(צילום: דורס הנער אילון שלו אמסלם הורשע בהמתה בקלות דעת)
השופט ערפאת טאהא מבית המשפט המחוזי בנצרת פסל עצמו מלדון בחלק מתיק פשיטת רגל, וזאת בשל התבטאויות שלו שהעלו חשש כי "דעתו כבר ננעלה" נגד אחד המעורבים. בתחילת השנה דווח בוואלה !NEWS כי באופן חריג ביותר להליך אזרחי, השופט טאהא אף שלח את אותו מעורב - מיקי אילוז - ל-75 ימי מאסר בגלל ביזיון בית המשפט.
התיק עוסק ברשת סופרמרקטים שהייתה פעילה בצפון ובדרום, ונכנסה להליך פירוק ב-2016. המנהלת המיוחדת שמינה בית המשפט, עו"ד עדי גילה-חכמון, הגיעה למסקנה כי החברה קרסה לכאורה בשל תרגיל עוקץ שביצע הבעלים יחד עם אחד המנהלים הבכירים - שהוא בנו של אילוז. המפרקת ביקשה להטיל את כלל החובות של החברה, בגובה 27 מיליון שקלים, על אילוז האב.
עורכי דינו של אילוז, יובל יועז ודורון ברקת ממשרד קרניאל ושות' יועז-ברקת-יונש, טענו לאחרונה כי שורה של החלטות ופסקי דין שנתן השופט טאהא במהלך ניהול התיק, מעלים חשש למשוא פנים, ולכן עליו לפסול את עצמו מלהכריע בבקשה. לדבריהם, "דעתו של השופט הנכבד התגבשה והובעה בצורה חד משמעית ושאיננה משתמעת לשתי פנים. אין כל ספק כי דעתו בעניינים אלה (ואחרים) נעולה ומגובשת לטובת המפרקת ונגד המבקש".
כך, למשל, כתב השופט טאהא בהזדמנות אחת שלא נתן אמון בעדותו של אילוז, ולאחר מכן החמיר והוסיף כי "גרסתו באשר להתחייבות החברה... אינה אלא גרסת בדים שאין לה כל אחיזה במציאות, ונועדה לגזול מהחברה את המגרש ולנכסו לבת זוגו".
אל תפספס
בהזדמנות אחרת קבע השופט כי אילוז ביצע שינויים וסילופים בתמליל שיחה כדי לתמוך בטענותיו, והוסיף כי מעשיו "הם מעשים חמורים ביותר הגובלים בביצוע עבירות פליליות של שיבוש הליכי משפט". באותה החלטה קבע השופט בנוגע לאחד הטיעונים שהעלה אילוז כי מדובר בדוגמא "לחוסר תום לבו של המבקש ולשימוש לרעה שהוא עושה בהליכי משפט, כהמשך ישיר להתנהלותו בנוגע לתמליל השיחה".
המפרקת התנגדה לפסילת השופט, בטענה שההחלטות ופסקי הדין עליהם מבוססת הבקשה ניתנו לפני חודשים רבים, וחלקם לפני שנים, ואין הסבר מדוע הבקשה הוגשה רק כעת. היא הוסיפה כי העברת ההליך לשופט אחר בשלב זה תוריד לטמיון זמן רב של בית המשפט ועבודה מאומצת שהשקיעה בבקשה.
השבוע החליט השופט טאהא לקבל את הבקשה - ולפסול את עצמו מלדון בבקשה להטיל על אילוז את כל חובות החברה. הוא ציין שחלק מההחלטות והאמירות שהוזכרו מתייחסות ישירות לעניינים הנוגעים לבקשה. "אמנם חלק מהקביעות היו מסויגות וצוין בהן כי מדובר בקביעות לכאורה, אך אין בכך כדי להפחית מן העובדה כי האמרות והקביעות שהובאו לעיל מקימות חשש למשוא פנים, כי דעתו של מותב זה כבר ננעלה לרעת המבקש", כתב השופט טאהא.
"החשש למשוא פנים קיים"
השופט הוסיף כי הוא מאמין שהוא היה יכול לדון בבקשה בצורה אובייקטיבית, וכי דעתו לא ננעלה לרעת אילוז, אך שאמונתו לגבי עצמו לא מספיקה כאשר "מבחינה אובייקטיבית חשש למשוא פנים קיים. כפי שלימדנו 'צדק צריך להיראות ולא רק להיעשות'". לפיכך הוא הורה להעביר את הדיון בבקשה לשופט אחר.
עורכי הדין יועז וברקת, שמייצגים את אילוז, מסרו כי "זהו מקרה נדיר שבו שופט מכיר בכך שבמהלך ההליכים נגד החייב כבר גיבש את דעתו השלילית בעניינו, ולכן הוא אינו מסוגל לשפוט בלא משוא פנים. טוב שהשופט פסל עצמו מהטיפול בעניין זה בלא צורך בהתערבות נשיאת בית המשפט העליון, ומוטב יהיה שיפסול עצמו גם מטיפול ביתר ענייניו של מר אילוז, המתנהלים בפניו".