משרד החינוך למנהלים: היערכו לאפשרות סגירת בתי הספר בשנת הלימודים הבאה

משרד החינוך הורה היום (שלישי) למנהלי בתי הספר להיערך לשנת הלימודים הבאה בצל מגיפת הקורונה. במכתב ששלח מנכ"ל המשרד שמואל אבואב, הוא הודיע מנהלים כי המערכת נדרשת להתכונן לשלושה תרחישים אפשריים, בהם סגר מלא של כלל מוסדות החינוך ומעבר ללמידה מרחוק.

במסמך הנחיות ראשון לקראת שנת הלימודים הבאה, ציין אבואב כי יש להיערך גם לתרחיש משולב, שבו בתי הספר יפעלו במודלים המשלבים בין למידה מרחוק לבין למידה בבתי הספר. בהמשך כתב המנכ"ל כי "אנו ממליצים בשלב זה לייצר מערכת שעות ייעודית לתרחיש שגרת קורונה", כלומר מתכונת שבמסגרתה בתי הספר פתוחים ופועלים תחת מגבלות משרד הבריאות.

לקריאת המסמך המלא

בפתח מכתבו, ציין אבואב כי החברה הישראלית עומדת בפני אתגר לאומי בהתמודדות עם נגיף הקורונה והניסיונות למניעת התפשטותו. "על אף הרצון והשאיפה לחזרה מלאה לשגרה, ניתוח המציאות הנוכחית מחייב אותנו להיערך לשנת לימודים בצל הקורונה - מציאות שיכולה להתקיים בשלושה תרחישים מרכזיים: סגר מלא, תרחיש משולב ושגרת קורונה", כתב אבואב.

הוא הדגיש כי "מאחר והמערכת התנתסה בתרחישים אלו בשנת תש"ף, הנתיבים סלולים אולם מחייבים למידה, שיפור והיערכות נוכח ניסיון העבר". לדבריו, בימים אלה פועלים במשרד החינוך להפקת לקחים ולמתן כלים ומענים מותאמים. "אנחנו מודעים למגבלות הזמן ועל כן בחרנו בנקודת הזמן הנוכחית - בצל הקורונה וכן בשנת ממשלה שטרם אושרה תקציבה - להביא לידיכם מסמך הנחיות ממוקד", הוסיף.

בין הפקת הלקחים שציין אבואב, העומד לסיים בקרוב את תפקידו כמנכ"ל המשרד, הוא מנה זיהוי מוקדי חוזק ומוקדי שיפור וכן זיהוי של מנגנוני עבודה ותהליכים המצריכים הבניה ושיפור. הוא קרא למפות את הפערים ביכולות התלמידים, ליצור מנגנוני עבודה סדורים לפעולה בכל אחד מהתרחישים, ולנהל שיח שוטף עם ההורים, הקהילה והרשות המקומית.

כמו כן, הנחיה נוספת במכתב כוללת אבחון של יכולות הצוות החינוכי, ובפרט בקיאותו בכלים הדיגיטליים, מסוגלות בהוראה מרחוק ומעבר תדיר בין המצבים השונים. השבוע, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג פרסמה דוח חדש הקורא למשרד החינוך לשקול להפעיל את מערכת החינוך הלמידה מרחוק במתכונת חירום ובאופן חלקי בלבד, מאחר שהיא מעמיקה את הפערים בין התלמידים מרקעים חברתיים-כלכליים שונים.

בדוח שפרסמה, ציינה הכלכלנית הראשית כי כ-20% מהתלמידים בישראל מתגוררים במשקי בית ללא מחשב, ול-27% אין חיבור לאינטרנט. בעוד שלכל תלמיד שמשפחתו בעשירון העליון של ההכנסה החודשית יש בממוצע שני מחשבים, רק לרבע מתלמידי העשירון התחתון יש מחשב בבית - פער של פי עשרה במספר המחשבים הממוצע.