היהודים והמוסלמים בוסניה ציינו ביום חמישי האחרון את יום השנה ה-200 להצלתם של 12 יהודים מהכלא בעידן העות'מאני. לטענת שני הצדדים, שחרורם של היהודים בידי מוסלמים בסרייבו הוא דוגמא נהדרת לדו-קיום בזמנים של שנאה עדתית עולמית גוברת.
החילוץ מהכלא, שאירע במהלך התקוממות של המוסלמים במדינה בשנת 1819, שבעקבותיו גם הורחק המושל הטורקי המושחת מהמט רוזדי פאשה מהעיר, הפך לחג בשביל יהודי סרייבו, המכונה "פורים די-סראי". יום השנה צוין בתערוכה וכנס משותפים המתארים את האירועים, הנוכחים חגגו כמעט 500 שנים של דו-קיום בין יהודים לשכניהם המוסלמים, כמו גם בין היהודים לסרבים אורתודוקסים וקרואטים קתולים.
"המוסלמים והיהודים בבוסניה הם גוף אחד", אמר איש הדת המוסלמי הבכיר חוסין קוואזוביץ'. "בתוך הרוע ההולך וגובר של האנטישמיות והאיסלאמופוביה, אנחנו מחדשים את התחייבותנו שנשאר שכנים טובים ונשגיח אחד על השני כפי שעשינו בעבר", הוסיף קוואזוביץ'.
אל תפספס
המרד המוסלמי תועד על ידי ההיסטוריון היהודי הנודע של סרייבו, מוסא רפאל אטיאס, הידוע גם בשם זקי אפנדי, בספרו "מגילת סרייבו". הספר מתיימר להיות מגילת אסתר של חג ה"פורים די-סראי" המקומי. אטיאס למד איסלאם וספרות פרסית מימי הביניים והיה תומך נלהב של הסובלנות הדתית בסרייבו ובבוסניה בכלל. המצבה של אטיאס שכתובה בבוסנית, עברית וטורקית, שופצה לאחרונה בבית הקברות היהודי בעיר לקראת האירוע.
אלי טאובר, סופר והיסטוריון, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי "המצבה עצמה היא הוכחה לרב-תרבותיות של סרייבו". הוא הוסיף כי "הקשרים ההדוקים בין הקהילות הם ייחודיים. הדרך בה אנו מסמנים את פורים היא גם חסרת תקדים ויכולה לשמש מודל לחיקוי לשאר העולם".
יהודים מילאו תפקיד משמעותי בחיי התרבות והכלכלה של סרייבו במשך 450 שנים. לאחר גירוש ספרד מצאו יהודים רבים מקלט בעיר, שהייתה אז חלק מהאימפריה העות'מאנית. בשיאה של הקהילה היהודית בעיר היו בסרייבו שמונה בתי כנסת ששירתו כ-12 אלף יהודים. לאחר מלחמת העולם השנייה, כשהעיר נכבשה על ידי גרמניה הנאצית, נותרו בה פחות מ -1,250. כיום מתגוררים בעיר כ-800 יהודים בלבד. למרות מספרם הזעום, היהודים נותרו חלק חשוב בזהותה הרב-אתנית של סרייבו.