מליאת הכנסת אישרה הלילה (חמישי) את חוק הקורונה הגדול בקריאה שנייה ושלישית. החוק עבר ברוב של 48 חברי כנסת לעומת 35 מתנגדים, ללא נמנעים. החוק השנוי במחלוקת מסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה ולהתקין תקנות לשם הטלת הגבלות על פעילות הציבור במרחב הפרטי והציבורי.
ההצבעה החלה לאחר דיון שארך שלוש שעות וחצי, שבמהלכו חברי הכנסת מהאופוזיציה מתחו ביקורת על הצעת החוק. יו"ר מרצ ניצן הורוביץ אמר כי הוא חושש שנתניהו "עלול להשתמש בסמכויות האלה באופן פוגעני ומזיק, ולכנסת יהיה פחות כוח לעצור אותו". ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) הוסיף כי "נתניהו הפך את הכנסת לכנסת בדיעבד".
גם ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת הצטרף לביקורת של חבריו וטען כי החוק "הוא שינוי משטרי קיצוני שטרם נראה כמותו מקום המדינה". ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם) אמר כי החוק "מבטל לחלוטין את הכנסת ונוטלים את הפיקוח הפרלמנטרי על עבודת הממשלה".
אל תפספס
יו"ר ועדת חוקה, ח"כ יעקב אשר, שהכין את החוק בוועדה בראשותו, דחה את הביקורת ואמר לסיכום כי "זוהי שעת חירום מסוג אחר. זו לא מלחמה, ולא תקופה קצרה וכואבת. הוועדה הקדישה מאות שעות של דיונים. אין שום סעיף שהגיע בהצעת החוק הממשלתית שלא שונה, שופר ושהתקיים בו דיון. זה לא חוק רגיל. אנחנו במלחמה מול נגיף, והאחריות מחייבת את כולנו. נבדוק עצמנו תוך כדי תנועה ונראה אם צריך לשפר. יכולנו לא להעביר את החוק הזה היום, חבריי ואני. בעקבות מה שקרה היום בקואליציה. אבל החלטנו להעביר אותו כי זה פיקוח נפש".
ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, הצטרף לביקורת במהלך הלילה. "אמון הציבור בממשלה מרוסק, פרויקטור עדיין אין, התכנית הכלכלית בערפל, ההנחיות לא ברורות והעצמאים קורסים. ממשלת ישראל ויתרה הלילה על השותפה הכי חשובה שלה בהתמודדות עם משבר הקורונה - כנסת ישראל. ככה זה שאימת הדין רודפת אחרי ראש הממשלה", כתב בחשבון הטוויטר שלו.
על פי נוסח החוק, התקנות עליהן הממשלה תהיה רשאית להחליט יחייבו אישור של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן, אלא אם "התקיימה דחיפות" - שתאפשר את הפעלתן ללא אישור מראש של הכנסת. בהצעת החוק לא נקבע מי ואיך ייקבע מה זו "דחיפות". בכל מקרה אחר, לכנסת תהיה תקופת זמן של 24 שעות לאשר את התקנות שאושרו בממשלה, קודם כניסתן לתוקף.
אם הוועדה לא תקבל החלטה בתום 24 שעות, ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשר אותן או לדחות אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות שבהן. אם הוועדה לא קיבלה החלטה - התקנות יובאו למליאת הכנסת - ואם הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין, יפקע תוקף התקנות.
עיקרי "חוק הקורונה הגדול":
- הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום
- בסמכותה להתקין תקנות בתחומי החיים השונים על התנהלות הפרט והציבור
- התקנות יחייבו אישור של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן
- תוקפן של התקנות לא יעלה על 28 ימים ובמקרה של הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי - 14 ימים
- החוק למעשה "מרוקן" מתוכן את ועדת הקורונה מסמכויותיה
כך, נושאי הכרזת מצב החירום וביטולה וכן התקנת התקנות בנוגע להגבלת המרחב הפרטי והציבורי יובאו לוועדת החוקה ושאר התקנות יובאו לוועדות החינוך, העבודה והרווחה, ועדת הכלכלה או ועדה אחרת שוועדת הכנסת תקבע בהתאם לתחום בו עוסקות התקנות. לדרישת הוועדה, התקנות יונחו על שולחן הוועדות בכנסת בליווי התשתית העובדתית והנתונים העומדים בבסיסן.
החוק אמור למעשה "לרוקן" מתוכן את ועדת הקורונה מסמכויותיה, והיא לא תאשר יותר את החלטות הממשלה, כפי שנהגה בחודש האחרון. זאת, ברקע המאבקים בין יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון לממשלה סביב ההגבלות במרחב הציבורי, במאמצים לבלימת התפשטות הנגיף.
כמו כן, לפי הצעת החוק, הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום בשל הקורונה, אם שוכנעה כי "קיים סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה". זאת, לאחר שהונחה בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית של משרד הבריאות בעניין.
במקרים חריגים ההכרזה תיכנס לתוקף מידי גם בטרם פרסומה ברשומות, כך שביום תחילתו של חוק ייראה כאילו ניתנה כבר הכרזה על מצב חירום שתוקפה 45 יום. במצב שכזה, הממשלה, באישור ועדת החוקה, רשאית להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 יום כל אחת עד תום הוראת השעה (30.6.21). הכנסת רשאית לבטל את ההכרזה; הממשלה חייבת לבטלה אם חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות אותה.
הצעת החוק קובעת כי הממשלה תוסמך להתקין תקנות רק בעת הכרזה על מצב החירום בשל קורונה. בתקנות ניתן יהיה לקבוע מגבלות בתחומי החיים השונים - על התנהלותו של הפרט - במרחב הפרטי שלו, כולל בבית מגוריו וברכבו הפרטי, במרחב הציבורי, על בתי עסק, פעילויות הפתוחות לציבור, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה, ועל התחבורה הציבורית.
תוקפן של התקנות לא יעלה על 28 ימים ובמקרה של הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי - תוקפן לא יעלה על 14 ימים. הממשלה תוסמך להאריכן לתקופות נוספות אלו ובלבד שההכרזה על מצב החירום קורונה בתוקף.
לפי המבחן שנקבע להתקנת התקנות - על הממשלה להשתכנע כי הן דרושות לשם "מניעת ההדבקה בנגיף הקורונה, צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון". התקנתן כפופה גם למידתיות כך שהן יאושרו רק לתקופה ובמידה הדרושות ולאחר שנשקלו חלופות וההשפעות על המשק.
לדרישת הוועדה, התקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניין שמירת מרחק והגבלה על התקהלות במרחב ציבורי - לא יוכלו למנוע קיום הפגנות, תפילות וטקסים דתיים, אך הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיומם. כמו כן, לבקשת הוועדה נוספה דרישת חיוניות בהגבלת כניסה של אדם נוסף מלבד המתגוררים במקום המגורים.
בהתקנת הגבלות פעילות במוסדות חינוך, הבהירה הוועדה כי תינתן תשומת לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות לילדים בגילאים המחייבים השגחת הורים. כמו כן, הוועדה עמדה על כך שסגירת מוסד או חלקו, במקרה בו שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה, לא תעלה על 72 שעות ובמקרים מיוחדים על 120 שעות לצורך חקירה אפידמיולוגית או מניעת הדבקה.
לאור הערות הוועדה והחשש מאופן הפעלת סמכויות האכיפה, נקבע בחוק כי תוקם מנהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל, שתקבע את מדיניות האכיפה בדגש על אוכלוסיות מיוחדות ועל האפשרות להימנע מהטלת קנס. הוועדה הפחיתה את סכומי הקנסות המנהליים לעסקים קטנים בשל פתיחת עסק באזור מוגבל בניגוד להגבלות, כך שעסק עד חמישה עובדים הקנס יעמוד על 2,000 שקלים, בין חמישה ל-50 עובדים - 4000 שקלים ומעל 50 עובדים - 6,000 שקלים.
(עדכון ראשון: 18:22)