מחקר: הצוותים הרפואיים בסכנת הידבקות בקורונה בגלל שימוש נרחב במסיכות

המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ת"א, מזהיר מפני מקרי מוות בקרב אנשי המקצוע וקריסת מחלקות שלמות. מהממצאים עולה כי הצוותים נדרשים לעטות ציוד מיגון, הכולל מסיכות ומשקפי מגן, במשך שעות ארוכות - וכך נוצרים פצעי לחץ המגבירים את הסיכון להידבק בנגיף

צילום: רוני כנפו

(בווידאו: הצהרת שר הבריאות על ההגבלות החדשות, השבוע)

מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מזהיר כי פצעי לחץ ממסיכות עלולים להוביל לשיעורי הדבקה גבוהים בגל הקורונה השני בקרב אנשי הצוותים הרפואיים. לפי המחקר, משבר הקורונה העולמי יצר מצב חדש וחסר תקדים, שבו צוותים רפואיים נדרשו לעטות ציוד מיגון הכולל מסיכות כירורגיות, מסיכות פנים, נשמיות, משקפי מגן ומשקפים, במשך שעות ארוכות - דבר שהוביל להיווצרות של פצעי לחץ.

המחקר נערך בידי ראש המעבדה לביו-מכניקה של מערכת השלד והשרירים באוניברסיטת תל אביב, פרופ' עמית גפן, בשיתוף עם חוקרים מחו"ל. לדברי החוקרים, פצעי הלחץ שנוצרו כתוצאה משימוש במסיכות תרמו לשיעורי ההדבקה הגבוהים בנגיף בקרב הצוותים הרפואיים, ואף לתחלואה ותמותה של אנשי צוות. הידבקות של אנשי רפואה בנגיף, הובילה לא פעם לקריסת מחלקות קורונה בבתי חולים ברחבי העולם.

"השלכות משמעותיות". אנשי צוותי הרפואה מביאים חולה קורונה אל בית החולים (צילום: ראובן קסטרו)

נכון להיום ישנם 365 אנשי צוות רפואי חולים פעילים בישראל, מתוך 1,333 אנשי צוות שנדבקו מתחילת התפשטות הנגיף. עם זאת, על פי הנתונים שנחשפו על ידי משרד הבריאות, כיום ישנם 2,465 אנשי צוות רפואי בבידוד, בהם 651 אחים ואחיות ו-364 רופאים ורופאות.

בנוסף לכך, ישנם 571 עובדי מנהל משק שנמצאים בבידוד, 174 אנשי כוח עזר רפואי, 119 פיזיותרפיסטים ו-94 חובשים. המקורות העיקריים לעלייה בתחלואה בקרב אנשי הרפואה הם בבתי החולים הכלליים ובשירותי הקהילה. זאת, לאור עלייה חדה בסך חשיפות העובדים לחולים מאומתים - כ-201 ביממה.

עוד בוואלה! NEWS

צמצום פעילות והגבלה למלווה אחד: הנחיות משרד הבריאות לבתי החולים

לכתבה המלאה

פרופ' גפן עמד בראש ועדה בינלאומית שפרסמה בתחילת השנה עבודה מקיפה בנושא גישות למניעה וטיפול בפצעי לחץ, שנגרמים למטופלים כתוצאה משימוש בציוד רפואי. הידע שהצטבר במחקר שביצעה הוועדה פורסם בחודש פברואר האחרון, ובשל הדמיון הרב בין המנגנונים ניתן היה להסב אותו במהירות לטובת המחקר החדש בנושא ציוד מיגון אישי לצוותים רפואיים.

במסגרת זאת, החוקרים ראיינו קלינאים המטפלים בחולי קורונה ואספו נתונים מבתי חולים מובילים בעולם. על פי הדיווחים שהתקבלו, הפצעים שאפיינו את הצוותים הרפואיים במשבר הקורונה דומים מאוד במהותם לאלו שמהם סובלים מטופלים במחלקות טיפול נמרץ, המחוברים במשך שעות ואף ימים ארוכים לציוד ומכשור רפואי מבלי היכולת להסירו.

בדיקות לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה. קופת חולים מכבי, רמת השרון (צילום: ראובן קסטרו)

"חשוב להבין שמדובר בנזקים בעלי השלכות משמעותיות ביותר", הדגיש פרופ' גפן. "היות וגם הגירוי הקל ביותר גורם למגע תכוף בעור הפנים המעלה משמעותית את סיכויי ההדבקה בנגיף, ובפרט כשהגירוי מחריף והופך לפצע פתוח". הוא הסביר כי "במצב זה סכנת הדבקה וזיהום ישיר של מחזור הדם גבוהה פי עשרות מונים, לעומת סכנת ההדבקה ממגע רגיל בעור סגור שאיננו חדיר לנגיף או דרך הנשימה".

לדבריו, בתחילת המשבר דובר רבות על חשש מקריסה של מחלקות קורונה עקב ריבוי המונשמים, אך מנתונים מהעולם עולה כי האפשרות לקריסת מחלקות עקב פצעי עור של הצוותים הרפואיים והידבקויות בנגיף כתוצאה מהם היא לא פחות ממשית. בגל התחלואה הבא התופעה עשויה לגרום לפגיעה קשה בתפקוד מערכות הבריאות בעולם.

אחות בבית החולים בווהאן שבסין, בגל הקורונה הראשון בפברואר (צילום מסך: טוויטר @PDChina)

פרופ' גפן הבהיר כי ציוד המיגון המקובל בשימוש בבתי החולים, מעולם לא תוכנן כדי לעמוד בתרחישי הקיצון שהתחייבו מההתמודדות עם מגפת הקורונה. במהלך ההתמודדות עם הנגיף נאלצו אנשי הצוותים הרפואיים לעטות את המסיכה ברציפות לאורך משמרות של 12 שעות, תוך הזעה מרובה והידוק מכני מוגזם של הציוד לפנים בשל חרדה. כמו כן, התמודדו אנשי הרפואה עם אי יכולת להחליף את המסיכות במעבר מחולה לחולה, כמתחייב בהנחיות, בשל מחסור בזמן ומצוקת ציוד.

לפיכך, המחקר מתמקד בהפקת לקחים מהניסיון שהצטבר במהלך המשבר, וכן בשיפור התכנון של ציוד המיגון ואופן השימוש בו, במטרה להבטיח את בטיחות הצוות הרפואי ותפקוד המחלקות בעתיד. זאת במיוחד לנוכח הציפיות לגלי תחלואה נוספים בנגיף, ואפשרות למגיפות עתידיות נוספות.

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully