"תעשו חיים" הפך ל"פסע מסגר": 40 הימים שהובילו לגל הקורונה השני

חודש וחצי חלף מאז 26 במאי, אז הממשלה הסירה את מרבית הגבלות הקורונה וראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז בגאווה - "תעשו חיים". במשך כמה שבועות שררה אופוריה ברחובות, הכיכרות התמלאו, בעקבותיהן המסעדות ובתי הקפה ולבסוף גם התיאטראות והמועדונים. אך כעת, כפי שחזו מומחים מבעוד מועד, ניצבת ישראל בפתחו של גל תחלואה שני של קורונה, ולפי ראש הממשלה "על סף סגר חדש". מומחים ששוחחו עם וואלה! NEWS ניסו להסביר כיצד ישראל הגיעה למצב הנוכחי אחרי שהוגדרה אחת המדינות שהתמודדו עם המשבר בצורה מיטבית.

לדברי יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, הנתונים החשובים הם מכפיל ההדבקה המהווה את המגמה, ומצב התחלואה הנוכחי. הם אלה שהובילו מנתון של 50 מאובחנים חדשים ביום בסוף חודש מאי ל-816 בתחילת השבוע הנוכחי. "אם היו שמים לב לעלייה בתחלואה עליה התרענו בתחילת יוני - היה אפשר להבין שאסור לפתוח את אולמות האירועים. זו היתה שגיאה. ב-17 במאי קרה דבר תמוה ביותר, שפתאום בבת אחת פתחו את כל בתי הספר".

"העלייה במספר המקרים היתה צפויה לחלוטין, אין בזה שום הפתעה", חרץ. "כשיש הרבה מקרים, אנחנו מבינים שמספר המאובחנים הוא קצה הקרחון של מניין הנדבקים - שהוא אולי פי עשרה. כשמבינים את זה, צריך לראות מה כמות המגעים הממוצעת במדינת ישראל. אם בבת אחת קפצנו באופן הזה - מספיק שיש כמה מקרים פה ושם ובתוך זמן קצר תהיה עלייה דרמטית".

חרף העלייה הנוכחית במספר המאובחנים, סבור פרופ' לוין כי אין טעם בסגר מוחלט. "מה המטרה? מה התכנית? על איזה מספר רוצים להתייצב? צריך להתייצב. אי אפשר להיות בסגר מוחלט כל הזמן. עדיף לעשות צעדים חמורים, אבל פחות קיצוניים מאשר ההלוך ושוב הזה. זה הרסני לבריאות ולכלכלה. ולזה קראנו כל הזמן - לפעול על בסיס ראיות. למנוע את הגישה למקומות המסוכנים. בגישה מקצועית צריך להסתכל על הנתונים, על המגמות. כולם צריכים לגלות צניעות - גם אנחנו האפידמיולוגים. אנחנו לא יודעים הכל, אבל אנחנו יודעים למדוד. אנחנו יודעים שכל הזמן צריך להעריך פעולות. לכן ברוב העולם עשו חזרה הדרגתית, אצלנו עשו צעדים מהירים ללא הערכה מלווה".

אל דבריו הצטרף המנהל הרפואי של מתחמי הקורונה באיכילוב ד"ר גיא חושן. בראיון ראשון מאז שנכנס לתפקידו הוא אומר באופן חד משמעי, בניגוד לעמדת בית החולים עד כה, "זה בעצם הגל השני. אולי היו אנשים באיכילוב שהתכחשו, אבל מסתכלים עכשיו על הגרפים ואי אפשר להגיד שזה כי עושים יותר בדיקות וכי המדיניות השתנתה. זה משולב. יש גם יותר הדבקה".

"אם היינו אומרים שזה קשור רק למספר הבדיקות, והיינו מציפים את ישראל במיליון בדיקות - נגיע למצב שאחוז הבדיקות החיוביות יתחיל לקטון. יש אנשים שאומרים שהמספרים הולכים ועולים כי בודקים יותר, אבל אנחנו רואים שהאחוזים של הבדיקות המאומתות מסך כל הבדיקות גם גבוה בעצמו - ולכן הטיעון הזה לא תופס. אם היה מדובר רק ביכולת לבדוק יותר, האחוז לא היה עולה באותה המידה. כאן מדובר בעלייה משמעותית בקהילה. אתה מגלה יותר, ומגיעים למספרים מאוד גבוהים. בשפל של מאי יוני, היה מקסימום 2% חיוביים מסך הבדיקות, ועכשיו יש אזורים שמגיעים ל-7%-10%. זה מאוד גבוה".

בשבועות האחרונים היה מספר החולים הקשים יציב ונשאר באופן קבוע בין העשור הרביעי לחמישי. עם זאת, בימים האחרונים חלה עלייה דרמטית - וכעת מספר החולים הקשים עומד על 88 לעומת 36 עת התרת ההגבלות. גם את העלייה הזו, אומר פרופ' לוין שניתן היה למנוע. "ידענו שזה מה שהולך לקרות. אין שום הוכחה שהנגיף נחלש. אנחנו רואים עלייה במספר הבדיקות ושינוי באינדיקציה ובבדיקה של עוד מעגלים. כך, אם עד כה בגל הנוכחי ראינו יותר הדבקה באוכלוסייה צעירה, באופן טבעי שיעור המקרים הקשים נמוך יותר. עם זאת, אין ניתוח נגיש של נתוני החולים הקשים כרגע. אם ניחשף אליו, אולי נראה שמדובר דווקא במקרים של יותר צעירים מהגל הראשון. עם זאת, חשוב להבהיר כי באופן טבעי כשהמספרים עולים ועולים, רואים גם עלייה במספר החולים הקשים".

ד"ר חושן שאמון בעצמו על הטיפול בחולים הקשים במחלקות הקורונה באיכילוב, מעיד שניתן לראות את העלייה בכמות המקרים גם בבית החולים. "העלייה הזו היתה מתבקשת", אמר. "זה היה מאוד מפתיע אם לא היתה מגיעה עלייה. למה היתה קפיצה תוך כמה ימים? אי אפשר לדעת. עם זאת, היא היתה צפויה. אם מסתכלים אחורה, לדברים שאמרו אנשי מקצוע לפני עשרה ימים, רובם ידעו שזה הולך לקרות. זה מגיע ולא מפתיע. הנגיף נשאר אותו נגיף, חלו בו מוטציות, אבל הן לא משמעותיות מבחינת התוקפנות והתחלואה שהוא גורם".

לדבריו, בבית החולים ישנם מגוון של חולים קשים, אך לא חל שינוי משמעותי ברקע שלהם. "גם כעת מדובר בבני חמישים ושישים. גם הצעירים יגיעו, יהיה את האפיק סוויסה הבא, יהיו את הסיפורים הטראגיים. זה יגיע. כרגע, נכון להיום, אין דבר מהסוג הזה. המצב הנוכחי מהבחינה הזו זהה לגל הקודם".

מבין כל המדדים, דווקא המעודד ביותר הוא מספר המונשמים שהיה ונותר על 32 מקרים. כמובן שלאורך הדרך חלו שינויים בכמות, אך לדברי המומחים חל שינוי משמעותי במספרים לעומת הגל הראשון בעקבות ההבנה המקצועית כי במקרים רבים עדיף לא להנשים את החולים באמצעים פולשניים. על כן, חולים רבים אינם מוגדרים "מונשמים" אלא "קשים", חרף העובדה שהם נעזרים באמצעי הנשמה חיצוניים.

"יכול להיות שנראה את העלייה הזו בטווח של השבוע הקרוב", ציין ד"ר חושן. "בנוסף, אנחנו יודעים דברים שלא ידענו לפני כן. במרץ ואפריל היו יותר מונשמים בגלל שהיתה מדיניות שונה. בגלל זה רואים היום יותר חולים קשים אך לא מונשמים. אנחנו לא מנשימים היום בצורה פולשנית, אלא עם מסיכת חמצן או ציוד אחר שלא חודר לגופו של החולה בצורה משמעותית. אנחנו מנשימים חולים, אבל הם למעשה מוגדרים כקשים אבל לא כמונשמים".

"בכל הנוגע למונשמים חל שינוי גישה רפואי", מסביר פרופ' לוין. "ראו שדווקא הם המקרים שמסתבכים יותר, וכיום מנסים להימנע מההחמרה ודוחים את ההנשמה. אולי בגלל הפרקטיקה הזו זה דוחף לכמות מונשמים נמוכה יותר. זה בדיוק מה שמראה שלא צריך להסתכל על הנתונים בצורה גסה".