בימים אלה נערך משרד החינוך לשנת הלימודים הבאה תחת צלו הכבד של נגיף הקורונה, ומפרסם מספר מתווים אפשריים, בהתאם לחומרת התפשטות הקורונה, כולל אפשרות לסגירה של כלל בתי הספר ומעבר ללמידה מרחוק.
ההיערכות של משרד החינוך מבעוד מועד מבורכת. במהלך התקופה הראשונה של המאבק בקורונה התאפיינה התנהלות המשרד בבלבול ושינויים תכופים, ההוראות הגיעו ברגע האחרון ולא פעם אף לאחריו, ודרשו מצוותי בתי הספר לשנות את עבודתם שוב ושוב ללא כל אפשרות ראויה להתארגנות. אין ספק שהנחיות בהירות וידועות מראש יקלו על בתי הספר לתפקד תחת שגרת קורונה בשנת הלימודים הקרובה.
עוד בוואלה!
היערכות משרד החינוך לשנת הלימודים הבאה מתמקדת בהיבטים הטכניים של התנהלות בתי הספר, אך עם זאת, חסרים בה שני אלמנטים מהותיים. ראשית, אין בהן כל התייחסות לתנאי עבודתם ושכרם של המורים, המורות והגננות. ההנחיות שפורסמו מפרטות אלו תלמידים יגיעו לבית הספר, מי מהם ילמד בקפסולות ומהם כללי הריחוק הנדרשים, אבל הרי לא בנושא הזה התעוררו הקשיים בגל הראשון - אלא בשאלת ימי העבודה של המורים והתמורה המגיעה להם.
כדי שלא לחזור על המאבקים המכוערים שאפיינו את שנת הלימודים היוצאת, שגבו מחיר כבד מכל הצדדים, על משרד החינוך להיכנס למשא ומתן מיידי ושקט עם ארגוני המורים, ולצאת בהודעה משותפת על מתווה מוסכם. רק כך יוכל להבטיח עבודה סדירה ושמירה על כבוד נשות ואנשי החינוך.
נושא נוסף שיש לו חשיבות מכרעת בעת הזו ובכל זאת חסר בהנחיות משרד החינוך הוא נושא ההוראה והלמידה. גם בתקופת הקורונה אמורים תלמידי ישראל לרכוש ידע ולפתח מיומנויות במגוון תחומים ויש לתת את הדעת על התקדמותם. למרבה ההפתעה, הייעוד של מערכת החינוך - החינוך, ההוראה והלמידה - אינו מוזכר כלל בהנחיות משרד החינוך, המתמקדות אך ורק בהיבט התפעולי של עבודת הגנים ובתי הספר.
אם לסכם, ההנחיות שפרסם משרד החינוך לשנת הלימודים הבאה מהוות אפוא צעד בכיוון הנכון, אך רחוק מלהספיק. ההיערכות ללמידה בצל הקורונה עדיין מתייחסת בעיקר לצדדים הטכניים של התנהלות בתי הספר ומתעלמת מסדרי העבודה של הגננות, המורות והמורים, ובעיקר מהיבטי החינוך, ההוראה והלמידה. רק תכנית כוללת תוכל למנוע את שובם של איומי ההשבתה והפגיעה התדמיתית במערכת החינוך, ולהבטיח את ההתפתחות החינוכית וההתקדמות הלימודית של ילדי ישראל.
פרופ' חיים שקד הוא נשיא המכללה האקדמית לחינוך "חמדת הדרום" בשדות נגב