העליון למחוזי: נמקו החלטה לא לכלוא מיד ראש מועצה לשעבר שהורשע ברצח

שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיעו השבוע את סלמאן עאמר, ראש מועצת ג'וליס לשעבר, ברצח מוניר נבואני ביריות ב-2016, אך הותירו אותו במעצר בית. בעקבות ערעור הפרקליטות, דרש העליון מהשופטים לנמק את ההחלטה ולדון בעניין "בהקדם"

  • ג'וליס
  • רצח
בווידאו: הכרעת הדין במשפטו של ראש מועצת ג'וליס לשעבר (צילום: יואב איתיאל, עריכה: ניר חן)

בית המשפט העליון דרש היום (חמישי) מבית המשפט המחוזי בחיפה שינמק את ההחלטה שלא לעצור מאחורי סורג ובריח את ראש המועצה לשעבר של ג'וליס, סלמאן עאמר. הרכב של שלושה שופטים בראשות נשיא בית המשפט המחוזי, השופט רון שפירא, הרשיע שלשום את עאמר ברצח מוניר נבואני ביריות ב-2016, אך לא נעתר לבקשת פרקליטות מחוז חיפה להורות על מעצרו הממשי, והותיר אותו במעצר בית.

פרקליטות המדינה ערערה על ההחלטה, והבוקר התקייים בעניין דיון דחוף מול הסניגורים עו"ד אדי אבינועם, עו"ד דרור ארד ועו"ד יוסי לבנה, בפני השופט דוד מינץ. "הלכה היא מקדמת דנא כי רק במקרים נדירים ביותר ויוצאי דופן ניתן להסתפק בחלופה למעצר או במעצר בפיקוח אלקטרוני של מי שהואשם בעבירת רצח, שהיא החמורה בעבירות", ציין השופט דוד מינץ בהחלטתו, והוסיף כי הדבר נכון "קל וחומר" כשהדבר נוגע למי שהורשע בעבירה זו.

מינץ הזכיר כי אמנם בסיבוב קודם בו נדון עניין מעצרו של עאמר בפני העליון נקבע כי המסוכנות הנשקפת ממנו פחותה לעומת תיקים אחרים בהם הואשם אדם ברצח וכי לא שנויה במחלוקת העובדה שמאז ועד היום הוא "מקפיד קלה כבחמורה" על תנאי מעצרו. יחד עם זאת, הוא הוסיף, "מנגד ברור כי עצם הרשעתו מסיטה את נקודת האיזון ויש לקחת בחשבון נתון זה בשקלול שלל הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים לעניין בעת הזו".

השופט מינץ מציין כי הקושי במקרה זה נובע בין היתר מכך שהחלטת בית המשפט המחוזי איננה מנומקת וקשה לדעת מה היו השיקולים אשר הביאו אותו להורות על הארכת המעצר של סלמאן עאמר בפיקוח אלקטרוני, "שעה שכאמור יש לערוך בחינה מחדש של מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין המעצר". הוא קובע כי "העניין יוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שישקול בדבר בשנית, תוך מתן נימוקים להחלטתו", וכי "חזקה על בית המשפט המחוזי שידון בעניין בהקדם לפי אילוצי יומנו".

נתון במעצר בית. סלמאן עאמר בהכרעת הדין במשפטו, השבוע (צילום: יואב איתיאל)

האירוע הקטלני התרחש לפני כארבע שנים. כתב האישום נגד עאמר בן ה-58, פוליטיקאי עם עבר ביטחוני עשיר, הוגש על ידי פרקליטות מחוז חיפה באוקטובר 2016, והוא ייחס לו עבירה של רצח בדם קר ובכוונה תחילה של נבואני, בן ה-45 במותו, ועבירת שיבוש מהלכי משפט. בין ראש המועצה לבין קבלן הגינון נבואני שררו יחסי חברות קרובים.

אין מחלוקת כי עאמר ירה בנבואני למוות באקדח גלוק שהחזיק ברישיון. האירוע כולו הונצח במצלמת אבטחה, והסרטון פורסם עוד באותו יום. במשפט נדרשו השופטים לפסוק בשאלה המרכזית, האם מדובר ברצח, או בהגנה עצמית, כטענתו של עאמר מאז יום האירוע.

עוד בוואלה! NEWS

אחרי ארבע שנים: ראש מועצת ג'וליס לשעבר הורשע ברצח

לכתבה המלאה

חלקים מכתב האישום אסורים בפרסום. הם קשורים בעברו הביטחוני של סלמאן עאמר וברקע לאירוע. אולם, הותר לפרסום וחשוב לציין כי קדם לרצח אירוע נוסף, שהתרחש ב-24 לאוגוסט באותה השנה. על פי עובדות כתב האישום, סמוך לשעה 08:53, הגיע נבואני לבניין מועצת ג'וליס וביקש להיפגש עם ראש המועצה שלו, מבלי שתיאם זאת עמו מראש. לאחר שסבר כי עאמר לא היה מוכן לפגוש אותו, התפרץ נבואני למשרדו, קילל אותו ודרש ממנו להתפטר מתפקידו לאלתר. עאמר ביקש מנבואני להירגע, אך על פי כתב האישום נבואני ירק על ראש המועצה וצעק לעברו: "תירה בי תירה בי". מכתב האישום עולה שבהמשך השליך נבואני על עאמר כוס, וזה הדף אותה לעברו. לאחר הגעת המשטרה למקום, הבהיר נבואני כי כל שרצה הוא לדבר עם ראש המועצה, והרוחות נרגעו.

