פנייה לשרה רגב: דוברי האמהרית מופלים בתחבורה הציבורית

חברות התחבורה הציבורית, ובכללן רכבת ישראל, לא מעניקות כיום שירות אינטרנטי או טלפוני בשפה האמהרית. זאת, על אף שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 151 אלף בני העדה האתיופית מתגוררים בארץ, בהם כ-30 אלף בגילאי 45 ומעלה. במכתב ששלח עו"ד אייל פייפר למשרד התחבורה, ולעומדת בראשו, מירי רגב, הוא ביקש לשנות את המצב - בו לטענתו הם מודרים ונפגעים משמעותית.

חוסר המענה מוביל לכך שגם פעולות פשוטות כמו שיחה עם נציג שירות, רכישת כרטיס רכבת, חישוב מסלול הגעה ליעד ותכנון לפי שעת הגעת קו אוטובוס נמנעות מהם באופן בו הן מוענקות לדוברי העברית, הערבית, האנגלית והרוסית. הפערים הללו מהווים מחסום נוסף עבורם, המעצים את הקושי להשתלב בחברה ולהשיג תחושת שייכות.

הבעיה איננה חדשה. עוד בשנת 2011, עת הושקה הרפורמה בתחבורה הציבורית, הועלה בדיוני ועדת הכלכלה כי דוברי רוסית ואמהרית לא מקבלים מענה מתאים. בעבר הועלו טענות דומות על ידי אגודת יהודי אתיופיה, שדיווחה על מחסור בעובדי רווחה דוברי אמהרית, ובשנים 2017-2018 נעשו תיקוני חקיקה על מנת לתגבר את דוברי השפה בלשכות הרווחה העירוניות. כמו כן, בחודש מרץ פתח המוסד לביטוח לאומי מוקד טלפוני לדוברי השפה האמהרית, המרכז מגוון רחב של שירותים ותמיכה - מודל היכול לשמש גם את חברות התחבורה הציבורית.

על פי עו"ד פייפר, המומחה בתביעות ביטוח לאומי, חברות ביטוח, תאונות עבודה ונזיקין שרבים מלקוחותיו נמנים על בני העדה האתיופית, הוא עד לקשיי ההסתגלות והשילוב בחברה של העולים הוותיקים. אחד מהקשיים ששב ועלה עוסק בפגיעה הקשה בנגישות לתחבורה הציבורית, בה משתמשים רבים מהמבוגרים שבהם. במכתבו, מבקש כי משרד התחבורה יעניק שירותים זהים לאלו שמקבלים דוברי שאר השפות ויסייע להם לקבל יחס שוויוני.

יוני, נהג אוטובוס מהעדה האתיופית, מספר על משמעות היכולת לתקשר ולשאול שאלות עבור בני הקהילה המבוגרים. "זה מדהים, בכל פעם שאני מעלה אנשים מבוגרים מהעדה שלי, העיניים שלהם ממש זורחות משמחה שיש להם סוף סוף את מי לשאול על כל מה שקשור לאוטובוסים ולקווים בעיר".

לדבריו, "האינטרנט בטח לא ישנה הרבה, אני לא יודע כמה מהם בכלל ישתמשו באתר. אבל מוקד טלפוני, אפילו אחד של כל החברות ביחד או של משרד התחבורה - זה ממש חשוב". למשמע השאלה מדוע הם לא מבקשים זאת, יוני מושך בכתפיו ומחייך. נהגי אוטובוס אחרים סיפרו גם הם על הקושי, והמסר העולה מכולם משותף - למרות הרצון לעזור לתת שירות, מחסום השפה פשוט לא מאפשר זאת.

מבדיקה שביצענו, עולה כי לפחות בגוף תחבורה אחד ניתן דגש לשירותים בשפה האמהרית. בתנאי המכרז שפרסמה הרשות הארצית לתחבורה בחודש מרץ בשנה שעברה להפעלת קו מטרונית חדש בחיפה, מצוין בסעיף השירות כי "צוות מפעיל השירות המפעיל את האתר ישלוט בעברית (קריאה וכתיבה), וככל האפשר בשפות נוספות (אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית)". הקו החדש אמור להיפתח בחודש ספטמבר הקרוב.