(בווידיאו: המשטרה עצרה שמונה חשודים בהפעלת רשת סחר בנשים, בחודש שעבר)
מחר ייכנס לתוקף האיסור על צריכת זנות, אך אפילו בקרב ארגונים שקידמו את החוק לא נשמעות צהלות שמחה. ההצהרות שליוו את תהליך החקיקה הציגו את החוק כחלק ממהלך משולב הכולל מענה בתחומי הרווחה עבור א.נשים המתפרנסים ומתפרנסות מעבודת מין.
תחילתו של החוק נקבעה למועד שיחול 18 חודשים מיום פרסומו במטרה לספק המענה הנדרש בתחומים השונים עוד לפני האיסור על צריכת זנות. ישנה הסכמה גורפת בין כל העוסקות בנושא כי ללא אפשרויות יציאה מהזנות החוק צפוי לדחוק את הזנות למחתרת ולפגוע קשה באלו התלויים או התלויות בזנות למחייתם.
עם זאת, למרות ההצהרות שליוו את החוק, רוב אפשרויות המענה לא הוקמו, חלק משמעותי מהתקציבים שהובטחו לא הגיעו ליעדם, ולא נעשו הערכות בקרב שוטרים לקראת האכיפה. הסיכויים של א.נשים בזנות למצוא פרנסה חלופית היום אפסיים. לרבות מהן רישומים פליליים על התערטלות בציבור או הפרעה לסדר הציבורי, כך שהציפייה כי ימצאו עבודה כשיש קרוב למיליון מובטלים ועסקים נסגרים מדי יום אינה ריאלית.
עוד בוואלה!
בשבועות האחרונים, פנינו לרשויות כחלק מקואליציה של ארגונים (אחותי למען נשים בישראל, ארגמן - ארגון נשים עובדות, טרנסיות ישראל, מעברים ופרויקט גילה) בדרישה לדחות את מועד תחילת החוק. בנוסף לכך, דרשנו לייצר מענה התואם את הצרכים של עובדות מין ושורדות זנות, והצגנו לרשויות מידע על עלייה באלימות כלפי עובדות מין, כולל אלימות משטרתית. מגמות אלה צפויות להתגבר עם תחילת האכיפה, כפי שקרה במדינות אחרות בהן נחקק חוק הפללת לקוחות.
החשש בנוגע להשלכות החוק אינו רק תיאורטי. סגר הקורונה סיפק הזדמנות לראות מה יקרה ביום שהחוק ייכנס לתוקף. אלפי עובדי ועובדות מין איבדו את פרנסתן בין לילה ונותרו ללא כל רשת ביטחון. אל הארגונים בשטח הגיעו מאות פניות מא.נשים שלא יכלו לשלם שכר דירה, שלא אכלו ימים, ואף כאלה שנזרקו לרחוב על ידי בעל הדירה, או שבעל הדירה אילץ לקיים עמו יחסי מין בשביל שלא יפתח נגדן בהליכים על אי-תשלום שכר דירה. שורדות זנות שעברו תהליך שיקום ממושך חזרו בלית ברירה לזנות מיד עם תום הסגר.
בד בבד, משבר הקורונה גם המחיש את התושייה והיכולות האדירים של עובדות מין והקהילות שלהן. ארגמן - ארגון נשים עובדות וטרנסיות ישראל, התארגנויות של עובדות מין, הקימו מערכי חירום לחלוקת סלי מזון, תווי קנייה, ליווי לקבלת טיפול רפואי ועוד. ללא תקציבים ומשכורות, עובדות מין ושורדות זנות הצליחו לסייע למאות א.נשים שאינן מוכרות לרווחה ונמנעות מלפנות לרשויות מחשש כי יורע להן. תוך כדי סיוע הומניטרי, הן גם דיווחו לרשויות על מקרים קשים הדורשים התערבות מיידית, כגון הימצאות קטינים בזירות זנות. כיום, הארגונים בשטח חוששים לא רק מהשלכות החוק על א.נשים בזנות אלא גם מכך שהזנות תרד עמוק יותר למחתרת והם לא יוכלו עוד לסייע.
קושי בפרנסה אחרי 10 ביולי
בעקבות אזלת ידה של המדינה בהקמת מענה לא.נשים בזנות, התגברו הקריאות לדחות את מועד תחילת החוק. הפניות הגיעו לא רק מצד אלו המתנגדים לחוק, אלא בעיקר מקרב מי שתומכים בהפללת לקוחות אך רואים במעני רווחה חלק בלתי נפרד מהמדיניות למיגור הזנות. בקשות לדחיית החוק הגיעו ממשפטנים, עובדים סוציאליים, ארגוני להטב"ק, ארגוני סיוע וארגונים פמיניסטיים שדרשו להציב את רווחתן וביטחונן של עובדות מין בראש סדר העדיפויות של מדיניות הממשלה ביחס לתעשיית המין.
המאבק הנוכחי סביב מועד כניסת החוק לתוקף אינו מאבק בעד או נגד חוק הפללת צרכני זנות. המחלוקת כיום היא בין אלו האומרות כי חיי א.נשים בזנות אינם הפקר, לבין אלו הרואות בעובדות מין "דור המדבר", מי שצריכות לשלם מחיר - גם אם בחייהן - בשביל אידיאל של חברה מוסרית.
דיון בוועדת חוקה חוק ומשפט מ-29 ביוני על החוק, המחיש את הניתוק של הפוליטיקאים, ולצערי, פוליטיקאיות, מהא.נשים שהמדינה דחקה לשוליים. עובדות מין, שורדות זנות ונציגות ארגוני סיוע לא קיבלו זכות דיבור בדיון ונאלצו לצפות דרך הזום בדיון המתנהל עליהן בלעדיהן.
הרחקתן והשתקתן של מי שצפויות לשלם את מחיר החוק אפשרה לפוליטיקאיות להלל את עצמן על כך שהפכו את ישראל למדינה יותר מוסרית וצודקת, תוך התעלמות מהשאלה כיצד מעל עשרת אלפים א.נשים המתפרנסות מזנות ישלמו שכר דירה ויקנו אוכל אחרי ה-10ביולי, כמו גם מסוגיית האלימות הגואה כלפי עובדות מין כולל אלימות משטרתית.
הפוליטיקאיות הישראליות מנותקות לא רק מהא.נשים החיים בעוני אלא גם מהשינויים בשיח הפוליטי בעולם. גל המחאה המזוהה עם תנועת Black Lives Matter הביא להכרה בכך ששיטור יתר על אוכלוסיות מוחלשות אינו פתרון לבעיות חברתיות אלא חלק מהבעיה. בארצות הברית, פוליטיקאיות כמו אלכסנדריה אוקטסיו-קורטס, אייאנה פרסלי וג'וליה סאלזאר, מכירות באופן שבו מערכת המשפט מפלילה ומענישה את מי שאפליה וגזענות דחקו לעוני. הן פועלות לקידום מהפכה במערכת החוק הכוללת אי-הפללה של עבודת מין. בינתיים, בישראל, חברות כנסת מהשמאל מתעקשות לשלוח שוטרים אל מי שהמדינה דחקה לשוליים - טרנסיות, אימהות יחידניות החיות בעוני, מהגרות וחסרות מעמד - וכבר סובלות משיטור יתר.
הפללת אסטרטגיות לשרוד את העוני לא תעלים את המצוקות והניצול של מי שחיות בעוני. הפתרון היחיד הוא מיגור העוני. מאחר שבזירה הפוליטית המקומית אין מחוקקות כמו אייאנה פרסלי ומדיניות ממשלתית למיגור העוני אינה נראית באופק, על הממשלה לדחות את מועד כניסת חוק איסור צריכת זנות לתוקף בהקדם.
הכותבת היא חברת עמותת "אחותי למען נשים בישראל"