משפחות שנפגעו מהמשבר על המענקים: "זה פלסטר, ניסיון להשתיק אותנו"

מענקי הקורונה שאושרו בשבוע שעבר צפויים להיכנס היום (ראשון) לחשבונות הבנק של אזרחי ישראל. בעוד יש מי שתומכים במענקים וסבורים כי זוהי זריקת עידוד הכרחית לתושבים ולכלכלה בעת המשבר, ישנם כאלה שסבורים כי יש להשתמש בתקציב זה לפתרונות ארוכי טווח עבור מי שיותר זקוקים לסיוע.

על פי התכנית שאישרה הכנסת, כל תושב מעל גיל 18 זכאי למענק בגובה 750 שקלים, ומענק נוסף של 500 שקלים עבור כל ילד - עד לילד הרביעי במשפחה. החל מהילד החמישי יתקבל מענק של 300 שקלים לכל אחד נוסף. כמו כן, מקבלי קצבאות כגון קצבת נכות, הבטחת הכנסה, סיעוד, מזונות, עולים נזקקים, ואוכלוסיות נצרכות נוספות יהיו זכאים למענק כפול, כך שיקבלו 1,500 שקלים.

מסרת פסחיה, אם חד הורית לשני ילדים בני 7 ו-11 מתל אביב, סבורה כי היה צריך להשתמש בסכום שהוקצה למענקים לצורך סיוע ארוך טווח ולא למתן סכום חד-פעמי, משום שהמשבר הכלכלי צפוי להימשך. "יש המון בעיות והמון תשלומים, והתקופה הזו הוסיפה לבעיות שהיו לי לפני", אומרת פסחיה, שהוצאה לתקופה לחל"ת ושבה מאז לעבודה.

לדבריה, "עם כל הכבוד למענק הזה אני לא חושבת שזה מועיל לתת סכום חד-פעמי כזה, זה סכום שלא יכול להועיל לטווח הארוך. היו יכולים למשל להשתמש בכסף, או בחלק מהכסף, כדי לרכוש דירות ציבוריות למי שזקוק ולכל מי שמגיע לו דיור ציבורי. היו יכולים לחשוב על הטווח הארוך ולא על חודש אחד. אמנם זה יעזור מבחינת מזון ודברים בסיסיים עכשיו, אבל כבר מהחודש הבא שוב נרגיש נפילה".

פסחיה מוסיפה ומדגישה את הצורך בדיור ללא חשש. "אני לא יודעת מה יהיה, אם יהיה עוד פעם סגר, המצב יתדרדר ולא אעמוד בתשלומים עוד יותר. כבר עכשיו אני לא עומדת בתשלומים ולא רק שלא יהיה לי איפה לסיים את החודש, לא יהיה לי איפה להתחיל אותו", היא אומרת.

היא ממשיכה ומתארת את הפחד מחוסר יכולתה לתת אוכל לילדיה. "אני חושבת על דברים בסיסיים, על דברים אחרים אני אפילו לא חושבת. אני חושבת שיש אפשרות לעשות עכשיו שינוי, ודווקא עכשיו צריך לעשות את זה". היא מציינת כי יש לה מכרים שאמרו שהם לא צריכים את הכסף והיו מעוניינים שיגיע לאחרים. "אבל גם מי שצריך את הכסף, כמונו. מי שנמצא בהמתנה לדיור ציבורי, היה לו הרבה יותר טוב אם היו משתמשים בכספים האלה לרכוש דירות, לתת קורת גג. אוטוטו אנחנו נראה אנשים ברחוב, וזה הפחד הכי גדול שלי ושל אחרים - להגיע לרחוב".

• כל תושב ישראל שעבר את גיל 18 או נער או נערה נשואים יקבלו 750 שקלים
• משפחות עם ילדים: תוספת 500 שקלים עד הילד הרביעי, מהחמישי והלאה - 300 שקלים
• אוכלוסיות מקבלי קצבאות וגמלאות: מענק נוסף בסך 750 שקלים
• חיילים ששוחררו או ישוחררו במהלך שנת 2020: תוספת של 500 שקלים

גם אתי אגיסון מיפו סבורה שחלוקת המענקים באופן זה היא מוטעית, ושהפתרון עבור עצמאים כמוה הוא הקלה בתשלומי המיסים. אגיסון, אם לחמישה ילדים שהצעיר שבהם בן 16, היא עצמאית ועובדת כמדריכה שיקומית בבית חולים לפגועי נפש. בנוסף, יש לה עסק של אוכל שמושבת בימים אלה בשל הקורונה. "אני לא צריכה מענק של 750 שקל, באמת שלא, שישאירו את זה לעצמם, לאלה שמשלמים לעצמם 50 אלף שקלים לחודש", היא אומרת.

"שיפסיקו לקחת לי מיסים מטורפים, לפחות בתקופה הזו. 40% מההכנסה שלי הולך למיסים (מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי, מ"ה). אז זורקים לי עטיפה של הכסף שלוקחים לי. זה הזוי, זו אחיזת עיניים. אם כבר נותנים את ה-750 שקלים, אז שיתנו מענק לנזקקים, קשישים, עריריים, אבל אנשים שעובדים ומשתכרים וגובים מהם כל כך הרבה מיסים, שיתנו לנו קצת לנשום", הוסיפה אגיסון.

היא מספרת כי הפכה לעוסק מורשה רק השנה, ולכן לדבריה "לא מגיע לי דבר. אז אל תתנו לי בוטנים. מה אני אעשה עם ה-750 שקל כשאתם לוקחים ממני בחודשיים 8,000 שקל מיסים. זה בדיחה. זה פשוט ללעוג לבני אדם. 11,400 שקלים זה השכר שלי ברוטו, ואחרי שלוקחים את כל המסים אני נשארת עם 7,000 שקלים בלבד. זה פשוט הזיה שמדינת ישראל שותפה שלי לעסק".

דינה זדה, תושבת ירושלים ואם לחמישה ילדים, טוענת כי המענק הצפוי "הוא סכום קטן ממש לעומת מה שהמדינה לקחה מאיתנו עד היום". זדה מספרת כי בעלה הוצא לחל"ת כבר באמצע מרץ והושב לעבודה ביוני, אולם בתחילת יולי נודע לו כי יחזור לחל"ת. מאז, היא אומרת, "הוא מקבל 3,700 שקלים במקום 5,500. לוקחים לו 1,800 שקלים ואני חושבת שזה בזיון הסכום שעכשיו נותנים לנו. זו דרך להשתיק אותנו, אבל זה בושה לדעתי. זה לא יעזור".

זדה מספרת כי יש להם חובות, בין היתר לחברת חשמל, וכי "הסכום ייבלע בחשבון כאילו לא היה. זה סכום שלא יעזור לאנשים בגירעון. זה לא שאני יכולה לעשות איתו משהו כעת". לדבריה, היה צריך להבחין בין רמות ההכנסה השונות. "אם הוא (ראש הממשלה, מ"ה) היה מתאמץ יותר ובודק מה הכנסות של אנשים אחרים ושל אנשים כמוני, היה רואה שצריך להכניס הרבה יותר. אנחנו גם ככה בבור, אז כדי שלא נשקע יותר בבור היה צריך לתת יותר. כי אחד שיש לו זה כלום בשבילו, אבל בשבילנו זה אפילו לא פלסטר. אנשים מחכים לזה, ואנחנו אפילו לא נראה את זה".

דני גיגי, מנהל המחלקה הציבורית של עמותת 121 ומקדם המדיניות של פורום דיור ציבורי, מתקשה להבין את המחשבה מאחורי המהלך. "אין הגיון בחלוקת מענק חד פעמי, כי זה רק מהלך של כיבוי שריפות עבור משפחות שקורסות כעת. ב-6.5 מיליארד שקלים ניתן היה לבנות מעל 10,000 דירות חדשות על קרקע מדינה, וכך לסייע באמת לאלפי משפחות שכרגע נמצאות במצוקת דיור ונאלצות כל חודש להוציא מעל 70% מהשכר שלהם על דיור".

לטענתו, "היה ניתן גם להגדיל את הסיוע בשכר דירה עבור משפחות מועטות יכולות. ניתן היה למשל להעלות לכל מי שמקבל דמי אבטלה את סכום הסיוע או להגדיל את הסיוע לבעלי עסקים שפשטו רגל. אין כל הגיון בלתת כסף למי שכבר יש לו, והסיוע חייב להיות הרבה יותר גדול למי שהכי נפגע במשבר. בנק ישראל הוציא דוח שהראה שהנפגעות הגדולות הן נשים עובדות עצמאיות ושכירות מהמעמד הנמוך, וטוב היה אם המענק היה מתמקד בהן".