איתור מוקדם דרך הביוב: פיילוט חדש יתריע על התפשטות הקורונה

חברת טכנולוגיית ניטור שפכים וחוקרים מאוניברסיטת בן גוריון והטכניון הכריזו על תוצאותיו הראשוניות של פיילוט שנערך באשקלון לאיתור מוקדי התפרצות קורונה דרך מערכת הביוב. הבדיקה עשויה לסייע לרשויות לצמצם אזורי סגר ולנטר את הווירוס טרם הופעת התסמינים

בווידאו: הפרויקטור פרופ' רוני גמזו מציג את תכניתו למאבק בקורונה (צילום: לשכת העיתונות המממשלתית, עריכה: שאול אדם)

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון והטכניון וחברת טכנולוגיית ניטור השפכים "קנדו" הכריזו היום (חמישי) על תוצאות ראשוניות של פרויקט המנסה לאתר התפרצויות של וירוס הקורונה. הניסוי נערך באשקלון, שם הצליחה החברה לאתר ראיות לווירוס במערכת הביוב של העיר. ממצאי המחקר, שנערך בכל העיר, הצביעו על יכולת לאיתור מוקדם של מוקדי התפרצות, עד לרמת הרחוב.

העיר אשקלון נבחרה כאתר הניסוי, מפני שמספר המקרים המאומתים בה נמוך יחסית, למעט במלונות הקורונה בעיר. אולם, במהלך המחקר נמצאו בה ממצאים שונים לחלוטין - כמות גבוהה של שאריות וירוס במי הביוב, ששימשו כאמצעי לגילוי מוקדם של התפרצות בשכונה בעיר.

כמו כן, אחד הממצאים החשובים בניסוי הוא שאיתור שאריות של הנגיף במי השפכים מהווה אמצעי גילוי מהיר ומוקדם יותר מאשר בדיקות לבודדים - במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את משך הזמן שבין ההדבקה בקורונה ועד להופעת התסמינים.

איתור שאריות וירוס במי השפכים מהווה אמצעי גילוי מהיר. צוות הפיילוט בעמדת ביוב באשקלון (צילום: Kandu)

במסגרת הפיילוט פיתחו החוקרים שיטה וטכנולוגיה בינתחומית לניטור רשת הביוב, שהתחילה בבדיקות במפעל טיפול השפכים והתקדמה "במעלה הזרם" לכיוון העיר עצמה. הטכנולוגיה של קנדו עושה שימוש במערך חיישנים, שהוצבו בשוחות ביוב רבות בעיר, לצד שימוש באלגוריתמים מתקדמים ובינה מלאכותית.

קנדו עשתה בתהליך שימוש בניסיון שיש לה בניתוח מי שפכים תעשייתיים, וביחד עם החוקרים הצליחה להסיק מה שיעור האוכלוסייה שנדבקה בקורונה על ידי שימוש במידע הזמין, כולל לקיחה בחשבון של גורמים כמו רכיבים במי הביוב העשויים להשמיד את הווירוס וקצב הזרימה שמדלל את ריכוזו במים.

עוד בוואלה! NEWS

קורונה - עדכון יומי: 1,968 אובחנו ביממה האחרונה, אם ובתה במצב קשה

לכתבה המלאה

"זיהוי שאריות קורונה במי ביוב הוא מאתגר ביותר, בשל החומרים הרבים הקיימים במים, כגון פסולת תעשייתית, העשויים לדלל ואף להרוס את שאריות הווירוס", אמר מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופסור נדב דוידוביץ'.

לדבריו, "המתודולוגיה הייחודית שלנו אפשרה לנו לגלות ולאתר את הווירוס ולחשב את הריכוז שלו תוך התחשבות בחומרים שהזכרתי. באמצעות אינטגרציה עם ממצאים אפידמיולוגיים, הצלחנו לאתר במדויק את מוקדי ההתפרצות. הממצאים שלנו יאפשרו לרשויות לנקוט בפעולות לצמצום התפרצויות בעתיד. הגישה המדעית-בינתחומית בה נקטנו תמשיך לסייע במיגור הקורונה ומחלות אחרות".

"התוצאות יספקו לרשויות יכולת איתור מוקדם". רה"מ ואדלשטיין במחקלת קורונה בסורוקה (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

החברה והחוקרים סבורים כי ממצאי הפיילוט עשויים לספק לרשויות יכולת איתור מוקדם של התפרצויות קורונה ועשויים לסייע בצמצום אזורי סגר. זיהוי מוקדם של מוקדי התפרצות יאפשרו טיפול מדויק בהרבה וימנעו סגרים נרחבים.

"ניטור מי הביוב הוא כמו בדיקת דם לעיר שלמה", אמר מנכ"ל קנדו, ארי גולדפרב. "הממצאים הראשוניים והמבטיחים מהפיילוט שלנו, מראים שהמערכות המתקדמות שלנו לניטור שפכים יכולות לסייע באיתור מוקדם של התפרצויות ואף לגלות את חומרתן. ביחד עם שותפינו המכובדים מאוניברסיטת בן גוריון והטכניון, הדגמנו שביכולתנו לספק לרשויות תובנות שעל-פיהן ניתן לפעול ולהתריע על מוקדי התפרצות - אפילו לפני שתושביהם מפתחים תסמינים. התקווה שלנו היא שנצליח לסייע לערים ברחבי העולם למנוע סגרים נרחבים ולסייע בטיפול של התפרצויות בעתיד".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully