דמי האבטלה, המענקים והשאלות הפתוחות: מדריך לתכנית הכלכלית

(בווידיאו: המחאה הכלכלית בתל אביב, אתמול)

התכנית הכלכלית שאמורה לסייע לשכירים, לעצמאים ולבעלי עסקים למשך שנה שלמה הובאה היום (ראשון) לאישור הממשלה. עלות התכנית, שהוצגה בשבוע שעבר על ידי שר האוצר ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו על רקע משבר הקורונה, מסתכמת ב-80 מיליארד שקלים - מתוכם 50 מיליארד בצעדים תקציביים ועוד 30 מיליארד בהגדלת ההלוואות בערבות המדינה לעסקים.

היום אושרה בשלב הראשון הצעת מחליטים לגבי המענק המיידי, בסך 7,500 שקלים. הממשלה קבעה כי בימים הקרובים ייכנס התשלום לחשבונות הבנק, בעוד מי שבקשתו לקבלת מענק הפעימה השנייה טרם אושרה (או טרם הוגשה) יינתן המענק יחד עם תשלום מענק הפעימה השנייה. מחר, לקראת אישור השלב השני בתכנית, צפוי כץ להגיש תזכיר חוק שיכלול את המענקים הדו-חודשיים לשכירים ולבעלי שליטה, לצד השתתפות בהוצאות קבועות בעסקים. צעד זה ידרוש אישור מחקיקה בכנסת וככל הנראה עוד יעבור מקצה שיפורים.

במהלך ישיבת הממשלה אמר נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי יש ביטחון תקציבי בתכנית וכי ניתן לממנה חרף הגדלת הגירעון והחוב הציבורי ל-2020 ב-15 מיליארד שקלים ו-27 מיליארד שקלים ב-2021 לא כולל הרחבת האשראי בחוב הממשלה. לדבריו, הגירעון יעלה ל-13% ביחס חוב תוצר בשנה הנוכחית ובעוד וב-7% נוספים בשנה הבאה - כלומר סך יחס חוב תוצר 78 מיליארד בסוף 2021. "אנו משתמשים בקרדיט שיש לנו ונצלח את המשבר", אמר הנגיד. "כשהוא יסתיים נצטרך להפחית בהדרגתיות את החוב שנצבר".

לפי גורמים שנכחו בישיבת הממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו היה כעוס ועצבני במיוחד. כך לדוגמה, נזף במהלך הישיבה בשר הרווחה איציק שמולי שמתח ביקורת על התנהלות הממשלה בשבועות האחרונים, ואמר ש"אין פלא שהעצמאים מרגישים שזרקו להם חבל תליה ולא חבל הצלה". נתניהו השיב לו: "אתה שר צעיר ונמרץ ואני מקשיב להצעות שלך בקשב רב, אבל אל תשתמז בסיסמאות. יש לך אחריות כוללת בממשלה".

כעת, עם אישור חלקה הראשון של התכנית, נותר לראות האם מדובר בכותרות בלבד - או בהבטחות ממשיות שיסייעו בפועל לנפגעי המשבר, שעשרת אלפים מהם הפגינו אתמול בכיכר רבין שבתל אביב. אלה הם מרכיבי התכנית, סימני השאלה לגבי מנגנון החישוב שלה והשינויים האפשריים בשלב החקיקה.

השר כץ הודיע כי הזכאות לדמי אבטלה מלאים תוארך עד סוף יוני 2021, אך זו תבוטל אם אחוז האבטלה הרשמי - העומד היום על כ-20% - יירד מתחת ל-10%. עם זאת, עלול להיווצר ממנה מצב שלא משתלם לחפש עבודה חדשה.

התכנית מבטלת את חמשת ימי ההמתנה שעד כה ירדו מהחודש הראשון של דמי האבטלה, מקצרת את תקופת האכשרה לשישה חודשים במקום 12 ומאפשרת כפל קצבאות עד סוף התאריך שלעיל. כמו כן, היא כוללת גם את הזכאים מהחודשים ינואר ופברואר שלא קיבלו עד כה דמי אבטלה, ומקצרת את הזמן המינימלי לזכאות לדמי אבטלה לשבועיים - במקום 30 יום.

הוראה זו, המהווה הארכה של החוק הקיים בשנה, אינה כוללת גמישות ביחס לאנשים שיחזרו לעבודה בחצי משרה או כאלה שיחזרו למעגל העבודה לסירוגין. ד"ר שלומי פריזט, לשעבר ממלא מקום הממונה על ההגבלים העסקיים והכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי "חסרה כאן הגמישות. באים ואומרים לאזרח - ניתן לך רשת ביטחון, אך לא מתייחסים למעסיק".

פריזט, המייעץ לפורום הנדל"ן המניב ולאיגוד המפיקים והמארגנים, הוסיף כי "העובד צריך לעבוד תקופה מסוימת כדי לא לאבד את זכאותו לדמי אבטלה. במידה שהוא יפוטר וירצה שוב לחזור לעבוד, אך העבודה תהיה זמנית, הוא מאבד למעשה את זכאותו לדמי אבטלה. מדובר בתקופה שבה אנשים פוחדים לקחת עובדים כי אין להם ודאות בעסק".

לדבריו, בתקופה מסוג זה דרושה גמישות, שאותה הוא מגדיר כ"מצב שבו מעסיק יוכל לקחת עובד ואז להוציא אותו לחל"ת (חופשה ללא תשלום), ובהמשך אולי להחזיר אותו לעבוד בחצי משרה ועדיין לאפשר לעובד לקבל דמי אבטלה לחצי שנה. ההנחיה מחייבת רציפות בעבודה כדי לקבל זכאות לדמי אבטלה. הדבר יביא למצב שבו אנשים לא ירצו לחזור לעבוד, והמעסיקים לא ירצו להחזיר אותם".

עוד הוא ציין כי "שוק העבודה משותק מפחד. מחד, המעסיקים לא יודעים מה הם צריכים ולא יכולים להתחייב. רשת הביטחון לא מתמרצת אנשים ללכת לחפש עבודה. המדינה צריכה לומר - גם אם תעבדו קצת או במשרה חלקית, הזכאות שלכם תישמר, לכן לכו לעבוד במה שאתם יכולים".

בני 67 ומעלה אינם זכאים לדמי אבטלה, אך זכאים למענקי הסתגלות בסך של עד 4,000 שקלים בחודש, אם הם היו שכירים שאיבדו את מקום עבודתם בחודש מרץ. תשלום זה הוסדר בחוק עד אמצע אוגוסט, וכעת הוא יוארך עד סוף השנה הנוכחית.

צעד נוסף כולל פטור ממס על משיכה מקרנות השתלמות לא נזילות של עד שש שנים, עד לסכום משיכה של 10,500 שקלים בחודש. הוא צפוי לעבור כהוראת שעה למשך שישה חודשים.

צעד זה גרר ביקורת רבה מחשש לפגיעה בחיסכון לקראת העתיד. לפי ד"ר פריזט, כולם נמצאים במצב שבו משתמשים בעתיד שלנו כדי לשפר את ההווה, וכמו שהמדינה משתמשת בחסכונותיה כרגע כדי לשפר את המצב הקיים - גם על האזרח לעשות את אותו הדבר. לדבריו, "כמו שהמדינה נכנסת לגרעון, גם משקי הבית יכולים לעשות שימוש בנכסים העתידיים כמו קרנות השתלמות. למעשה, במימוש פטור מס שהיה ניתן בעתיד הרחוק כדי לאפשר לאנשים להשתמש בכסף שלהם".

הוא טען כי "המדינה נותנת פטור ממס כדי לקחת כסף מהעתיד, אנשים צריכים את הכסף היום. כולם לוקחים חלק במשבר וכולם צריכים להשתמש בעתיד כדי לשפר את ההווה". הוא הסביר את הביקורת בכך ש"הרעיון המרכזי שמנחה אותנו הוא לחסוך, אבל אי-אפשר להכניס משקי בית לחובות כי בסוף אנשים צריכים לאכול".

מי מקבל את המענק? עצמאי ובעל שליטה עם הכנסה שנתית של עד מיליון שקלים, ושמחזור המכירות שלו נפגע ביותר מ-25%. לפי הצעת ההחלטה שתגיע לידי הממשלה, עצמאי או שכיר בעל שליטה שזכאותו אושרה כבר בפעימה השנייה יהיה זכאי למענק נוסף בגין החודשים מאי ויוני. מענק זה יהיה בגובה הפעימה השנייה ולא יעלה על 7,500 שקלים.

מתי המענק יתקבל? התשלום יתבצע ביום ראשון, 12 ביולי, והכסף צפוי להגיע לחשבונותיהם של הזכאים עד ליום רביעי הקרוב.

שר האוצר, יחד עם אגף התקציבים במשרדו, הכינו שלוש תכניות נוספות של מענקים דו-חודשיים ופיצוי לעסקים, וכן השתתפות בהוצאות קבועות של העסק לפי סך ההכנסות החייבות במס ואחוז הפגיעה במחזור המכירות של כל עסק או חברה.

תכנית אלה דרושות את אישור הכנסת ביום שני הקרוב, ובינתיים הדיונים על הצעת המחליטים שתוגש מחר לממשלה עוד נמשכים. עדיין לא ברור האם יבוצעו בה שינויים נוספים מעבר לעקרונות המנחים שהוצגו, וכן מה יהיה המנגנון לקביעת המענקים וההוצאות הקבועות.

לפי התכנית הראשונה, עצמאי ובעל שליטה עם הכנסה שנתית של עד 640 אלף שקלים, שמחזור המכירות שלו נפגע ביותר מ-40%, יקבל מענק בגובה 70% מההכנסה, ועד 15 אלף שקלים, במענק דו-חודשי של עד 7,500 שקלים. מדובר ב-14 מענקים חודשיים שישולמו בשבעה תשלומים כל חודשיים עד סוף יוני 2021.

לפי התכנית השנייה, עסקים ועצמאים עם מחזור הכנסות שנתי של עד מאה מיליון שקלים, ושמחזור המכירות שלהם נפגע ביותר מ-40%, יקבלו אף הם מענקים לפי הקריטריונים הבאים:

לפי התכנית השלישית, עסקים ועצמאים עם מחזור שנתי של עד מאה מיליון שקלים, שמחזור מכירותיו נפגע ביותר מ-40%, יקבלו מענק חודשי המשולם פעם בחודשיים על פי הקריטריונים הבאים:

על פי ד"ר פריזט, הדבר המטריד ביותר בתכנית הוא הוודאות - האם מדובר ברעיונות שלא יהיה ניתן ליישם בשטח, ובאיזה אופן. לדבריו, אי-ודאות זו מובילה לכך שבעל עסק אינו יודע בפועל איך יחושב המענק שהוא יקבל וכיצד הוא ייושם בפרטים הקטנים. "שר האוצר וראש הממשלה אומרים 'תקבלו מענק של 15 אלף שקלים' - מה מנגנון החישוב? על כמה אחוזים מקבלים? איך מודדים? מהי התקופה המקבילה שאליה משווים את החישוב? האם מישהו שנפגע ב-25% מהמחזור ומי שנפגע ב-75% יקבלו את אותו הפיצוי?".

בנוגע לחישוב המענק על הוצאות גבוהות של עד 500 אלף שקלים הוא המשיך והקשה: "באיזה מנגנון יישום הם מחשבים את זה - אותו מנגנון של הפעימה השלישית? אנחנו מכירים אותו והוא מסובך, ולא נותן מענה למי שעובד על בסיס כסף מזומן, כמו עורכי דין, רואי חשבון, רופאים ובעלי מקצועות חופשיים שיש להם היתר בחוק המע"מ לעבוד על בסיס מזומן. הם מוציאים חשבוניות רק על הכסף שהם מקבלים באותו הרגע ולא בתשלום מראש. זוהי נקודה שלא נפתרה".

פריזט הצביע גם על אי-התניית קבלת המענק בהתחייבות מצד העסק לנצל אותו לצורך ההוצאות הגדולות. "אין היום מענק שגורם לעסקים שמקבלים את המענק באמת לשלם את ההוצאות שלהם", הרחיב. "מדובר בהוצאות בלתי-נמנעות לעסק כמו ביטוח, הלוואות לבנק, דמי שכירות. כל המטרה של מתן הפיצוי היא לא להעשיר את בעל העסק, אלא שההוצאות יחלחלו במורד השרשרת ויניעו את המשק, שחברות הביטוח יקבלו את הכסף, שהבנקים יקבלו את ההלוואות, שהשכיר של הנכס יקבל את הכסף".

לכך הוא הביא כדוגמה את הראל ויזל, בעלי חברת "פוקס" שעמד אף הוא במרכז הביקורת הציבורית על הסיוע מהממשלה. לדברי פריזט, "בעל העסק צריך להיות מחויב להוכיח ששילם את ההוצאות הקבועות שלו במתן קבלת המענק. צריך להיות מנגנון שיוודא שההוצאות האלה יצאו. המטרה היא להחיות את הכלכלה. אם אתה לא משלם - למה שהמדינה תיתן לך כסף?".

"התכנית כרגע היא בגדר העקרונות, מה שיהיה כתוב בהחלטת הממשלה הוא מה שיכריע", המשיך. הוא הדגים כי "זה כמו לקנות דירה של ארבעה חדרים - אבל מה גודל החדרים ומהי התכנית האדריכלית? עדיין לא יודעים. גם אם החלטת הממשלה תהיה מיידית, רשות המסים צריכה להיערך אליה ולוודא שיש לה את הנתונים כדי ליישם אותה. התכנית משאירה הרבה שאלות ללא תשובות".

גם רואה החשבון תיקו פרנקו, המייצג חברות ומסעדנים רבים, אמנם מברך על התכנית הפורסת רשת ביטחון למשך שנה, אך מותח אף הוא ביקורת על עמימות מנגנון החישוב והעקרונות שעדיין לא ברור כיצד יתורגמו לכדי חקיקה. "עולות הרבה שאלות מהתכנית. מדוע משלמים למישהו שההכנסה שלו ירדה רק ביותר מ-40%? למה האפליה הזאת?", שאל. "למה אין דירוג דיפרנציאלי? למה לא יכולים לשלם למישהו שההכנסה שלו ירדה ב-39% למשל?".

עוד הוסיף: "הניסיון שלי מלמד שברגע שהתכנית תגיע לתקינת רשות המסים ומשרד האוצר, היא תעבור תספורת ו'דיאטה' רצחנית. יעמיסו עליה תקנות על גבי תקנות גחמניות, ולעיתים קנטרניות, וביורוקרטיה שתהפוך את הטכניקה של הגשת הבקשה לבלתי-אפשרית".

לטענתו, "תפיסת העולם העיקרית של המדינה היא שמנסים לרמות בבקשות - אז על איזו נוסחה היא מבוססת? ברור לי שאי אפשר לבנות נוסחה שתתאים בתפירה מיוחדת לכל עסק. אין דין קבלן כבעל בית דפוס או מסעדה, ולכן נוסחה פשטנית הייתה מייצרת לקונות. לעיתים המחזורים שהתכנית מדברת עליהם הם לא המחזורים בפועל, כי המדינה מתייחסת בעיקר למחזור המדווח למע"מ שלעתים הוא לא המחזור הנכון למדידה".


(עדכון ראשון: 12:08)