סודאני שחצה מלבנון הפך ל"מקור השראה", ובצה"ל הודפים את המסתננים

מאז שאבשר אבאקר הצליח להסתנן לישראל בינואר השנה, נרשמו שישה נסיונות נוספים של מהגרים סודאנים לחצות את הגבול. בצה"ל החלו להחזיר אותם מיד לאחר הגעתם, למרות ביקורת מארגוני זכויות אדם, ומזהירים: "מתייחסים לכל דמות כגורם עוין". תושבי הצפון עוד לא רגועים

צילום: אבלין סנקר

המהגר הסודאני אחמד אישאג אבשר אבאקר עבד במסעדה בלבנון עד שפוטר. בראשית השנה, הוא החליט להתאחד עם אחיו המתגורר בתל אביב ולנסות שם את מזלו. הוא גם הצליח, ובפשטות יחסית.

אבשר אבאקר בן ה-25 יצא לדרכו ביום שני, ב-27 בינואר, ובבוקר יום שלישי כבר חצה את הגבול באזור הכפר ערב אל-עראמשה המשתייך למועצה האזורית מטה אשר, סמוך לגבול בין ישראל ללבנון. למקום הוזעקו גורמי ביטחון שונים, והוא תוחקר על ידי אנשי יחידה 504 של אגף המודיעין.

"הייתי בלבנון ארבעה חדשים", הוא סיפר בגילוי לב. "נסעתי מסודאן לסוריה ומשם ללבנון. לא עינו אותי ולא פגעו אותי".

שבעה מקרי חדירות סודאנים מלבנון לישראל. סיור בגבול לבנון (צילום: יואב איתיאל)

על חציית הגבול לישראל הוא חשף: "עזר לי מישהו בשם אבו עבדו, הוא מבריח. הוא אמר לי מאיפה להיכנס, הביא אותי לאמצע הדרך ומשם הלכתי לבד. הגעתי לגדר, עברתי לבד. לא עצרו אותי. הלכתי חצי שעה. מישהו ראה אותי, הביא לי מים וקרא לצבא. קראו גם למשטרת נהריה ואחרי זה לקחו אותי למעצר. ההגירה תישאלו אותי במעצר, אחרי זה לקחו אותי לבית משפט".

משטרת נהריה, שעצרה את אבשר אבאקר בעילה של הסתננות לישראל, הביאה אותו לבית משפט השלום בקריות. שם, בהסכמה בין טוען המעצרים של המשטרה לבין הסנגוריה הציבורית שייצגה אותו, הוארך מעצרו. אלא שכבר באותו היום, המשטרה איבדה בו עניין - והחליטה לשחרר אותו בתחנה, כשלטענתה הסתבר לה שלמשרד הפנים אין עניין בו.

את הדרכון שלו השאירו במשטרה, תוך שהמשיכו בבדיקות מעבדה כדי לאמת שמדובר בדרכון סודאני אותנטי. בהמשך, יתברר לבית הדין למשמורת כי רשות האוכלוסין וההגירה כלל לא ידעה על שחרורו במשטרה.

"נתנו לי מסמכים ושחררו אותי. הלכתי לאח שלי בתל אביב", סיפר אבשר אבאקר. בית הדין יקבע לימים כי "עולה בבירור אי-התיאום בין המשטרה, צה"ל ורשות האוכלוסין וההגירה".

"תמונה מדאיגה"

מאז, בצה"ל הפיקו לקחים מהמקרה של אבשר אבאקר, ועל "הטעות" שנעשתה עמו לא חזרו מאז. בפועל - מי שהצליחו לחצות פיזית את הגדר בחודשים האחרונים לא נמסרו יותר למשטרה, אלא נהדפו בחזרה ללבנון בתום תחקיר קצר של שעתיים-שלוש על גדר המערכת או בסמוך אליה. פרקטיקה זו, המכונה "החזרה חמה", נחשבת לשנויה במחלוקת אל מול החוק הבינלאומי וארגוני זכויות האדם בארץ ובעולם.