האירוע הקטלני עצמו אירע שבועיים אחר כך, ב-5 בספטמבר. אותו בוקר הייתה אמורה לבקר במועצה המקומית השרה גילה גמליאל ומאבטחיה כבר הגיעו לשטח לסיור מקדים. על פי כתב האישום, באותו יום בשעה 08:23 שלח נבואני לעאמר מסרון שנוסחו כדלקמן: "כלב אתמול הבטחתי לעשות משהו לא קיימתי. אבל הרבה אני הולך לעשות היום, לא כדאי לך לכנס למועצה אני בא אליך". בהמשך, בשעה 08:36, הגיע ראש המועצה לחניית בניין המועצה כשהוא נוהג ברכבו, מסוג שברולט מאליבו, וחנה כשחזית הרכב מופנית לבניין המועצה. סמוך מאוד לאחר מכן הגיע נבואני למקום, כשהוא נוהג ברכב טויוטה, וחנה מאחורי רכבו של ראש המועצה.

ההכרעה בעניין המעצר חזרה לבית המשפט המחוזי. עאמר בהכרעת הדין, השבוע (צילום: יואב איתיאל)

על פי כתב האישום, בעוד ראש המועצה יושב ברכבו, יצא נבואני מן הטויוטה, פנה אל עאמר בדברים, ניגש אל תא המטען, הוציא מתוכו מקל מעץ באורך כמטר וניגש לעבר רכבו של עאמר, כשהוא צועק לעברו שהוא "צריך למות". עאמר יצא מן הרכב והבחין בנבואני המתקרב לעברו כשהמקל בידו. כשהגיע נבואני לרכב, הוא היכה באמצעות המקל בדופן דלת הנהג. מעובדות כתב האישום עולה שבשלב זה, נכנס עאמר חזרה אל הרכב, התיישב במושב הנהג, והגיף חלקית את דלת הרכב. נבואני היכה ברכב, באמצעות המקל, פעמיים נוספות, פעם בשמשת דלת הנהג שהייתה פתוחה חלקית, ובעקבות זאת הזגוגית נשברה בחלקה התחתון, ופעם בשמשה הקדמית, שנסדקה במקום הפגיעה.

באותה העת הגיע למקום זיאד הינו, מזכיר המועצה, שהבחין במתרחש וביקש למנוע עימות בין השניים. מכתב האישום עולה שעאמר, שישב באותה עת במושב הנהג, שלף את הנשק ודרך אותו. נבואני פתח את דלת הנהג לרווחה, ובעודו מחזיק את המקל כשהוא מורד לצד גופו, קרא לכיוונו של עאמר: "אתה גבר, אתה רוצה לירות בי? תירה בי". בשלב זה, נטען, מתוך כוונה להמית את נבואני ולאחר שהחליט לעשות כן, ירה עאמר, בעודו ישוב ברכבו, לכיוון פלג גופו העליון. כתוצאה מכך, שמט נבואני את המקל מידו, והתכופף תוך שהוא מפנה את גבו לעאמר.

לטענת התביעה, עאמר המשיך לירות בנבואני, תוך שהוא יוצא מרכבו במהירות, מספר רב של יריות, מטווח קצר ביותר, בכוונה לגרום למותו, זאת, כשנבואני מכופף וגבו אליו, ובעוד זיאד מנסה להרחיק את עאמר מנבואני המנוח ולמנוע את המשך הירי. על פי כתב האישום, בעוד זיאד אוחז בראש המועצה ודוחף אותו, המשיך עאמר וירה בנבואני ירייה נוספת בעורפו, מטווח קצר מאוד, בכוונה להמיתו, ונבואני נפל ארצה. עוד נטען בכתב האישום כי עאמר חפץ להמשיך ולירות בו, אך זיאד הצליח למנוע זאת ממנו.

הלוויתו של מוניר נבואני, 2016 (צילום: עדי חשמונאי)

בסך הכל ירה סלמאן עאמר בנבואני שבעה כדורים, אשר פגעו בפלג גופו העליון ובראשו. רופאי המכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר קבעו כי מותו של נבואני נגרם כתוצאה מנזק חמור ללב ממעבר קליע דרך בית החזה. לנזק החמור ללב התווספו הנזקים החמורים למוח ממעבר שני קליעים שעברו דרך הראש/פנים, והן יחד והן בנפרד, היו יכולים לגרום למוות. בנוסף, נמצאו נזקים לכלי דם בטניים מירי בגב בחלק התחתון שתרמו למוות.

הפרקליטות טענה כי התנהגותו של עאמר גם אחר האירוע ובהמשך התנהלותו מול שירות המבחן, "מעידות על אופי מניפולטיבי". בפרקליטות הזכירו כי מיד לאחר הירי, נטל עאמר את האקדח, משקפי השמש שלו והפלאפונים, ועזב את המקום רגלית, כשהאקדח ברשותו. הפרקליטות טענה כי בהמשך הוא העלים את האקדח, וכן את הטלפון הנייד שנשא עמו. האקדח והטלפון לא נמצאו עד היום.

לסלמאן עאמר ומשפחתו עסקים בארה"ב ובדרום אמריקה והוא מחזיק גם באזרחות ארגנטינאית. התביעה טוענת כי מיד אחרי הרצח הוא הגיע לדירתו בחיפה של בנו הסטודנט מורן, ולטענת התביעה, רק אחרי שהבן הונחה לצאת את הארץ, הסגיר את עצמו עאמר ליחידה המרכזית של מחוז חוף. אחרי תקופה ארוכה מאחורי סורג ובריח ורק לאחר התערבות של בית המשפט העליון, שוחרר עאמר למעצר בית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully