מה אנחנו צריכים לדעת על תכנית החילוץ של אירופה

750 מיליארד אירו יוקצו למדינות שנפגעו ממגיפת הקורונה. איך הם יחולקו, מי מרוויח ומי נאלץ להתפשר וכיצד תיראה היבשת ביום שאחרי?

בווידאו: הצהרות מנהיגי האיחוד האירופי על ההגעה להסכם לשיקום הכלכלות ממגיפת הקורונה (צילום: רויטרס, עריכה: ניר חן)

(בווידאו: מנהיגי האיחוד האירופי הגיעו להסכם חילוץ)

יותר מחצי שנה לתוך מגיפת הקורונה, האיחוד האירופי הגיע לצומת דרכים. כל מדינה התנהלה על דעת עצמה ולמען עצמה, והחברות העניות יותר סבלו מאחרות. כדי לגשר על הפערים ולגבש מעין "תכנית מרשל" אירופית, ערכו מנהיגי היבשת כינוס דרמטי, שבסופו הוחלט על תכנית חילוץ עצומה.

מה השורה התחתונה? החל מיום שישי ועד אתמול בבוקר, ובמשך 90 שעות, התכנסו 27 מנהיגי המדינות החברות האיחוד לפסגה מתוחה בבריסל, וניסו לגבש מתווה להוצאת היבשת מהמשבר הכלכלי החריף ביותר שידעה מאז מלחמת העולם השנייה כתוצאה ממגיפת הקורונה.

במסגרת התכנית, שעוד זקוקה לאישור הפרלמנט האירופי, יוקצו 750 מיליארד אירו של מענקים והלוואות לצורך התמודדות עם הנזק הכלכלי של המגיפה. במוקד, 390 מיליארד מהסכום יינתן כמענקים למדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר. חבילת הסיוע ליבשת גובשה במקביל לתקציב השבע-שנתי של האיחוד, שיהיה כ-1.1 טריליון אירו.

נשיא מועצת אירופה ונשיאת הנציבות האירופית חוגגים את ההסכם, אתמול (צילום: רויטרס)

על מה היו המחלוקות? הפסגה האירופית, שהייתה קצרה רק ב-20 דקות מזו הארוכה ביותר אי-פעם של האיחוד, שהתקיימה בניס שנת 2000, אופיינה בטונים צורמים עד לרגע המיוחל של ההסכמות האחרונות. המדינות החברות היו חלוקות בין אלו שנפגעו בצורה הקשה ביותר מנגיף הקורונה, בעיקר מדינות הדרום, לבין אלו שמודאגות יותר מעלות הכלכלית של תכנית השיקום, מדינות הצפון.

ארבע "המדינות החסכניות" - שבדיה, דנמרק, אוסטריה והולנד - יחד עם פינלנד, התנגדו לכך שכחצי טריליון אירו יוצעו כמענקים למדינות שנפגעו באופן הקשה ביותר מהווירוס, כמו איטליה וספרד. הגוש הציב בתחילה רף עליון של 375 מיליארד אירו, בנוסף לקביעת תנאים שיאפשרו חסימת בקשות להלוואה. ספרד ואיטליה, לעומתן, התעקשו שהסכום לא יהיו נמוך מ-400 מיליארד אירו.

הסכום הסופי של המענקים, 390 מיליארד אירו, הוצע כפשרה ולאותן מדינות "חסכניות" הובטח שהן יזכו להחזרים כספיים דרך תקציב האיחוד האירופי.

עוד בוואלה!

750 מיליארד אירו סיוע: תכנית השיקום של אירופה ממגיפת הקורונה

לכתבה המלאה
כבר לא לבדם במשחק. מרקל ומקרון, אתמול (צילום: רויטרס)

מה היו התגובות? נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר כי זהו "יום היסטורי", אחרי שהרבה לצלצל בפעמוני האזהרה במהלך הפסגה, כשהתריע שללא הסכם, עתיד הפרויקט האירופי נמצא בסכנה.
ראש ממשלת הולנד מארק רוטה, שחיזק את מעמדו מבית וביבשת אחרי הפסגה, בירך על ההסכם אך הודה שהיו שיחות מתוחות.

"כולנו מקצוענים, אנחנו יכולים לספוג כמה אגרופים", אמר לכתבים.

ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה אמר כי התכנית תאפשר לגוש כולו להתמודד עם משבר הקורונה ב"יעילות ובעוצמה". לדבריו, ההסכם מעניק לארצו "הזדמנות להתחיל מחדש מעמדת חוזק" ולממשלה יש אחריות "לשנות את פני המדינה".

מה צפוי בהמשך? למרות האופטימיות שנרשמה לאחר הפסגה, הפערים הכלכליים והאידיאולוגיים בין המדינות ימשיכו להשפיע על מדיניות האיחוד בתקופה הקרובה. מול הברית הצרפתית-גרמנית קם גוש מתחרה, "המדינות החסכניות" בהובלת הולנד ומדינות הצפון, הרוצות לחסוך ולא לפזר כספים על המדינות שספגו מכות כואבות מהקורונה, איטליה וספרד, וגם פורטוגל.

בציר נוסף נמצאות הונגריה ופולין, שיחד התנגדו לקשירת תכנית החילוץ לשמירה על עקרונות דמוקרטיים, שלטענת חברות אחרות בגוש מופרים על ידי הממשלות הלאומניות שלהן.

למעשה, הפסגה הזו שיקפה את מאזן הכוחות החדש בגוש שלאחר פרישת בריטניה בתחילת השנה. האוסטרים, החברים בגוש ההולנדי, הבהירו שהם לא הולכים לשום מקום בקרוב.

סיכמה זאת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שנותרה המנהיגה החזקה ביבשת על אף שיש לה כבר תאריך פרישה - בעוד שנה - שממנו היא לא מוכנה לזוז חרף הפופולריות הרבה שהיא עוד נהנית ממנה.

"במשא ומתן הקודם עמדותיו של דייוויד קמרון (ראש ממשלת בריטניה דאז) הטילו צל כבד. עכשיו הוא כבר לא עמנו עוד, אז אחרים באו לקדמת הבמה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully