(בווידאו: צעיר נורה למוות במהלך חיסול ביפו, החודש)
נתונים עדכניים המתפרסמים היום (שלישי) חושפים את תמונה קשה של אלימות בחברה הערבית. מהנתונים עולה כי ערבים חשודים בכ-82% מעבירות הרצח בישראל שבהן נעשה שימוש בנשק, וחשודים ב-56% מהתיקים שבהם נרשם ניסיון לרצח, יחד עם עבירת נשק לא-חוקי.
עוד עולה מהנתונים, כי בעוד שמספר תיקי עבירות הנשק בקרב יהודים נשאר קבוע בשנים האחרונות, מספרם של תיקים אלו בקרב לא-יהודים גדל מ-1,645 תיקים בשנת 2015 ל-2,205 תיקים בשנת 2019 - גידול של 34%. כל הנתונים מופיעים בדוח שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת ומוגשים לח"כ מנסור עבאס (הרשימה המשותפת), יו"ר הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית, לקראת דיוניה בנושא. את הדוח כתבה ד"ר נורית יכימוביץ כהן, חוקרת במרכז המחקר והמידע.
עקב נתונים קשים כמו אלו, מיגור הפשיעה בחברה הערבית בכלל, וזו האלימה והרצחנית בפרט, עומד בראש סדר היום של הנהגת החברה. מנגד, עולה יישום חלקי בלבד של החלטת הממשלה 1402, להקמת תחנות משטרה ביישובים הערביים ולגייס שוטרים מהחברה הערבית.
עוד בוואלה!
"המסקנה היחידה מהנתונים שקיבלנו דרך מכון המחקר של הכנסת, היא שביטחונם האישי של אזרחי המדינה הערבים הופקר במשך שנים כדי לחסוך כסף לאוצר המדינה", אמר עבאס לוואלה! NEWS. "מצער לגלות שהחולשה של רשויות החוק וההסלמה במעשי הרצח בחברה הערבית, נבעה מהחלטות הזויות של הממשלה לקצץ בתקציב המיועד לביצוע החלטת הממשלה 1402 ויישום תוכנית שיפור הביטחון האישי".
עוד הוסיף יו"ר הוועדה כי "לא נסתפק בגינוי ההחלטות ההזויות שגרמו לנפילתם של מאות נרצחים ופצועים, נדרוש ועדת חקירה ממלכתית, ונפנה לאחר התייעצות לערכאות משפטיות, לנשיא המדינה ומבקר המדינה".
המסמך המדובר הוא עדכון של מסמך קודם, שהוגש לוועדה עם הקמתה בחודש מרץ. בדוח הוצגו נתוני רקע על פשיעה של יהודים ולא-יהודים. העלייה במספר התיקים שנפתחו במשטרה בכלל נתוני הפשיעה הארציים אינה מעידה בהכרח על התגברות הפשיעה ככלל, אלא עשויה להעיד על עלייה בשיעורי הדיווח למשטרה או על היקף פעילות חשיפה יזומה של המשטרה.
מקורות הנתונים אינם מתייחסים לאוכלוסייה הערבית בפרט, אלא לכלל האוכלוסייה הלא-יהודית. עם זאת, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רוב מוחלט של מי שאינם יהודים ומתגוררים בארץ הם ערבים.
נכון לספטמבר 2019 מתוך כ-9.1 מיליון תושבי ישראל, כ-21% הם ערבים-מוסלמים, ערבים-נוצרים או דרוזים, וכ-4.8% מהם הם נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים. כ-74.2% הם יהודים.
מספר תיקי האלימות במשפחה - פי עשרה מהגידול בקרב יהודים
מהנתונים עולה שכ-80% מהחשודים בעבירות נשק בישראל בשנים 2015-2019 היו לא-יהודים. באותן שנים, מספר תיקי האלימות במשפחה בקרב ערבים גדל ב-26% - פי עשרה מהגידול בשיעור שנרשם בקרב יהודים, שגדל אף הוא ב-2.6%.
על פי נתוני שירות בתי הסוהר, בסוף מרץ 2020 היו במתקני שב"ס 8,150 כלואים על רקע פלילי שהם תושבי ישראל. בין הכלואים 5,508 שפוטים, ומהם 44% ערבים. מתוך 2,642 העצורים העכשוויים, 55% ערבים.
בשנת 2019 ביצעה משטרת ישראל 51,128 מעצרים פליליים בהם כ-61% מהעצורים היו ערבים. ב-2019 נפתחו במשטרה 170,616 תיקים, בהם 173,048 חשודים, שכ-41% מהם ערבים. מתוך 45,478 כתבי אישום שהוגשו באותה שנה, הנאשם לא היה יהודי ב-43%.
שיעורם של הלא יהודים גבוה מאוד גם בקרב הנפגעים. בעבירות כלפי אדם בשנים 2015-2019, 31% מהחשודים היו ערבים ושיעור הנפגעים הערבים בעבירות אלו היה 44%. בשנים אלה 57% מהנפגעים בהצתות היו ערבים, וחלה גם עלייה במספר הנפגעים שנרשמו בתיקי הצתות, בעיקר בקרב לא-יהודים: מספר הנפגעים הערבים שנרשמו במשטרה גדל מ- 1,002 בשנת 2015 ל- 1,568 בשנת 2019 - עלייה של 57%.
במרכז המחקר מציינים כי הנתונים כוללים חשודים ונפגעים בתיקים שנפתחו במשטרת ישראל, והם מעידים על כלל הפשיעה המדווחת בארץ, הן על עבירות שנעשו על ידי תושבי ישראל, והן על עבירות שנעשו על ידי מי שאינם תושבים (למשל, ערבים תושבי יהודה ושומרון, תיירים ומבקשי מקלט).
הנתונים על כלל התיקים, מקורם בשנתון האחרון של משטרת ישראל - 2019, והנתונים על עבירות נבחרות הופקו לבקשת מרכז המחקר. לצורך כתיבת המסמך, ביקש מרכז המחקר מהמשרד לביטחון הפנים נתונים על תיקים שנפתחו אך ורק לתושבי ישראל, אך עד מועד סיום כתיבת המסמך, נתונים אלו לא הועברו לידי מרכז המחקר.
הסיבה ליישום התכנית החלקי: "קיצוץ בתקציב המשטרה"
היום מקיימת הוועדה שלוש ישיבות. בראשונה הצעה לדיון מהיר של ח"כ אימאן חטיב יאסין (הרשימה המשותפת) "לבחינת רמת הפשיעה בחברה הערבית, לאור הנתונים המדאיגים שהמשטרה פרסמה לאחרונה". בדיון שני, יעסקו ביישום חלקו של המשרד לביטחון הפנים בתכנית הממשלה למיגור הפשיעה בחברה הערבית, בהתייחס ליישום החלטת ממשלה 1402 משנת 2016. דיון שלישי, יתקיים בנושא תכנית המשטרה למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, בהשתתפות השרה לחיזוק ולקידום קהילתי, אורלי לוי אבקסיס.
מהמסמך עולה עוד כי החלטת הממשלה 1402 משנת 2016, ל"שיפור רמת הביטחון האישי במגזר הערבי", יושמה באופן חלקי בלבד, הן בתחום הקמת וחיזוק תחנות המשטרה והן בתחום כוח האדם.
על פי תשובת המשרד לביטחון הפנים למרכז המחקר והמידע של הכנסת, הגורם לכך הוא "קיצוץ בתקציב המשטרה". בשנים 2019-2016, הסכום המצטבר שהתווסף לבסיס התקציב של המשרד לביטחון הפנים היה 1.16 מיליארד שקלים - כ-15% פחות ממה שתוכנן על ידי המשרד.
לפי החלטת הממשלה, המשטרה הייתה אמורה להקים או לחזק 18 תחנות ונקודות משטרה ברחבי הארץ, אבל שבעה מהפרויקטים הללו לא בוצעו, כשעיקר הפער הוא באזור הדרום, שם יצא לפועל פרויקט אחד מתוך הארבעה המתוכננים. הפרויקטים שלא בוצעו הם הקמה וחיזוק של נקודות משטרה ברהט, חורה-לקיה ושגב שלום.
בהחלטת הממשלה נקבע שיש להוסיף 2,600 תקני כוח אדם, והמשטרה תכננה לגייס 1,613 תקנים, 600 מהם מהחברה הערבית. בפועל, עד חודש מרץ 2020 גוייסו 1,231 תקנים. על פי המידע שנמסר למרכז המחקר מהמשרד לביטחון הפנים, גויסו כ-460 שוטרים מוסלמים, צ'רקסים ובדואים, כ-75% מהיעד שהמשטרה קבעה.