ישראל, מצדה, חולקת על הפרשנות שניתנת להחזרה מיידית של מסתננים ללבנון בטענה שמדובר במהגרי עבודה ולא בפליטים. עוד טוענת ישראל כי לבנון איננה אזור מלחמה לפי ההגדרה הבינלאומית, ולכן לא נשקפת להם שם סכנה.

מפת ההסתננויות לישראל מלבנון:

"על פניו, נראה כי צה"ל פועל בניגוד מוחלט להתחייבויות, וכן בניגוד לאמנת הפליטים שעליה חתומה ישראל"

דוברת המוקד לפליטים ולמהגרים, שירה עבו, אמרה כי "תמונת המצב שעולה מהדיווחים של דובר צה"ל על הנעשה בגבול לבנון מדאיגה אותנו. המוקד עתר כבר בשנת 2007 נגד נוהל 'ההחזרה החמה', עתירה שבסופה התחייבה המדינה לקיים החזרות מתואמות בלבד ולאפשר למי שמגיע לגבול, וטוען שבא לבקש מקלט, להשמיע את טענותיו בפני אנשים שהוכשרו לכך".

לדבריה, "על פניו, נראה כי צה"ל פועל בניגוד מוחלט להתחייבויות הללו, וכן בניגוד לאמנת הפליטים שעליה חתומה ישראל, ואנחנו שוקלים את צעדינו בעניין".

המוקד מייצג מול רשות האוכלוסין וההגירה את אבשר אבאקר. האחרון הלך למשרדי הרשות בבני ברק בהמלצת אחיו, ובשלב זה ההשתלשלות המוזרה הפכה לקפקאית. "אמרו לי להביא דרכון. הלכתי לנהריה, אמרו לי בסלמה (תחנת המשטרה בדרום תל אביב, י"א), הלכתי לסלמה. לא היה לי דרכון", הוא נזכר.

בארגוני הזכויות מוטרדים מנוהל "ההחזרה החמה" על ידי צה"ל. גבול לבנון (צילום: יואב איתיאל)

על מוצאו סיפר אבשר אבאקר: "אני לא מדארפור. אבא שלי נולד בדארפור אבל אני נולדתי באל-קדריף. אני לא ידעתי שנכנסתי בדרך לא חוקית אין לי ויזה להיות פה. אני לא ידעתי שזה אסור".

יומיים אחר כך, בכלא גבעון שבמתחם בתי הסוהר של שב"ס ברמלה, הורה בית דין לביקורת משמורת של מסתננים לשחרר אותו. ביצוע ההחלטה התעכב, ויומיים אחר כך הפך אותה בתי הדין. "אני לא יכול לחזור לסודאן", טען. "אם אחזור יהיה לי רע". בדיונים המשיכו לטעון כי הוא "הסתנן והגיע למטרת עבודה, ולא בשל חשש לסכנה בארצו".

אבשר אבאקר אמר כי הוא משתייך לשבט סודאני "שאינו ערבי", נמלט מארצו בשל רדיפה ואיומים על חייו, ניסה להגיש בקשה למקלט מדיני בלבנון, אבל לא ההצלחה. הוא אינו מסכים לצאת מהארץ מרצונו. הבעיה המשפטית שעומדת בפני ישראל בגירושו היא היעדר הקשרים הדיפלומטיים עם סודאן, וכי אינו פושע, אינו חולה ואיש אינו יכול להראות כי הוא מהווה סכנה ביטחונית.

נכון לחודש אפריל, צה"ל המשיך להיות מעורב במציאת "פתרון" שיאפשר את גירושו לאחת מהמדינות שבהן עבר בדרכו מסודאן לישראל. בינתיים, זה לא הצליח.

המרדף אחר השכר

למרות מאמצי צה"ל, המסתננים הסודאנים אינם נואשים וממשיכים לנסות לחצות את הגבול לישראל. מתחקורי הצבא עולה כי הם מכירים את "סיפור ההצלחה" של אבשר אבאקר בהגעתו לתל אביב הנכספת, שהתפרסם לראשונה בוואלה! NEWS ואחר כך גם בתקשורת בלבנון.

