אנשי ההייטק מזהירים מהשלכות הקורונה: "נמצאים בנפילה חופשית"

(בווידאו: נתניהו מציג את תכנית המענקים החדשה, בשבוע שעבר)

אנשי הייטק בישראל מזהירים כי הענף נמצא "בנפילה חופשית" בעקבות משבר הקורונה. בדיון שהתקיים היום (שני) בוועדה לענייני ביקורת המדינה, בראשות ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם), הם התריעו מהפגיעה במכירות ובהשקעות הזרות, וכן בעלייה בשיעור המפוטרים מאז פרוץ המגיפה.

הדיון עסק בהתמודדות הענף עם השלכותיה של התפשטות הנגיף, ובמהלכו הובאו נתונים מדוח מבקר המדינה האחרון, מחודש מרץ, המצביע על תלותן של חברות ההייטק בישראל בהשקעות זרות. בדוח נכתב כי תלות זו מחייבת בחינה מעמיקה של הכלים שיינתנו במקרה שבו השקעות אלה יצומצמו - המצב בו ישראל נמצאת כעת. לדברי שלח, "נאמרו בוועדה דברים מדאיגים מנציגי התעשייה ורשות החדשנות".

ח"כ שלח הוסיף כי קיימות גם סכנות נוספות העומדות בפני הענף. "לדוגמה, תחום הייצוא בהייטק", פירט. "בעולם שעומד להתכנס בתוך עצמו בגלל המשבר הכלכלי ומלחמות הסחר, זה נמצא בסכנה. ההסתכלות צריכה להיות בשלב הבלימה שבו אנחנו נמצאים, ולנצל את ההזדמנות כדי להכשיר אנשים מהאוכלוסייה החרדית והערבית".

הוא הציע צעדים בהם יש לנקוט: "יש לנצל את הקושי בקורונה למען תכנית הכשרות עשירה שתגדיל את כמות האנשים שמסוגלים לעבוד בתחום החדשנות וההייטק, והם כבר ימצאו את הדרך לענפים שיצמחו עם סיום המשבר. בנוסף לכך, צריך לבדוק טוב את נושא הרגולציה והשקעות מקומיות. אנחנו חייבים לצאת מהמשבר הזה כשההייטק הישראלי יכול למשוך את הכלכלה מהבוץ כי בצד השני של המשבר, ההייטק יהיה הענף שיכול לקדם אותנו".

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, הציג בוועדה חלק מהנתונים על הפגיעה בהייטק, בהם עליית שיעור הפיטורים ל-7%. "כשפרץ משבר הקורונה יצאנו ב'קול קורא' לחברות. קיבלנו קרוב ל-800 בקשות לסיוע תוך שבועיים בלבד. חודש אחרי, כבר נתנו ל-78 חברות 52 מיליון שקלים כדי להתמודד עם בעיות הקורונה", אמר אפלבום. לדבריו, משרד האוצר העביר בתחילה 600 מיליון שקלים כסיוע ובהמשך עוד 500 מיליון שקלים נוספים.

מנכ"ל חברת מלאנוקס, אייל וולדן, אמר כי "המדינה צריכה להמשיך לדאוג לתשתית גבוהה של חינוך טכנולוגי. שר ההשכלה מעוניין להסיט כסף מהאוניברסיטאות למכללות, ולדעתי זו טעות. אנחנו מגייסים מכל המגזרים, אבל אלו שייתנו את היתרון הטכנולוגי ואלו שינהיגו ויובילו בהייטק אלו בוגרי המוסדות הגבוהים באוניברסיטאות. אנחנו מגייסים גם מהמכללות השונות ולהם אנו עושים אימון תוך כדי התעסוקה על מנת שיגיעו לרמות שאנחנו רוצים. אם נלך לבינוניות ונשקיע ברובד הנמוך זאת תהיה בכייה לדורות".

בנוסף לנושא ההשקעות, הרלוונטי להתמודדות תעשיית ההייטק עם המשבר בטווח הבינוני-ארוך, סוגיה נוספת שנמצאת על הפרק נוגעת לטווח הזמן המיידי. בשעה שההגבלות על מקומות עבודה והתקהלויות בציבור נמשכות, נראה כי הענף נאלץ להמשיך את העבודה מהבית. חברות כמו גוגל ופייסבוק אף הודיעו כי העבודה מהבית צפויה להימשך לפחות עד סוף השנה הנוכחית.

נושא משמעותי נוסף, שלא עלה לדיון בוועדה, הוא מצבה העגום של המדינה בכל מה שקשור לתשתיות האינטרנט. ישראל נמצאת במקום ה-84 במדד תשתיות האינטרנט העולמי, והמהלך שיכול לחזק את תעשיית ההייטק ולתמוך בה בשעה שהעובדים נמצאים בבתיהם, הוא חיזוק תשתיות היסוד, תשתית האינטרנט. מהלך זה עשוי לחזק גם את הפריפריה.

מנהל GE Digital ישראל, ליאור עטרת, אמר על כך כי "המציאות החדשה של הקורונה והגבלות ההתקהלויות הובילו לכך שחברות רבות נאלצו לעבוד מהבית. האינטרנט הוא תשתית חיונית והכרחית להמשך עבודה רציפה ותקינה של כלל המשק הישראלי ולא רק של תעשיית ה'טק'. ברור לנו כיום שפורמט העבודה מהבית ימשיך להתקיים במרבית התחומים, בעצימות כזו או אחרת".

הוא הוסיף כי "מעבר לעבודה מהבית בעת היעדר תשתית אינטרנט מהירה, משפיע באופן ישיר על התפקוד של ההייטק הישראלי ויוצר חיסרון לחברות רבות שזקוקות למשאבי רשת ורוחב פס זמינים. תעשיית ההייטק הישראלית מושפעת מהעולם, ודווקא עכשיו עם תשתית אינטרנט חזקה יותר - סיבים אופטיים- נוכל לשפר את התחרותיות שלנו ביחס לעולם".