40 ימים לקראת פתיחת שנת הלימודים, רק כמחצית מבתי הספר הפכו למתוקשבים ונערכו ללמידה מרחוק - כך עלה היום (רביעי) מדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, בראשות ח"כ עפר שלח. בדיון התברר כי חרף תכיפות המהלך בצל משבר הקורונה, משרד האוצר טרם הקצה תקציב מוגדר לסוגיית הלמידה המקוונת של התלמידים מהבית.
עופר רימון, סמנכ"ל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, התריע בדיון בוועדה כי מתוך 3,600 בתי ספר ברחבי הארץ - רק 1,900 מתוקשבים וערוכים ללמידה מרחוק. "בכל בית ספר מתוקשב, יש צורך להניח את התשתיות הנכונות שיאפשרו למדיה מרחוק", אמר. "בין השאר, צריך לדאוג למחשב לכל מורה ואינטרנט עד לבית הספר, ולתחזק את המערכת על ידי רכז תקשוב שיוביל את העניין". לדברי רימון, יש לדאוג בבתי הספר להנגשת התשתיות והתוכן וכן להכשיר את צוותי ההוראה לעבוד בסביבה דיגיטלית.
אל תפספס
"53% מהמורים מדווחים שהם משלבים את הנושא של למידה דיגיטלית מרחוק באופן גבוה וזה הממוצע גם ב-OECD", הוא ציין. "מדינת ישראל עשתה את הקפיצה הגבוהה ביותר של 30 נקודות האחוז. אם לא היה מקוצץ התקציב, היינו בין עשר המדינות הגבוהות בנושא. מורי מדינת ישראל עבדו קשה הזיעו ואף אחד לא פרגן להם. תוך שבועיים הקמנו מערכת שידורי של 26 ערוצים בעברית ובערבית. הצלחנו להחזיק את המערכת בשיניים במהלך הקורונה. אבל זה לא מספיק - צריך ללכת לכיוון של למידה אפקטיבית ו'לתקשב' את כל בתי הספר כדי להיות אחת מעשר המדינות בעולם, ואם נצליח לעשות בצורה אפקטיבית, נהיה המובלים בעולם".
"אנחנו מאוד מקווים שתהיה החלטה של משרד האוצר ללכת עם ההצעה של משרד החינוך לתת כאן קפיצה שלא חלמנו עליה", הוסיף רימון. "אנחנו התקדמנו בשלושה חודשים קפיצה של שלוש שנים. אני מעריך שבנושאי בחינות הבגרות לא תהיה פגיעה. למשרד יש את כל היכולות, וכל הגיסות מוכנות להסתער ברגע שהעסק יוכרע תקציבית. אני חושב שתהיו גאים במערכת החינוך הישראלית".
לפי נציגת אגף התקציבים באוצר, אורלי ליימן, המתווה להפעלת שנת הלימודים עדיין נמצא בדיונים בינם לבין משרד החינוך, והם ערוכים להעבירו ברגע שיסוכם. יו"ר הוועדה הח"כ עופר שלח נזף בה וטען כי "זה לא משפט רציני", זמן כה קצר לקראת פתיחת שנת הלימודים.
זאת ועוד, ח"כ שלח הזהיר בדיון כי המצב הנוכחי עלול להביא לשיתוק מערכת החינוך בשנה הבאה. "לצד ההיבט הבריאותי והכלכלי, מערכת החינוך היא הרגל השלישית באבני היסוד של החיים בצל הקורונה", אמר. "אנחנו עומדים 40 יום לפני תחילת הלימודים, התחושה היא שנקודות רבות ללא פתרון ולא ברור איך יגשרו על הפערים בזמן הקצר שנותר. אם מערכת החינוך תהיה משותקת ולא ימצא פתרון, זה ישפיע על כל צעד בריאותי או כלכלי. לטווח הארוך, מעבר מלא או חלקי ללימוד מרחוק עלול להעמיק את הפערים בין השכבות באוכלוסייה".
עו"ד נועה בן אריה, ממרכז השלטון המקומי, הסבירה כי ברשויות המקומיות מתמודדים עם בעיות הנוגעות לפערים בתשתיות האינטרנט ברחבי הארץ וכן ציוד קצה בבתים של התלמידים - במיוחד בפזורה הבדואית וביישובים בפריפריה שאינם ערוכים ללמידה מרחוק. "במסגרת שיתוף הפעולה ו'כניסה מתחת לאלונקה', ניסנו לגייס אמצעי קצה להשאיל ולתת לתלמידים ולמשפחות הרווחה", הסבירה. "בכל הקשור להצטיידות, המאמצים אכן נופלים על אוזניים קשובות במשרד החינוך למצוא פתרון של הוצאת תקציב לתכנית מחשב לכל ילד. הבעיה היא בתשתיות אינטרנט בעיקר במקומות מרוחקים וגם בחברה הבדואית, שם נדרשת הגדלת תקציב של מיליון שקלים לסגירת פערים".
הדיון מגיע על רקע הודעתו של שר החינוך על המתווה לפתיחת שנת הלימודים, שחלק אינטגרלי בו הוא הלמידה מרחוק לחטיבות הביניים והתיכונים. גלנט אמר כי משרד החינוך ישקיע מיליארדים בבניית תשתיות וקניית ציוד קצה לתלמידים שנמצאים בבתים באזורים מרוחקים ופריפריאליים. בדיון זה הוצגה תמונת המצב הנוכחית, הרחוקה מהמתווה שהציג גלנט לפתיחת שנת הלימודים.
מוקדם יותר היום אמר גלנט במליאת הכנסת כי כי אין הצדקה לסגור את מוסדות החינוך של החופש הגדול מאחר והם לא מהווים מוקדי הדבקה. "אין הצדקה לסגירת מוסדות החינוך. שיעור הילדים הנדבקים הוא פחות משליש מחלקם באוכלוסייה. בתי הספר של החופש הגדול אינם מהווים מוקד הדבקה". לדבריו, "מערכת החינוך תחת הנהגתי אינה עוסקת בהערכות כלליות אלא באיסוף נתונים. כל תלמיד שנדבק מתועד וסביבתו נבדקת בצורה יסודית".
(עדכון ראשון: 14:46)