וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"בהתקיים דחיפות": הסעיף הקטן שמונע את פיקוח הכנסת בחוק הקורונה הגדול

22.7.2020 / 10:20

במסגרת החוק, המסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום בשל הנגיף, נקבע כי תוכל לאשר תקנות ללא אישור מראש מהכנסת. בהצעת החוק לא נקבע מי יקבע ואיך ייקבע מה זו "דחיפות". אולם, במקרים אחרים, לכנסת תהיה תקופת זמן של 24 שעות לאשר את התקנות לפני כניסתן לתוקף

בווידאו: דיון בוועדת הקורונה על פתיחת המסעדות/צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: ניר חן

(בווידאו: ועדת הקורונה בכנסת אישרה את פתיחת המסעדות בניגוד לעמדת הממשלה)

הכנסת צפויה לאשר היום (רביעי) את "חוק הקורונה הגדול" שמסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה ולהתקין תקנות לשם הטלת הגבלות על פעילות הציבור במרחב הפרטי והציבורי. לפי הנוסח הסופי, לממשלה תהיה אפשרות - "בהתקיים דחיפות" - לאשר תקנות ללא אישור מראש מהכנסת.

בהצעת החוק לא נקבע מי ואיך ייקבע מה זו "דחיפות", אך עם זאת, במקרים אחרים, לכנסת תהיה תקופת זמן של 24 שעות לאשר את התקנות שאושרו בממשלה, עוד קודם כניסתן לתוקף, ולא לאחר מכן.

דיון בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת על "חוק הקורונה הגדול". 22 ביולי 2020.. עדינה ולמן, דוברות הכנסת, אתר רשמי
הסעיף בחוק מונע את הפיקוח. הדיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט בהצעה/אתר רשמי, עדינה ולמן, דוברות הכנסת

באופוזיציה מתחו ביקורת חריפה על הסעיף ביטק. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם) אמרה בדיון בוועדת חוק חוקה ומשפט לקראת הבאתו למליאה כי "שוב מכניסים סעיפים קטנים באישון לילה ובהסוואה ובשקט". לדבריה, "על פניו משנים את החוק אבל זה רק בשביל להשתיק את העם. הסעיף ה'קטן' הזה מבטל את כל מה שעבדנו בשבילו ודרשנו בשביל לשמור על הדמוקרטיה ולו קצת ממה שנשאר ממנה. כולנו יודעים מה זה 'חירום' בממשלה הזאת".

עמיתה למפלגה, ח"כ יואב סגלוביץ', הוסיף כי "מי שמצביע בעד החוק הזה מצביע נגד האזרחים. וזו לא הצבעה מתוך חוסר ידיעה". ח"כ איילת שקד (ימינה) ציינה כי בעקבות החוק, ועדת הקורונה תישאר ללא סמכויות, ואמרה כי "הכנסת היא לא חותמת גומי ולכן אם יש ועדה שהקואליציה ראתה בחשיבותה והיא מתפקדת כוועדה עצמאית ומקבלת החלטות בהגיון לאחר קבלת נתונים - היא צריכה להישאר זו שמקבלת החלטות בנושא".

סגר בשכונת עמישב, רמלה, 10 ביולי 2020. ניב אהרונסון
החוק מרוקן את סמכויות ועדת הקורונה. אכיפת התקנות בתחילת החודש/ניב אהרונסון

החוק אמור למעשה 'לרוקן' מתוכן את ועדת הקורונה מסמכויותיה, והיא לא תאשר יותר את החלטות הממשלה, כפי שנהגה בחודש האחרון. זאת, ברקע המאבקים בין יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון לממשלה סביב ההגבלות במרחב הציבורי במאמצים לבלימת התפשטות הנגיף.

על פי הנוסח, התקנות אותן תהיה הממשלה רשאית להתקין יחייבו אישור של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן, אלא אם "התקיימה דחיפות"; אם הוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות, ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשר אותן או לדחות אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות שבהן. אם הוועדה לא קיבלה החלטה - התקנות יובאו למליאת הכנסת. לדרישת הוועדה, התקנות יונחו על שולחן הוועדות בכנסת בליווי התשתית העובדתית והנתונים העומדים בבסיסן.

דיון בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת על "חוק הקורונה הגדול". 22 ביולי 2020.. עדינה ולמן, דוברות הכנסת, אתר רשמי
הדיון בהצעת החוק בוועדת חוק חוקה ומשפט, היום/אתר רשמי, עדינה ולמן, דוברות הכנסת

לפי הצעת חוק, הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום בשל הקורונה, אם שוכנעה כי "קיים סיכון ממשי להתפשטות רחבה נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה". זאת, לאחר שהונחה בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית של משרד הבריאות בעניין.

במקרים חריגים ההכרזה תיכנס לתוקף מיידי גם בטרם פרסומה ברשומות, כך שביום תחילתו של חוק ייראה כאילו ניתנה כבר הכרזה על מצב חירום שתוקפה 45 יום. במצב שכזה, הממשלה, באישור ועדת החוקה, רשאית להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 יום כל אחת עד תום הוראת השעה (30.6.21). הכנסת רשאית לבטל את ההכרזה; הממשלה חייבת לבטלה אם חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות אותה.

מגבלות בכל תחומי החיים

הצעת החוק קובעת כי הממשלה תוסמך להתקין תקנות רק בעת הכרזה על מצב החירום בשל קורונה. בתקנות ניתן יהיה לקבוע מגבלות בתחומי החיים השונים - על התנהלותו של הפרט - במרחב הפרטי שלו, כולל בבית מגוריו וברכבו הפרטי, ובמרחב הציבורי, על בתי עסק, פעילויות הפתוחות לציבור, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה, ועל התחבורה הציבורית.

תוקפן של התקנות לא יעלה על 28 ימים ובמקרה של הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי - תוקפן לא יעלה על 14 ימים. הממשלה תוסמך להאריכן לתקופות נוספות אלו ובלבד שההכרזה על מצב החירום קורונה בתוקף.

כך, נושאי הכרזת מצב החירום וביטולה וכן התקנת התקנות בנוגע להגבלת המרחב הפרטי והציבורי יובאו לוועדת החוקה ושאר התקנות יובאו לוועדות החינוך, העבודה והרווחה, ועדת הכלכלה או ועדה אחרת שוועדת הכנסת תקבע בהתאם לתחום בו עוסקות התקנות. עוד לפי החוק, אם ועדה של הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין התקנות, יינתן פרק זמן נוסף שבמסגרתו תוכל מליאת הכנסת לאשרן, ואם הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין- יפקע תוקף התקנות.

שוטרים בהפגנה הכלכלית בתל אביב - ה-11 ליולי 2020. ראובן קסטרו, ראובן קסטרו
לא ניתן יהיה למנוע קיומן במרחב הציבורי. הפגנה בתל אביב, שבת/ראובן קסטרו, ראובן קסטרו

לפי המבחן שנקבע להתקנת התקנות - על הממשלה להשתכנע כי הן דרושות לשם "מניעת ההדבקה בנגיף הקורונה, צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון". התקנתן כפופה גם למידתיות כך שהן יאושרו רק לתקופה ובמידה הדרושות ולאחר שנשקלו חלופות וההשפעות על המשק.

לדרישת הוועדה, התקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניין שמירת מרחק והגבלה על התקהלות במרחב ציבורי - לא יוכלו למנוע קיום הפגנות, תפילות וטקסים דתיים, אך הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיומם. כמו כן, לבקשת הוועדה נוספה דרישת חיוניות בהגבלת כניסה של אדם נוסף מלבד המתגוררים במקום המגורים.

בהתקנת הגבלות פעילות במוסדות חינוך, הבהירה הוועדה כי תינתן תשומת לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות לילדים בגילאים המחייבים השגחת הורים. כמו כן, הוועדה עמדה על כך שסגירת מוסד או חלקו, במקרה בו שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה, לא תעלה על 72 שעות ובמקרים מיוחדים על 120 שעות לצורך חקירה אפידמיולוגית או מניעת הדבקה.

לאור הערות הוועדה והחשש מאופן הפעלת סמכויות האכיפה, נקבע בחוק כי תוקם מנהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל, שתקבע את מדיניות האכיפה בדגש על אוכלוסיות מיוחדות ועל האפשרות להימנע מהטלת קנס. הוועדה הפחיתה את סכומי הקנסות המנהליים לעסקים קטנים בשל פתיחת עסק באזור מוגבל בניגוד להגבלות, כך שעסק עד חמישה עובדים הקנס יעמוד על 2,000 שקלים, בין חמישה ל-50 עובדים - 4000 שקלים ומעל 50 עובדים - 6,000 שקלים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully