מנהלי חדרי הכושר והבריכות זועמים: מורחים אותנו, אין דיון מקצועי

(בווידאו: ועדת הקורונה דנה בפתיחת חדרי הכושר והבריכות, אתמול)

רבים ממנהלי הבריכות וחדרי הכושר בישראל היו צמודים אמש (ראשון) לשידור החי מהדיון בוועדת הקורונה של הכנסת. הם המתינו להצבעה שתבשר על שובם לעבודה, אבל היא לא הגיעה, ולבסוף נדחתה להיום ב-13:00. אלא שהפעם, כך מספרים העובדים בתחום, הם כבר לא יטרחו לעקוב אחר ההתפתחויות; את מעט האמון שנותר להם בפוליטיקאים הם איבדו.

"זה היה אמור להיות הכ"ט בנובמבר שלנו, רק שהוא נגמר בלי ההצבעה, בלי ריקודי ההורה ובלי העצמאות", צחק במרירות משה זריהן, בן 40 ממושב רגבה, שמנהל 14 בריכות ציבוריות בגליל המערבי. "הלילה הזה היה מורט עצבים עבורי, ואני גם ככה מדוכדך בשבוע האחרון, כך שהלכתי לישון מוקדם כדי לשכוח מהכול. כל היום סיפרו לנו שהולכים לפתוח את הבריכות, אבל הרחתי איך יפוצצו הכול בהזדמנות הראשונה".

"הבנתי שלא נקבל את האישור עוד לפני שוועדת הקורונה התכנסה", הצטרף אבי חכם, בן 62 מעפולה, מפעיל ארבע בריכות באזור עמק יזרעאל. "קיבלנו את התחושה שכל חברי הוועדה איתנו, והיו"ר יפעת שאשא-ביטון הבהירה לאורך כל השבוע כמה היא תומכת בנו. אבל כשהתחלנו לשמוע שראש הממשלה לוחץ עליה לדחות את ההצבעה, היה ברור שזה לא הולך למקום טוב".

"באה מומחית לדיון, ומציגה נתונים מפברואר בדרום קוריאה. מה זה רלוונטי בכלל לגבינו?", מחה חכם. "יש לי אבא מבוגר, בן 90, אני יודע מה זה הקורונה, כמה צריך להיזהר. אני לא אומר שנתעלם, אבל תפעילו היגיון. אני עובד בקיבוצים, הם חיים שם כמו בקפסולות, ואנחנו דואגים שיעמדו בכל ההנחיות. גם כשהיה מותר להכניס 450 איש לבריכה, הקפדנו על מאה ולא יותר. אז למה בבתי המלון פתחו, כשאנשים באים והולכים, ומסתובבים באופן חופשי בכל הארץ? כי בעלי הרשתות יושבים על השולחן של ביבי, לא אנחנו, ולהם הוא דאג לפרנסה".

אלי שואף (38), מבעלי מתחם הפיטנס באילת, איבד יותר מ-10% מהמנויים שלו בגל הראשון של הקורונה; בתקופה האחרונה חלה התאוששות, אבל הסגירה בשבוע שעבר טרפה מחדש את הקלפים. "אתה יודע מה הכי מגוחך?", הוא שאל ומיהר לענות בעצמו, "שאפילו לא הורידו את ההנחיות לשטח בצורה ברורה, וגם זה נעשה על הגב שלנו. אישרו לנו לפתוח את הסטודיו, ולא את חדר הכושר, אז זה מה שעשינו. באו שוטרים ודרשו שנסגור, כי הם לא הבינו את ההבדל בין הדברים. משרד הבריאות סירב לשלוח מסמך מסודר, ובמשך יום שלם היינו סגורים ונאלצנו להתקשקש איתם, עד שקיבלנו את האישור להפעיל חוגים".

שואף סיפר כי בתקופת הסגר הראשון, רבים מלקוחותיו החליטו לעבור לכושר ביתי. "היה לי במתחם המון ציוד יד שנייה, זכר לשיפוץ שעשינו, והכול נמכר בתוך זמן קצר. עכשיו אנחנו שוב עוצרים", העיד. "הכפלנו את מספר החוגים במערכת השעות, אנחנו מחזירים את הכסף למנויים שביטלו, וגם איבדנו לא מעט לקוחות שעזבו את העיר בגלל העצירה בתעופה ובמלונות. אנחנו מבינים שגם מכונית מקרטעת יכולה לנסוע איכשהו, ומנסים לירות בתותחים שנשארו. אולי נצליח לעמוד בעוד תקופה אחת כזו, אבל בעוד חודשיים כבר נצטרך להתחיל לחשוב מה מיותר, ואיפה חייבים לצמצם, ולאן אנחנו הולכים מכאן".

"אנחנו עומדים על אדן הזינוק, כמו מייקל פלפס, ורק מחכים לאות, אבל זה נמשך ונמשך ויריית הפתיחה לא נשמעת", אמר זריהן. "אם יחליטו לחדש את הפעילות בבריכות, נוכל לעשות את זה בתוך דקה. הדברים שמוציאים אותי מדעתי הם האפליה וחוסר השוויון, וההבנה שכל הסיפור הזה הוא פוליטי ובכלל לא מקצועי. יש לי 45 עובדים, שרק ממתינים שאוכל להגיד להם לבוא לעבודה. בחיים לא היה לי דבר כזה. בחודש יולי אני מתחיל לעבוד כל יום ב-06:00 ולא חוזר לפני 23:00. פתאום אני מוצא את עצמי בבית, וחוסר הוודאות הורג אותי. אין אצבע מכוונת, שמסבירה למה עושים מה שעושים, אין שום תמיכה אמיתית בפן הכלכלי. חברי הכנסת חייבים להבין שהחיים שלנו תלויים בהם".

חכם מעפולה הוא גם חבר בארגון מפעילי הבריכות בישראל. לדבריו "האנשים שלנו מפעילים עכשיו לחץ על ח"כ מיקי לוי, שיבלע את הרוק ויצביע מחר על כל הסעיפים יחד, כפי שדרשה ממנו יו"ר הוועדה, כדי שנוכל לחזור לעבודה. ברגע שעשו את ההבדלה בין המלונות לבריכות הציבוריות, הפכו את זה לעסק לעשירים בלבד. ראינו את בריכת גורדון סגורה, כשמעבר לקיר יש בריכה פתוחה במלון, ובה מאות אנשים. חבר שלי, בעלים של קאנטרי קלאב בצפון תל אביב, נאלץ לסגור, ובמלון סמוך גובים 250 שקלים על כניסה לבריכה. בבריכות בעמק המעיינות יש מאות אנשים. הם אפילו לא שומרים על הכלל של שלושה מ"ר לאדם בבריכה, שקיים בימים רגילים ובלי קשר לקורונה".

לדברי חכם, "אחת הבריכות שאני מפעיל היא במלון בוטיק, שהיה סגור במשך ארבעה חודשים, וניסיתי לעזור לבעלים לגייס עובדים מחדש. לא הצלחתי. במקם שהמדינה תעודד את המעסיקים להחזיר אנשים לעבודה, הצעירים מקבלים אבטלה, ולא רוצים לעבוד. כואב לי שההפגנה במוצאי שבת בתל אביב נדפקה בגלל אסף אמדורסקי, שאמר את מה שיש לו על הלב, בזמן שאנשים באים להילחם על הלחם שלהם".