במדינה זו, יש כמה אלפי סודאנים חסרי מעמד, שמספרם נע בין אלף ל-4,000 על פי ההערכות. לפי דוח סוכנות האו"ם לפליטים, UNHCR, מינואר 2020, מספרם של הפליטים הסודאנים הרשומים בלבנון עמד על 2,301 - מספר אפסי מול כמיליון וחצי הפליטים הסורים במדינה.

"בצה"ל מתייחסים לכל דמות המתקרבת לגבול כגורם עוין". בסיס שומרה בצפון (צילום: יואב איתיאל)

לעומת זאת, בישראל עם 6,000 סודאנים, לא מעוניינים באף אחד נוסף. בשל המצב הכלכלי הנובע ממשבר הקורונה, רבים מהם רוצים לעבור לישראל, שבה גם שכר המינימום עבור שוטף כלים במסעדה בתל אביב עומד על 5,300 שקלים, לעומת השכר בביירות ששווה ערך לכ-945 שקלים.

פער זה יוצר דחף בלתי-פוסק עבור מהגרים - גברים, בודדים וחסרי משפחות - לנסות לחצות את גדר המערכת לישראל. עד כה, נרשמו השנה שבעה ניסיונות מתועדים, אם כי בצה"ל סופרים רק שישה, מאחר שבאחד מהם לא הספיקו ששת המסתננים לעבור את "הקו הכחול" ונעצרו על ידי צבא לבנון.

בצה"ל מתרשמים כי צבא לבנון מגלה מעורבות רבה יותר במניעת מעבר מסתננים בחודשים האחרונים, ושואבים מכך עידוד, וכך גם בכוח הצבאי לשמירת השלום בדרום לבנון יוניפ"ל. גורם בכיר שם אינו מוכן לשלול רשמית כי מתבצעים יותר ניסיונות חצייה, "ככל הנראה בשל המצב הכלכלי", ומצד שני, בכולם מטפלות הרשויות הלבנוניות באופן ישיר, ללא צורך בסיוע מכוח האו"ם.

לא מוגנים

ביישובים הישראליים הסמוכים לגבול לא רגועים. ראש המועצה המקומית שלומי, גבי נעמן, אף הצהיר כי "תפיסת הביטחון בהגנה על שלומי נכשלה, גם אם אלוף פיקוד הצפון אינו מסכים עם זה". זאת, בעקבות האירוע האחרון, שהתרחש בשבוע שעבר, כשמסתנן סודאני שוב הצליח לחצות את הגדר והתגלה בסופו של דבר בתעלת ניקוז בשכונה צפונית של היישוב שלו.

יו"ר פורום קו העימות, משה דוידוביץ', אמר לוואלה! NEWS כי "החדירה מהגבול הצפוני החוזרת ונשנית בחודשים האחרונים הינה תמרור אדום לצה"ל".

הוא הזהיר כי "אירוע מאין זה יכול היה להיגמר בפגיעה ואף חלילה באובדן חיי אדם". לדברי דוידוביץ', "תושבי קו העימות חרדים ומודאגים מהמצב", ובכוונתו לפנות לרמטכ"ל ולקבוע עמו פגישה דחופה לליבון הנושא.

נמצא בתעלת ניקוז באחת מהשכונות ביישוב. תפיסת המסתנן מסודאן בשלומי
"החדירה מהגבול הצפוני החוזרת ונשנית בחודשים האחרונים הינה תמרור אדום לצה"ל"

תושבת שלומי, אבלין סנקר, הייתה מי שכיוונה את הכוחות לתעלה שבה נמצא המסתנן. "אם תצפיתנים זיהו אותו - איך הוא הגיע בהליכה עד לקו הבתים הראשון בלי שאף אחד יגיע לפה?", היא תהתה.

בשיחה עם וואלה! NEWS, היא שחזרה את אירועי אותו היום: "בסביבות 04:30 לפנות בוקר התעוררנו מקולות מרחוק של הכוחות, וראינו את חניתה מוארת בפצצות תאורה. בסביבות 04:45 הגיע 'האמר' ראשון של צה"ל, ואמרתי לחיילים ששמעתי את השכנה אומרת שהיא כנראה ראתה אותו (את הסודאני, י"א), ושכדאי להם לבדוק את תעלת הביוב ליד הבית שלנו. אולי הוא מסתתר בתוכה".

"הם לא כל כך התייחסו, וזזו מפה", המשיכה סנקר. "בסוף, כיתת הכוננות של היישוב מצאה אותו. אז הגיעו חיילים שוב, תחקרו אותו מאיפה הוא נכנס וכמה הם היו, ולפי מה שהוא אמר להם הם היו שלושה. הוא חצה מול שלומי ולא מול חניתה כמו שאמרו".

"תפיסת הביטחון נכשלה". ראש מועצת שלומי עם מפקד האוגדה לאחר תפיסת המסתנן מסודאן

תחקיר שנערך בצה"ל מעלה שהגורמים בשטח איבדו קשר עם המסתנן, שנעלם בסבך אחרי שחצה את הגדר. עם זאת, בצה"ל הדגישו כי מאות חיילים נפרסו באזור, כולל ביישוב, נערכו לכל תרחיש ותוך דקות מזיהויו שוב תפסו אותו.

בצה"ל אומרים כי חציית הגבול מהווה הימור מסוכן עבור המסתננים, ומזהירים כי אירועים אלה עלולים להסתיים בצורה קטלנית. גורם בכיר אמר כי "צה"ל מתייחס לכל דמות המנסה להתקרב לגבול או לחצות אותו כגורם עוין, חמוש ומסוכן, עד שנעשות פעולות המביאות 'לזיכויו', ובתנאי השטח זה לא תמיד קל ולא תמיד מיידי". את המסר הזה היו רוצים בצבא להעביר למי שמנסים לחצות את הגדר ועלולים להיהרג תוך כדי הניסיון, כשכל מה שהם מחפשים הוא חיים טובים יותר בעבודה.

עוד בוואלה! NEWS

בשלומי מודאגים מתופעת המסתננים מלבנון, ותוקפים את צה"ל: "זה מחדל"

לכתבה המלאה

עם זאת, בצה"ל לא רואים בניסיון החצייה איום רציני, אלא רכיב מטריד בשגרת השמירה על הגבול הצפוני. הכוחות עסוקים בבניית מכשול פיזי חדש, שימנע בין היתר גם חציית מסתננים. הבנייה מתעכבת בשל אילוצים תקציביים.

למרות העיכוב, בצה"ל מדגישים כי גם היום, כל המסתננים נתפסו תוך כדי חציית הגדר, או בסמוך אליה, וכי אמצעים מודיעיניים אלקטרוניים ואחרים מאפשרים לצפות באנשים החוצים הגבול, לזהות אותם ולעקוב אחריהם במרחק רב מהגדר וזמן רב לפני שהגיעו אליה. בישראל דרשו מצבא לבנון להבטיח כי נשמרת הריבונות הישראלית, ומממשלת לבנון לממש את האחריות שלה על דרום המדינה.

יעד אטרקטיבי

ראש התכנית ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל, ד"ר עידו זלקוביץ', פירט כי "הסיבה העיקרית לתחילת הנדידה מלבנון דרומה, לישראל, היא המצב הכלכלי הקשה בו נתונה לבנון, שמוביל גם לאי-יציבות פוליטית ומתיחות".

זלקוביץ', המשמש גם כעמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, הסביר כי "כלכלית, הפגיעה היא בעיקר בחיי השפע היחסיים של ביירות, שאליה נושאים מהגרי עבודה את עיניהם. מהרגע שלבנון הופכת לפחות בטוחה ויציבה, באופן טבעי מהגרי עבודה מחפשים כיווני יציאה ממנה החוצה. ישראל נחשבת לגן עדן כלכלי עבור מהגרי עבודה ממדינות העולם השלישי".

המצב הכלכלי דוחק את המהגרים לחפש יעדים אטרקטיביים יותר. מפגינים בביירות (צילום: רויטרס)
"מדובר באוכלוסייה שניתן לנסות לשטות בה, במיוחד בהקשר הלבנוני, ולגייס אותה לצרכים מודיעיניים"

בנוגע למקרים אלה, בישראל כבר קיימת קהילה סודאנית לא קטנה, שלטענת זלקוביץ' "יכולה להיות קהילת אם קולטת עבור אותם מהגרים. כפי שלמדנו בעבר, המוטיב השבטי גם הוא מהווה פקטור ביעדים שאליהם מהגרים מכוונים. מדובר בגלים של 'חבר מביא חבר'".

זלקוביץ' הדגיש כי אף שביירות היא עיר תיירותית, ויש עוד ערים מסוגה בלבנון, "המהגרים הסודאנים מכוונים בדרך כלל ליעדים הרבה יותר אטרקטיביים. מדינות כמו לבנון, סוריה ומצרים מהוות עבורם רק תחנות מעבר, ולא יעד להשתקעות".

בתשובה לשאלה האם נשקפת סכנה ביטחונית מהתופעה, השיב: "אי אפשר לענות על זה בצורה חד-משמעית, אבל ככלל, מהגרי עבודה בודדים הם אנשים שמחפשים לשפר את רמת חייהם ואינם מהווים סכנה ביטחונית. הם מחפשים לחצות את הגבול ולהיטמע כדי לשפר את רמת חייהם, ולעיתים גם לתמוך במשפחותיהם שנשארו מאחור".

בצה"ל רואים בתופעה כמטרד - ולא כאיום רציני. חייל צה"ל בגבול לבנון (צילום: דובר צה"ל)

עם זאת, הוא לא שולל את האפשרות שאחדים מהם יהוו סכנה ביטחונית. "מדובר באוכלוסייה שניתן לנסות לשטות בה, במיוחד בהקשר הלבנוני, ולגייס אותה לצרכים מודיעיניים", הרחיב זלקוביץ'. "הגישה לדרום לבנון ומשם לגבול עם ישראל היא בשליטה כמעט מוחלטת של חיזבאללה. הדרך של אותם מהגרים שניסו לחצות את הגבול הייתה בתיווך מבריחים. בדרך כלל, יש קו מפריד דק מאוד בין העיסוק בפלילים, ובמיוחד בהברחת גבול, לבין פעילות חבלנית עוינת (פח"ע)".

לדבריו, "לא מן הנמנע שחיזבאללה יכול לשלוח מהגרים לגדר כדי לבדוק את מהירות התגובה והעירנות של כוחות צה"ל. מעבר לכך, גם לאחר שאותם מהגרים נתפסו, הם יוחזרו ללבנון וניתן יהיה להשתמש בהם כמקור שעוזר לחיזבאללה להבין כיצד המודיעין הישראלי רואה את ניסיונות חציית הגבול".

כך חושש גם ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), שפנה בעניין לשר הביטחון בני גנץ וביקש לבדוק "האם מכת ההסתננות הפוקדת את הגבול הצפוני לאחרונה, איננה מעלה חשש כי מדובר בבחינה מצד חיזבאללה להיערכות כוחותינו בשטח".

ח"כ טופורובסקי ביקש לבחון "כיצד הצליח אותו מסתנן יחיד ולא חמוש לחדור את הגדר וכיצד יש לעבות את מעבר הגבול, כדי שהדבר לא ישנה ויסתיים בצורה טרגית הרבה יותר", וגם "לפעול לחקירת המקרה על כל פרטיו ובחינת מעבר הגבול לאשורו". בין היתר, הוא הציע לבדוק "האם האמצעים הקיימים כעת, מספיקים לשם יצירת מעטפת הגנה ראויה, לתושבים המתגוררים בצמוד לו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully