בשל המשבר הכלכלי בלבנון, חיזבאללה מציע לרכוש נפט מאיראן

חיזבאללה הציע לממשלת לבנון לרכוש נפט מאיראן תמורת לירות לבנונית, כדי להקל את הלחץ על רזרבות המטבע של ביירות. המדינה סובלת ממשבר כלכלי חריף ומבעיית נזילות. הלירה הלבנונית איבדה כ-80% מערכה מאז אוקטובר, עם התפוצצות המשבר שהתבשל תקופה ארוכה.

הארגון השיעי סבור כי על לבנון לפנות מזרחה, לאור הסנקציות האמריקניות המוטלות עליו בשל קשריו לטהראן. בנאום שנשא ביום שלישי, אמר מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, כי מתנהלות "שיחות רגועות" עם הממשלה, שבה תומך ארגונו, על נושא הסיוע מאיראן.

"התחלנו בדיונים, כדי לראות לאן אפשר להתקדם עם האפשרות הזו", אמר נסראללה. "המסלול הזה מתקדם, מה תהיה התוצאה? אני לא יודע, אבל עלינו לנסות". מנהיג חיזבאללה הוסיף כי איראן תמסור את עמדתה הרשמית בנושא בזמן הראוי. היחסים הקרובים בין חיזבאללה לבין איראן, הפטרונית שלו, מרחיקים את ארצות הברית ואת מדינות המפרץ הסוניות מהשקעה בלבנון.

ארצות הברית מגדירה את חיזבאללה ארגון טרור, והיא מפצירה בביירות להעביר רפורמות כלכליות כדי לצאת מהמשבר החמור ביותר שהיא חווה מאז מלחמת האזרחים, שהסתיימה ב-1990.

"אל תטעו לגבי מה שעשתה ותעשה ארצות הברית כדי ללחוץ את חיזבאללה וגם כדי לנסות לעזור לעם הלבנוני לבנות ממשלה מוצלחת", אמר אתמול שר החוץ של ארצות הברית מייק פומפאו. "חיזבאללה הוא ארגון טרור ואנחנו תומכים בלבנון כל עוד הם מעבירים את הרפורמות ולא הופכים למדינת בובות של איראן".

פומפאו סירב להתייחס לשאלות על שחרורו של איש העסקים הלבנוני קאסם תאג' א-דין, שחזר אתמול ללבנון מארצות הברית. הוא נשלח לחמש שנות מאסר בשנה שעברה אחרי שהורשע בהלבנת מיליוני דולרים עבור חיזבאללה תוך עקיפת הסנקציות האמריקניות. הוא נעצר במרוקו והוסגר לארצות הברית ב-2017, וגורם במחלקת המדינה בוושינגטון אמר לסוכנות הידיעות אי-פי כי הממשל התנגד לשחרורו המוקדם, אך בית המשפט קיבל את בקשתו.

הגורם הוסיף כי תאג' א-דין, שהוכנס לרשימת הטרור ב-2009, יישאר בה גם לאחר השחרור ונכסיו ימשיכו להיות מוקפאים. הגורם, ששמר על עילום שם, הוסיף כי השחרור המוקדם שלו לא מפחית מחומרת העבירות. גורמים רשמיים בלבנון טרם הגיבו על שחרור איש העסקים בן ה-64, שהתקבל בברכה עם נחיתתו בנמל התעופה בביירות, כשהוא עוטה מסיכה על פניו.

לפי הדיווחים, ההחלטה לשחררו, שעליה הורה שופט פדרלי במאי, הייתה בשל מצבו הבריאותי והחשש מהתפשטות הקורונה בבתי הכלא בארצות הברית. במסגרת הודאתו באשמה בדצמבר האחרון, הסכים איש העסקים הלבנוני לשלם קנס של 50 מיליון דולר.

לא ברור אם לשחרור המוקדם יש קשר להחלטה שהתקבלה על ידי בית משפט צבאי בלבנון במרץ, שהורה על שחרורו של בכיר צד"ל לשעבר עמר פאחורי, שהוחזק במעצר במשך כחצי שנה. זה הוביל להשערות שלפיהן תאג' א-דין עשוי להיות משוחרר בתמורה לפאחורי, שקיבל אזרחות אמריקנית בשנה שעברה.

נקודת מחלוקת נוספת בין חיזבאללה לבין ארצות הברית נוגעת לדבריה של השגרירה האמריקנית בביירות, שתקפה את הארגון השיעי. נסראללה אמר שהשגרירה, דורות'י שיה, התערבה בענייניה הפנימיים של המדינה וכי חברי הפרלמנט של חיזבאללה יגישו בקשה למשרד החוץ כדי שזה יזמן אותה וידרוש ממנה לציית לנורמות הדיפלומטיות.

בחודש שעבר פרסם שופט שיעי צו האוסר על התקשורת הלבנונית לראיין את שיה, בטענה שדבריה נגד חיזבאללה מסיתים לסכסוך עדתי. היא בהמשך זומנה למשרד החוץ, ואמרה שהתקרית מאחוריה. במהלך הפגישה, שרת החוץ הלבנונית הדגישה את החשיבות בחופש התקשורת ובחופש הביטוי

למרות המתיחות, מפקד הפיקוד המרכזי בצבא ארצות הברית, גנרל קנת' מקנזי, ביקר אתמול בלבנון ונפגש עם הנשיא מישל עאון ועם גורמים פוליטיים וצבאיים בכירים. אף שחיזבאללה מוגדר ארגון טרור על ידי ארצות הברית, היא מעבירה סיוע משמעותי לצבא לבנון.

לפי השגרירות האמריקנית, הגנרל הדגיש בפני הנשיא הלבנוני את "החשיבות בשמירה על הביטחון היציבות והריבונות של לבנון" ואת שיתוף הפעולה האיתן בין צבאות שתי המדינות.

מקנזי אף עשה עצירה קצרה באתרי ההנצחה לחיילים אמריקנים שנהרגו בזמן שירותם בלבנון. ב-1983, נהרגו קרוב ל-260 אמריקנים ו-63 אנשים נוספים בפיגועים בשגרירות האמריקנית ובמפקדת הנחתים בביירות.

ביקורו עורר הפגנות אנטי-אמריקניות בלבנון. עשרות התאספו ליד נמל התעופה, שהיה תחת אבטחה כבדה, וחלקם צעקו "מוות לאמריקה" והביעו תמיכה בפיגועים, תוך שהם מניפים את דגלי חיזבאללה והמפלגה הקומוניסטית. אחרים שרפו תמונה של השגרירה האמריקנית ודגלי ישראל.