שר החינוך יואב גלנט הודיע היום (רביעי) על היערכות משרד החינוך לפתיחת שנת הלימודים תשפ"א במועדה - 1 בספטמבר - זאת בצל העלייה בתחלואה בקורונה. בתדרוך לעיתונאים הציג גלנט את תכנית המשרד, שבמרכזה עומדים שלושה תרחישים שונים בהתאם להתפשטות הנגיף ברחבי הארץ.
בלב ההיערכות עומדת למידה בקבוצות קטנות ולמידה מרחוק של תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים. עלויות חיבור התשתיות מוערכת בכשני מיליארד שקלים. עלות התפעול החודשית עשויה להגיע למיליארד שקלים, לא כולל שכר הוראה שנדרש לתגבור בעקבות פיצולים בכיתות הקטנות.
שלושת התרחישים שאישרה הנהלת משרד החינוך תוצג לקבינט הקורונה, ובהתאם למצב התחלואה והמצב במשק, יחליטו השרים איזה מהתרחישים יש ליישם. ההחלטות יתקיימו באופן דיפרנציאלי בין עיר לעיר לפי רמת התחלואה.
עוד בוואלה!
על פי המתווה הראשון שאושר על ידי משרד החינוך, בחטיבות הביניים ובתיכונים תשולב למידה רגילה יחד עם למידה מרחוק. תלמידי בתי הספר היסודיים וילדי הגנים ילמדו במסגרות הקיימות עם אמצעי מיגון משופרים. כמו כן, משרד החינוך יפעל להצטיידות ולהתקנה של תשתיות דיגיטליות, אמצעי קצה ואמצעי מיגון משופרים במשאבים שיוקצו לנושא.
במסגרת המתווה השני, תלמידי כיתות ה'-י"ב ילמדו מרחוק, בעוד תלמידי כיתות א'-ד' יחולקו לקבוצות קטנות ומרווחות בבתי הספר היסודיים, כולל בתוך מרחבי הלימוד של תלמידי ה'-ו'. כמו כן יבוצע תגבור של צוות ההוראה בהתאם. ילדי הגנים ילמדו במסגרות הקיימות עם אמצעי מיגון משופרים.
המתווה השלישי הוא המחמיר ביותר, והוא תוכנן למצב בו התפשטות הנגיף תהיה בשיאה. לפי התכנון, תלמידי כיתות ה'-י"ב ילמדו מרחוק ותלמידי א'-ד' יחולקו לקבוצות קטנות ומרווחות בבתי הספר היסודיים, כולל בתוך מרחבי הלימוד של תלמידי ה'-ו'. יבוצע תגבור של צוות ההוראה בהתאם. .
באשר לגני הילדים, כל עיתה תחולק לשתי קבוצות. משרד החינוך והרשויות המקומיות יכשירו את כיתות הלימוד הפנויות בחטיבות הביניים ובתיכונים - ואלה ישמשו כמרחבי לימוד נוספים עבור ילדי הגן. יבוצע תגבור של הגננות והסייעות בהתאם. על פי הערכה מתווה זה יביא לצורך בעוד 40 אלף אנשי הוראה לגנים הילדים ומציאת פתרונות פיזיים למקומות הלימוד של הילדים בחטיבות הביניים, תוך רכישת ציוד גנים והעברתם לתוך מוסדות הלימוד השונים.
מאחר שחלק ניכר מהתוכנית מבוסס על למידה מרחוק, גלנט התריע במהלך התדרוך על היעדר תשתיות וחיבור לאינטרנט בכ-1,600 בתי ספר בישראל. בנוסף חסרים אמצעי מחשוב בבתיהם של התלמידים. "מדובר בעלות הקמה גבוהה אך תשרת את המדינה שנים קדימה", אמר גלנט. "במקביל במתווה ג' שהוא המחמיר ביותר נצטרך כעוד 40 אלף אנשי הוראה נוספים שעלות שכרם תהיה גבוהה, וגם אם נדבר על שכר מינימום מדובר עלות של מאות מיליונים כל חודש ומיליארדים בשנה. אנחנו לא נמהר להגיע למתווה זה - רק אם לא תהיה ברירה. מצד שני הורה צריך לדעת שהוא שולח את הילד למקום מוגן".
יו"ר ארגון המורים רן ארז טען בתגובה לתכנית כי כבר לפני חודש פנה למנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, והציע לו לשבת על תסריטים שונים לקראת שנת הלימודים הבאה, אך דבר זה לא קרה. "עמדת הארגון היא שיש להמשיך בלימוד מקוון מהבית ולא במשמרות או בקפסולות וזאת עבור החינוך העל יסודי", אמר, והוסיף כי "מדובר בבית ספר אחד שבו לומדות כל שכבות הגיל ולכן זה נכון לגבי כולם ללמוד באותה מתכונת לימודים ולא לימוד במשמרות, בקפסולות או היברידי שרק פוגע ומוציא אנרגיות רבות בארגון הלימודים".
(עדכון ראשון: 15:00)