(בווידאו: מסרב להזדהות ומקלל: כך הגיב אזרח לאכיפת תקנות הקורונה, השבוע)
בכל משרדי הנהגות תנועות וארגוני הנוער התקבל צו מפחיד לפיו שום פעילות לא תתקיים במרחב הבלתי פורמלי מעתה ועד הודעה חדשה. כך, בסעיף קצר נחסמה הפעילות החינוכית למאות אלפי חניכות וחניכים בישראל.
כולנו יודעים ויודעות שהחופש הגדול הוא קרקע פוריה לדברים הכי יפים. להתנדבות, להדרכה, ליצירתיות, לסיפורי אהבה - אבל הוא גם השדה בו יכולות לצמוח אלימות, התמכרויות, פגיעות מיניות ונטיות אובדניות. למה? כי משעמם וחם, וכי אין מסגרות ואין יציבות ואין גבולות.
השנה, כאילו ישראל היא לא מקום מספיק מורכב לחיות בו - הקורונה, שריסקה בתים ומשפחות, שינתה סדרי עולם והביאה לעלייה "אקספוננציאלית" בדיווחים על דיכאון ומצבי סיכון.
אל תפספס
ההחלטה השרירותית לסגור לאלתר, בלי דיון ובלי מחשבה יצירתית, את הפעילות הבלתי פורמלית בחינוך הישראלי היא סכנת נפשות שמחירה עלול להיות קטלני, לא פחות. לדוגמה, אם אנחנו באיגי - ארגון הנוער הגאה, נעצור לחלוטין את כל פעילויות הקיץ שלנו, אלפי חניכות וחניכים שחלקם הגדול סובל מאפליה, אלימות בבית, הדרה והשפלות - ייאלצו להתכנס בבתי הכלא הפרטיים שלהם. הם ייאלצו לספוג הכול, בלי יכולת לצאת מבין ארבעת כתלי הסיוט המתמשך. והתוצאות - איך אומרים באיוב? מי ישורנו.
ולא רק באיגי, ארגון הנוער הגאה. כל תנועות וארגוני הנוער הן בית מחוץ לבית. הנחיצות הגדולה שלהם הוכחה במשך חודשי הסגר. הסניפים, הקנים, השבטים והמחנות הם המקום לגלות בו יצירתיות, להתנדב עבור החברה, למצוא בו משמעות וכוח כדי להתמודד עם מורכבויות החיים.
הפעילות שלנו היא חלק קריטי בחוסנה החברתי של מדינת ישראל. זו פעילות שהנוער יוצא ממנה חזק יותר, מנהיגותי יותר ויודע טוב יותר להבדיל בין טוב לרע, בין אסור למותר.
מדינת ישראל לא יכולה לוותר על קיץ שלם של פעילות ערכית וחינוכית. פעילות שמצליחה להגיע לכל האוכלוסיות בישראל, מצפון ועד דרום, בחברה הערבית ובחברה החרדית, בערים ובהתיישבות העובדת, לעולים חדשים ולמי שנולדו בארץ. פעילות שמקרבת לבבות ויוצרת את הרגעים המרגשים ביותר.
הקורונה גובה מחירים רבים בחיים ובנפש, בכלכלה, בשגרת היום יום, באמון הציבור במערכות המדינה ובחייהן של אלפי משפחות. אלה מחירים כבדים מאוד, וזו תהיה טעות איומה להוסיף עליהם חודשיים מהבילים של ריק חינוכי, הפקרות ועצימת עין.
אנחנו בתנועות וארגוני הנוער מבטיחים לעמוד בכל התנאים, להתמודד עם כל מגבלה באופן מיטבי ולהשקיע את כל כוחנו ביכולת לקיים פעילות בריאה ובטוחה. גם הגורמים המפקחים על הפעילות שלנו מטעם משרדי הממשלה, כמו מנהל חברה ונוער, תומכים לחלוטין בהמשך הפעילות.
זה הצד שלנו בעסקה ומה המדינה צריכה לעשות? במקום להוציא צו שרירותי שעוצר הכול - היא צריכה להעמיד מתווה רציני, תכנית שיש בה התייחסות לסוגיות המורכבות ולדרישות שאנחנו צריכים להתגייס אליהן. היא צריכה לתת לנו את הגיבוי הארגוני והכלכלי ולדרוש - כן, לדרוש מאתנו לקיים את הפעילות החיונית כל כך.
במידה והמנעולים הכבדים ימשיכו לנעול את דלתות הסניפים ומרכזי הפעילות שלנו, הקיץ הזה יביא איתו לא רק הדבקות, מערכות בריאות קורסות ועסקים בפשיטת רגל, אלא גם משבר חינוכי, חברתי ונפשי שיפגע בדור שלם של אזרחי ואזרחיות העתיד.
עופר נוימן הוא מנכ"ל איגי, ארגון הנוער הגאה