמו כן, הוחלט כי אפליקציית צ'אט שתכלול תשובות ממוקדות לשאלות באמצעות בוט תחליף את המענה במוקד הטלפוני ובאתר מיטב, שנוטה להיות מסורבל ונתון לביקורת קבועה מצד המתגייסים והוריהם. "המטרה שלנו היא לדבר בשפת בני הנוער. להתאים את עצמנו למה שהם רגילים מהבית", הסביר הקצין מאכ"א. לאחר מציאת הפתרונות, לצה"ל נותר רק להאיץ את התהליכים ולהטמיע אותם מהר. בהשוואה לחברות הגדולות, צה"ל משתרך מאחור בתחומי השירות והשיבוץ בכוח אדם, בזמן שבתחומים אחרים כמו סייבר, סימולטורים בתעופה ומערכות פיקוד ושליטה ביבשה הוא מוגדר כפורץ דרך.
אם מביאים בחשבון את אפקט הקורונה על השגרה, שעשוי לגרור בשנה הקרובה דחיית גיבושים ומיונים, ביטול הכשרות, שיבושים בתחבורה הציבורית וקושי בריכוז היקפים גדולים של אזרחים במוקדים שונים, ניתן להעריך שתהיה שנה מורכבת בצה"ל. היא צפויה להיות קשה במיוחד בתחומי המיו והגיוס, ואגף כוח האדם יידרש להמשיך ולאתר את הנקודות החלשות, להטמיע שינויים מהירים ולחזק נקודות מפנה. אחרת, הפערים ילכו ויתרחבו.