הרוצח של קלרה נתפס אחרי שנים ארוכות, אך ילדיה זועמים יותר על אדם אחר

זה היה אמור להיות ערב מאושר לבני משפחת רבין מאשדוד. הם קבעו לצאת למסעדה כדי לחגוג יום הולדת שנה לליאור הנכדה, אך במקום לציין את האירוע - בני המשפחה נאלצו להתמודד עם רצח הסבתא, קלרה רבין, במהלך שוד בביתה. במשך שנים לא ידעו בני המשפחה מי אחראי למעשה.

השבוע, 14 שנה אחרי אותו הרצח, הגישה פרקליטות מחוז דרום כתב אישום בגין הרצח נגד אולג דוליה בן ה-54, הנאשם גם בניסיון שוד בנסיבות מחמירות. לצד זאת הוגש כתב אישום נוסף נגד איגור קוסיאק, בן 51 וקרוב משפחתה של רבין, בגין ביצוע עבירות של שידול לשוד וגרימת מוות ברשלנות. עם הגעת הפרשה לסיום, שחזרו בני המשפחה את מסכת האירועים. כעת, הם יכולים להניח מאחוריהם לפחות את אי-הוודאות.

הנכדה ליאור באה לעולם שנה בדיוק קודם הרצח, אחרי שנים ארוכות שבהן לא הצליחו טטיאנה וגינדי, בנה וכלתה של קלרה רבין, להביא ילדים. באוגוסט 2006 הם היו אמורים לציין את יום הולדתה כשהמשפחה מפוצלת: הסבתא קלרה ושני בניה גינדי ואלכס תכננו להיפגש במסעדה באשדוד, בעוד אב המשפחהנחום וכלתו טטיאנה טסו יחד כמה ימים קודם לרצח עם ליאור לבני משפחה באוקראינה. לפני שטס, העביר נחום כסף מזומן שהחזיק בביתו לדירתו של גינדי. "לא היה מדובר בכסף רב, לא מיליונים, ולא מאות אלפי שקלים", אומר נחום. "כשיצאתי ונתתי לבן שלי את הכסף, לא ידעתי ולא דמיינתי שכשאני אהיה שם באוקראינה זה מה שיקרה לאשתי".

אלכס וגינדי, ילדיה של קלרה רבין, הבחינו באותו הבוקר שמשהו אינו כשורה. אימם הייתה נוהגת להתקשר אליהם בתחילת כל יום כדי לשאול לשלומם - אך באותו היום זה לא קרה. לגינדי, שהיה אז בדרכו לעבודה בתל אביב, זה נראה חריג. "הרגשתי משהו מוזר, היא לא התקשרה להגיד מזל טוב ליום ההולדת, זה היה משונה מאוד", סיפר כשדמעות זולגות מעיניו.

כשלא ענתה לטלפונים, יצא גינדי לחפש אותה בשוק ("היא אהבה לטייל שם", הוא אומר), בעוד אלכס אחיו יצא אל ביתה. "לא הבנתי למה היא לא מתקשרת כל היום ולא עונה לטלפונים", הוא מספר. הבית היה נעול כשהגיע לשם, והוא השתמש במפתח שלו כדי להיכנס פנימה. אז הוא גילה את אמו, קלרה רבין, כשהיא שוכבת על הרצפה ומוקפת שלוליות דם.

"פתחתי את הדלת וראיתי את הדם על הרצפה ואת אימא שוכבת, פשוט התמוטטתי. אין מלים לתאר את ההרגשה הזאת. כל הבית היה מבולגן והבנתי מיד שמישהו חיפש כסף בבית", אומר אלכס. מיד לאחר מכן הוא הזעיק את אחיו למקום והתקשר למשטרה. החקירה הוטלה על ימ"ר לכיש.

רב-פקד מיכאל מיכאלי היה אז חוקר בימ"ר, שלא היה חלק מצוות החקירה של הרצח אבל הכיר את המקרה. מאז הוא נעשה לראש צוות החקירה שפענח את הפשע. לדבריו, השוטרים שהגיעו אז אל הבית מצאו זירה כאוטית. "השוטרים ראו את קלרה שוכבת בתוך הבית ויש אי סדר: שברו רהיטים ועקרו דברים. רואים לפי הזירה שהם חיפשו דברים. מיד אחרי האירוע הם מבינים שזה שוד ושהופעלה אלימות קשה נגד קלרה. היו דקירות ומכות קשות, ואפילו חנקו אותה".

מספר כיווני חקירה נבדקו אז, אך אף אחד מהם לא הגיע למעצר ולחשודים ברצח. במשך השנים שעברו מאז נוסו כיוונים נוספים, שלא התקרבו אף הם לפענוח הפשע. קרוב של משפחת רבין, שמואשם כיום בשידול לשוד ובגרימת מוות ברשלנות במסגרת הפרשה, נחקר אז יחד עם בני משפחה נוספים, אך - לא בוסס חשד נגדו. המשטרה, הגם שלא הזניחה את התיק, נותרה במבוי סתום. "השוטרים היו איתנו לאורך כל השנים, הודיעו וסיפרו ושאלו", סיפר הבן גינדי על הליווי של חוקרי ימ"ר לכיש.

המפנה הגיע השנה באופן לא צפוי, בעקבות מעצר חשוד בתיק אלימות, מסוג שיש כמוהו עשרות מדי חודש, והוא זה שגורם לפריצת הדרך המשמעותית ביותר בפרשה. החשוד בתיק החדש, תושב אשדוד, נעצר ונלקחה ממנו דגימת DNA שלא הייתה קיימת עד אז במאגר המשטרתי - ומתגלה שהיא דומה לדגימה מזירת הרצח. "עם התפתחות הטכנולוגיה נכנסו אפשריות שונות", מסביר רב פקד מיכאלי, "השנה עצרנו מישהו על עבירות אלימות שהוא קרוב משפחה של הרוצח, ומקבלים DNA זהה לזה שנמצא בזירה".

מיכאלי וצוותו, שחשדו שכיוון החקירה מבטיח, פתחו בפעילויות חקירה סמויות והשיגו דגימת DNA מאולג דוליה בזמן שהוא מתהלך ברחוב - וזיהו התאמה. דוליה נעצר, אך כפר בחשדות שיוחסו לו. "הוא הכחיש לחלוטין בהתחלה, אבל התוצאה המדעית היא חד-משמעית", אומר מיכאלי. "אחרי כמה חקירות, בסופו של דבר, הוא שחזר והודה. הוא אמר לנו שחשב שאנחנו עובדים עליו עם ה-DNA. לפי ההסבר שלו, הוא נחקר לפני שנים בעבירות אלימות וחשב שנלקחה ממנו דגימה, ולכן הסביר שהאמין שאין בידי המשטרה כלום". לאחר מכן, דוליה סיפר לחוקרים שהוא וחבר נוסף שלו, שכבר אינו בין החיים, השתתפו שניהם ברצח.

אך פה לא הסתיימה החקירה: שוטרי ימ"ר לכיש הבינו שחסר להם משהו בפאזל - למה הפשע התרחש דווקא בבית של קלרה רבין? אז סיפר דוליה שקוסיאק, שאימו וקלרה רבין היו בנות דודות, הוא זה שעביר לו את המידע על הכסף שישנו בבית. זאת לאחר שקלרה, כפי שעולה מהחקירה, סיפרה לאימו כי בעלה מחזיק כסף מזומן בבית. בעקבות זאת, קוסיאק נעצר. הוא הכחיש בחקירתו את הדברים, אך דוליה הטיח בו אותם בעימות ביניהם. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, קוסיאק אף לחץ מספר פעמים על דוליה לפרוץ לבית משפחת רבין בעוד אבי המשפחה בחו"ל.

"בני המשפחה היו מאוד מופתעים כשדיווחנו להם", אומר מיכאלי. "הם הרגישו כל השנים שיש מישהו מהמשפחה שמעורב בזה. הם העלו שמות של מספר אנשים, ובהם גם קרוב המשפחה הזה שגם נחקר במשטרה - אך אז לא העלו כלום בחקירה. כל השנים אנחנו בקשר עם המשפחה ומעדכנים אותם. כשידענו שיש חשוד מיד דיווחנו להם. די נדיר שאחרי 14 שנה מוצאים רוצח - אבל אנחנו לא מניחים לתיקים כאלה".

בני משפחת רבין התקשו להאמין כששמעו מהמשטרה על מעצרו של רוצח אימם, אך כשמספרים להם שגם קרוב המשפחה שלהם חשוד בסיוע לרצח - הזעם שלהם מתגבר. "הוא אחראי לרצח הזה. אני עליו כועס יותר. אני לא מבין איך הוא היה יכול היה לעשות את זה", אומר גינדי, בנה של קלרה.

"אני אפילו לא משווה אותו לחיה, הוא יותר גרוע מזה", אומר נחום, בעלה של קלרה. "בדצמבר השנה טסתי עם כלתי שוב לאוקראינה, וראינו אותו בשדה תעופה, הוא חיבק ונישק אותי".

פענוח הרצח של קלרה רבין החזיר את בנה, אלכס, שנים רבות לעבר. אחרי הרצח והמראות הקשים שראה, הוא לא הצליח להירדם בלילות, כשתמונת אימו לא עוזבת את מחשבותיו. "גם עכשיו כשאני מבין מה קרה, חוזרות לי התחושות הנוראיות. אני לא מצליח לישון ולאכול כבר שלושה שבועות, אני לא מבין איך אנשים יכולים להרוג בשביל כסף", הוא אומר.

הבנים והכלה טטיאנה מספרים על אשה שהייתה אופטימית, שהייתה דואגת לכולם ואהבה את החיים. "היא הייתה החברה הכי טובה שלי, אשת סודי, האדם הכי קרוב אליי. היא אהבה לארח, היא לא ראתה דברים רעים אצל האנשים, רק את הדברים הטובים", אומר אלכס הבן. "היא אהבה את המשפחה, תמיד דאגה לכולם, אהבה את החיים, תמיד הייתה אופטימית והרגיעה את כולם", מספרת טטיאנה.

"כל החברים שלי היו קוראים לה אימא קלרה. היא תמיד עזרה לכולם, אהבה את כולם", סיפר גם הבן גינדי, שמסביר כמה השפיע המקרה על חיי המשפחה. "מאז הרצח בכל דפיקה בדלת אשתי קוראת לי אם היא לא מכירה את האנשים. אחי אלכס היה קשור לאימא בצורה יוצאת דופן. החיים של כולנו השתנו", הוא אמר והודה לשוטרים שליוו את המשפחה כל השנים, "איבדנו את היקר לנו מכל, על מה? על כסף. עכשיו כאילו אבן נגולה מהלב. אין הרגשת שמחה, אלא הרגשה של 'הנה תפסנו את הרוצח של אמא', סגירת מעגל". הוא מוסיף כי "השוטרים היו איתנו לאורך כל השנים, וגם מבחינתם זאת סגירת מעגל".