כמעט לא חולף יום שבו ארצות הברית וסין לא מחליפות איומים, האשמות וסנקציות. שתי מעצמות העל מסוכסכות סביב שורה ארוכה של נושאים, והחיבה שהפגין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כלפי נשיאה של סין שי ג'ינפינג נעלמה מאז השתוללות מגיפת הקורונה. בבייג'ינג טוענים - אלו שיקולי בחירות.
לקריאה נוספת בנושא
מה השורה התחתונה? שתי הכלכלות הגדולות ביותר בעולם הגיעו ככל הנראה לשפל החמור ביותר ביחסים ביניהן, מאז שהנשיא ניקסון הכיר ברפובליקה העממית של סין בביקורו ב-1972. המתיחות בעבעה מאז תחילת מלחמת הסחר לפני כשנתיים, אך טראמפ ושי הצליחו לשמור על יחסים טובים ואף לגבש את השלב הראשון בהסכם הסחר.
לפני חצי שנה, נטרפו הקלפים עם פרוץ מגיפת הקורונה. בתחילה טראמפ שיבח את מאמציה של בייג'ינג לבלימת הנגיף, אך משזה התחיל להשתולל בארצות הברית וכשהוא נתון לביקורת עצומה, הנשיא האמריקני הפנה אצבע מאשימה לעבר סין, וממשלו החל לנקוט יד קשה יותר נגד המשטר הקומוניסטי.
בוושינגטון טוענים שבייגי'נג טייחה את ממדי המגיפה ואף החליטו לפרוש מארגון הבריאות העולמי בטענה שהוא "בובה סינית". במדינה הקומוניסטית אומרים כי טראמפ ובכירי ממשלו, שמשתמשים בביטוי בעל הקונוטציה הגזענית "הנגיף הסיני", מנסים לכסות על מחדליהם בבלימת הווירוס.
מהן ההתפתחויות האחרונות? ארצות הברית הורתה על סגירת הקונסוליה הסינית ביוסטון בטענה שהיא משמשת מרכז לפעילות ריגול וגניבת קניין רוחני אמריקני. בתגובה, סין סגרה קונסוליה אמריקנית, בעיר צ'נגדו, בהמשך למדיניות "מידה כנגד מידה" שהיא נוקטת מול ארצות הברית. בבייג'ינג מגיבים לכל מהלך אמריקני, ומאשימים את ממשל טראמפ בשקרים ובהאשמות שווא.
בנוסף לסגירת הקונסוליה, ארצות הברית ביטלה לאחרונה את מעמדה הכלכלי המיוחד של הונג קונג, בשל חוק הביטחון הלאומי הסיני, הטילה סנקציות על בכירים סיניים בשל הרדיפה של המיעוט האויגורי המוסלמי ודחתה את תביעותיה הטריטוריאלית של בייג'ינג בים סין הדרומי. כמו כן, היא מפעילה לחץ על בעלות בריתה, בהן ישראל, שלא לאפשר לענקית התקשורת הסינית "וואווי" להיות חלק מהקמת תשתית הסלולר של הדור החמישי. היא רואה בחברה זרוע ריגול של המשטר הקומוניסטי.
מה יקרה בהמשך? יש הרואים במצב הנוכחי מעין מלחמה קרה בין ארצות הברית לבין סין. עד הבחירות בנובמבר, צפוי טראמפ להגביר את הלחץ על סין, אך קשה להעריך מה יקרה אם יזכה בכהונה נוספת או אם הדמוקרטים יעלו לשלטון, וייתכן שהסינים מחשבים את צעדיהם וממתינים לגלות את זהות האדם שישב בבית הלבן בארבע השנים הבאות.
נקודות חיכוך נוספות שצפויות להתחמם בחודשים הקרובים הן טייוואן, שבה רואה סין מחוז מורד ואינה שוללת את האפשרות להשתלט עליה מחדש בכוח. בנוסף, כמה עסקאות נשק אחרונות בין וושינגטון לטייפה הרתיחו את בייג'ינג.
מן הצד השני, סין מגבשת בימים אלו הסכם ארוך טווח עם איראן, שעשוי להקל משמעוית על החנק שממנו סובלת הרפובליקה האסלאמית מאז שטראמפ הטיל עליה מחדש סנקציות. הסכם שכזה, אם ייחתם, יקנה לסין דריסת רגל באזור שממנו היא נעדרת כיום, המזרח התיכון.
בדומה לעקרון ההשמדה ההדדית המובטחת (MAD), שאפיין את מאזן האימה בין ברית המועצות לארצות הברית במלחמה הקרה המקורית, גם בעימות הנוכחי העוצמה הצבאית האדירה של שתיהן מקטינה את הסיכוי להתנגשות צבאית ישירה. ואולם, כמו אז, החשש הגדול הוא שצד אחד יבין לא נכון את הצד השני, ואז תחל שרשרת תגובות בלתי-ניתנת לעצירה.