בוסניה ציינה היום (שבת) 25 שנה לטבח סרברניצה, שבו נרצחו 8,000 גברים וילדים מוסלמים על ידי כוחות סרביים. היה זה רצח העם הראשון על אדמת אירופה, מאז זוועות מלחמת העולם השנייה והשואה, והוא זעזע את העולם.
תשעה קורבנות שזוהו לאחרונה נקברו בבית הקברות בצורת פרח השוכן ליד העיירה, שם נישאות מצבות לבנות וגבוהות המציינות 6,643 קורבנות נוספים. שרידים של יותר מאלף קורבנות מהעיירה שבמזרח בוסניה עדיין חסרים.
"אחרי 25 שנה, הצלחנו למצוא שרידים שלו, שאותם היה ניתן להביא למנוחות עולמים", אמר פיקרא פזיץ', שקבר את אביו חסן.
איפטה חסנוביץ' החליטה לקבור שרידים מגופת בעלה. "אנחנו יודעים שהיא לא יכולה להיות שלמה אחרי 25 שנה, לפחות יש חלק ממנה. לא רציתי עוד עיכובים", אמרה.
עוד בוואלה!
מנהיגים מרחבי העולם, בהם שר החוץ של ארצות הברית מייק פומאפו נשאו דברים לרגל יום השנה דרך שיחת וידאו, לאור מגבלות מגיפת הקורונה. במקום עשרות אלפים המגיעים מדי שנה לטקסי הזיכרון, כמה אלפים בודדים הגיעו השנה, אחרי שהמארגנים אסרו על סיורים מאורגנים.
בזמן המלחמה בבוסניה, שהתרחשה בין 1992 ל-1995, הסרבים הבוסנים גירשו תושבים לא סרבים מהשטחים של מדינת הלוויין הסרבית שהם רצו להקים. המוסלמים הסתתרו בכמה עיירות במזרח, בהן סרברניצה, שהוגדרו "אזורים בטוחים" על ידי האו"ם.
ב-11 ביולי 1995, הכוחות הסרביים, בפיקודו של הגנרל רטקו מלדיץ', פשטו על סרברניצה, שהייתה מוגנת על ידי משקיפים הולנדים, שהיו נחותים מבחינת חימושם. הם שלחו את הנשים והילדים, שבו את הגברים והילדים שמצאו והוציאו אותם להורג. הם השליכו את הגופות לקברי אחים, שבהמשך נבדקו על ידי חוקרי האו"ם ושימשו ראיות במשפטיהם של מנהיגי הסרבים הבוסנים שהורשעו בפשעים נגד האנושות ובפשעי מלחמה.
"אנחנו אבלים עם המשפחות המחפשות לא ללאות צדק עבור 8,000 הקורבנות החפים מפשע, כל כך הרבה שנים אחרי", אמר פומפאו. וושינגטון תיווכה את הסכם השלום בין הצדדים, כמה חודשים בלבד אחרי הטבח.
הסרבים מכחישים את רצח העם
מרבית הנוכחים בטקס היו מוסלמים בוסנים, מצב המשקף את הנרטיבים הסותרים ביחס לשפיכות הדמים. אלו מעכבים את הפיוס בין הקבוצות האתניות במדינה הבלקנית עד היום, כמעט רבע מאה לאחר סיום הסכסוך שבו נהרגו קרוב למאה אלף איש.
טריבונל האו"ם לפשעי מלחמה ביוגוסלביה הרשיע את מלדיץ' ואת המנהיג הפוליטי של הסרבים הבוסנים, רדובן קרזדיץ', בפשעי מלחמה, אולם סרבים רבים רואים בהם גיבורים והם מכחישים את קיומו של רצח העם.
במהלך היום, סרבים מהעיירה ברטונאץ' הסמוכה ארגנו עצרת המציינת את 11 ביולי בתור "יום השחרור של סרברניצה".
ספיק דז'פרוביץ', מנהיג הישות הבוסנית מוסלמית בתוך הנשיאות המשולשת של בוסניה, קרא להעביר חוק האוסר על הכחשת רצח העם, שהוגדר כך על ידי שני טריבונלים של האו"ם. "לא יכול להיות אמון, בזמן שאנחנו רואים התקפה על האמת, הכחשת רצח עם והאדרה והנצחה של מוציאים להורג", אמר דז'פרוביץ' במהלך טקס זיכרון.
הוא היה אחד הגורמים הרשמיים הבודדים שהשתתפו בטקס באופן פיזי, והוא הלך רחוק יותר מאשר המנהיגים בעולם שקראו לפיוס ולסובלנות. הוא קרא למנהיגי העולם לדרוש מהסרבים לקבל אחריות ולאפשר פיוס אמיתי.
"אני קורא לחברינו מרחבי העולם להראות, לא רק במילים, אלא גם במעשים, שהם לא יקבלו את הכחשת רצח העם ואת האדרת הפושעים", אמר. "רצח העם של סרברניצה מוכחש (על ידי הנהגת הסרבים) באותה צורה שיטתית וקפדנית שבה הוא בוצע ב-1995. אנחנו חייבים להתנגד לכך, לא רק למען סרברניצה, אלא עבור האנושות".
סרברניצה היא עיירה קטנה במזרח בוסניה, הממוקמת בין גבעות ירוקות המקיפות אותה מכל עבר. לפני תחילת המלחמה, הייתה מוקד תעשייתי שבה התגוררו כ-7,000 איש, כשאלפים נוספים התגוררו באזור שסביבה. אוכלוסיית סרברניצה לפני המלחמה הייתה מעורבת אתנית, כולל בוסנים רבים שהם בעיקר מוסלמים, וסרבים אתניים. שתי הקבוצות האתניות חיו בשלווה בעידן יוגוסלביה הקומוניסטית, אך הדבר השתנה לאחר התפרקות הפדרציה למדינות לאום שונות.
כשפרצו העימותים האתניים ב-1992, תפסו כוחות סרביים כשני-שלישים משטח בוסניה, במטרה ליצור מיני-מדינה בשם רפובליקה סרפסקה, במטרה להתאחד עם סרביה השכנה. בסרברניצה הייתה קבוצה קטנה של חיילים מוסלמים בוסנים, שכונו "המגנים". הסרבים מאשימים אותם בהרג של מאות אנשים וביזה של כפרים המאוכלסים בסרבים באזור.
(עדכון ראשון: 12:20)