בתוך שנתיים: זינוק דרמטי של כ-40% במספר החנינות שהעניק הנשיא

בין 2019-2018 חנן ריבלין יותר מ-360 אסירים מורשעים, לעומת 260 בשנים קודמות. הסיבה העיקרית: מתווה החנינות לשנת ה-70 למדינה. אמנם החוק עדיין לא נכנס לתוקפו, אך הנשיא החליט לפעול לפי הקריטריונים החדשים כשנתיים לפני החלתם. "מדובר באנשים שעברו שינוי"

צילום: רוני כנפו, עריכת וידאו: ניר חן

(בווידאו: הודעת נשיא המדינה על חנינות לאסירים לרגל יום העצמאות ה-70)

בשנתיים האחרונות חל זינוק משמעותי במספר החנינות שאושרו על ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין - כך עולה מנתונים שמסר בית הנשיא לעמותת "הצלחה" במסגרת בקשת חופש מידע, והגיעו לידי וואלה! NEWS.

בשנים 2018-2019 העניק הנשיא ריבלין מעט יותר מ-360 חנינות בשנה. זאת, בהשוואה לכ-260 חנינות בשנה בממוצע בשש השנים שקדמו לכך - עלייה של כ-39%. מגמת ריבוי החנינות נמשכה גם ברבעון הראשון של השנה הנוכחית, במהלכו העניק הנשיא ריבלין בדיוק 90 חנינות.

בודדות מהחנינות מקצרות עונשי מאסר. כלא צלמון (צילום: ראובן קסטרו) (צילום: ראובן קסטרו)

בעוד נהוג לחשוב שחנינה היא רק שחרור מבית הסוהר, בפועל רק חנינות בודדות מדי שנה מקצרות עונשי מאסר. מרבית החנינות הן קיצור של התיישנות עבירות או של הזמן הדרוש למחיקת רישום פלילי. בשנה שעברה, למשל, מתוך 369 חנינות שהעניק הנשיא ריבלין, 322 היו מחיקה מוקדמת של רישום פלילי או קיצור התיישנות, ורק 23 חנינות קיצרו עונשי מאסר.

שנת 2018 הייתה חריגה בכמות החנינות שקיצרו עונשי מאסר - 102 - כשליש מכל החנינות באותה שנה. הסיבה היא מתווה החנינות המיוחד שהוכרז לרגל שנת ה-70 למדינה. "המתווה הזה העלה בצורה דרמטית את ההקלות בעונשי המאסר, למספר יוצא דופן שלא דומה למספרים של שנים אחרות", מסבירה עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס, היועצת המשפטית של בית הנשיא.

עוד בוואלה!

לרגל יום העצמאות ה-70: ריבלין ושקד הכריזו על הקלה במתן חנינות

לכתבה המלאה

"רואים גם קצת 'שאריות' של זה ב-2019, כי אלה החלטות שלפעמים לוקחות זמן. במתווה הזה אפשרנו לאנשים שבדרך כלל לא מקבלים הקלות במאסר - לקבל אותן", הוסיפה.

בעוד הזינוק בחנינות ב-2018 מוסבר ביותר קיצורי מאסר כתוצאה מהמתווה המיוחד, הרי שב-2019 ובשנה הנוכחית רוב העלייה בכמות החנינות היא קיצורי התיישנות ומחיקת רישום פלילי. עו"ד קורינלדי-סירקיס מסבירה כי העלייה הזו נובעת מעבודה מול משרד הביטחון במחיקת רישום פלילי לחיילים שביצעו עבירות כנערים ולאחר מכן התגייסו וסיימו שירות צבאי מלא ותקין, וכעת מבקשים להתחיל את חייהם הבוגרים ללא רישום פלילי.

בבית הנשיא מחילים את אמות המידה של החוק החדש. הנשיא ריבלין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90) (צילום: פול צלמים, יונתן זינדל, פלאש 90)

"בנינו מנגנון לנושא יחד עם קצין חינוך ראשי", אומרת יועמ"שית בית הנשיא. "ועשינו קפיצה גדולה מאוד. האנשים האלה עברו שינוי מאיך שהם היו כנערים. אנחנו תופסים את מי שמגיש את הבקשה כמעט כאדם אחר מזה שנרשם במרשם הפלילי. יש לנו מאות מקרים כאלה, של ילדים שבגלל סביבה חברתית ולפעמים משפחתית, ובגלל גיל ההתבגרות, היו במסלול פלילי, ואחר כך עשו שינוי של 180 מעלות. אתה רואה פשוט אנשים אחרים", הוסיפה.

"אז בניגוד לקיצור עונשי המאסר, פה התפיסה היא מרחיבה, וזה בא לידי ביטוי במספרים. אנחנו מפעילים את אותה התפיסה, אמנם במספרים יותר קטנים, גם במקרים של אנשים שעשו עבירות על רקע התמכרות", המשיכה היועצת המשפטית בבית הנשיא. אבל במקרים האלה אנחנו דורשים תקופה יותר ארוכה כדי לראות שאדם באמת עשה שינוי אמיתי בחיים שלו".

סיבה נוספת לזינוק בכמות הקיצורים של תקופות ההתיישנות ומחיקת הרישום, נובעת משינוי בחוק שהפחית משמעותית את תקופות ההתיישנות והמחיקה. אדם שהורשע באופן חד פעמי בעבירה, ולא נידון לעונש מאסר, היה צריך לחכות עד 17 שנה עד למחיקת הרישום הפלילי. החוק החדש קיצר זאת לעשר שנים, ובמקרים מסוימים לשמונה. החוק עבר בתחילת 2019 בכנסת, אך ייכנס לתוקף רק בינואר 2021. בינתיים הוחלט בבית הנשיא להחיל את אמות המידה של החוק החדש.

זינוק בחנינות חל לאחר עסקת שליט. חומות כלא עופר (צילום: Creative Commons) (צילום: Creative Commons)

"מה שעשינו כמדיניות זה שהנשיא החיל את העיקרון שכבר בא לידי ביטוי בחוק, ואנחנו נותנים לזה ביטוי בבקשות שמגיעות אלינו", אומרת קורינלדי-סירקיס. "זה בא לידי ביטוי ב-2019 וברבעון הראשון של 2020, אבל כאן כמובן צפויה ירידה במספרים ברגע שהחוק ייכנס לתוקף, כי אז התקופות יתקצרו אוטומטית, ולא במסלול של חנינה".

סוג נוסף של חנינה היא קציבת מאסר עולם. כאשר רוצח נידון למאסר עולם, בדרך כלל הנשיא קוצב את העונש לתקופה של כמה עשרות שנים. בסוף כהונתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס, זינקה קציבת מאסרי העולם לעשרות בשנה, וזאת בשל שחרורי הרוצחים במסגרת עסקת שליט, שנעשתה באמצעות חנינות. מאז נכנס ריבלין לבית הנשיא ב-2014 חזרה קציבת מאסרי העולם לתדירות "רגילה" של מאסרי עולם בודדים מדי שנה.

עו"ד אלעד מן, יועמ"ש עמותת "הצלחה", מסר כי "חשיפת הנתונים המתמשכים ומצטברים אודות בקשות והליכי החנינה ותוצאותיהם, חשובה מאוד בהיבט העניין הציבורי שיש בנתונים אלו וראוי היה שיפורסמו באופן שוטף ויזום. מדובר בהמשך ישיר ליישום עקרון פומביות המשפט שהוא עקרון-על במשפטנו והנתונים עצמם המגלים תמונה מעניינת, מוכיחים זאת טוב יותר מכל טיעון שהוא".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully