הוועדה לביקורת המדינה דנה בזיהום במפרץ חיפה; שלח: "לא מעניין את נתניהו"

(בווידאו: קריסת ארובת הקירור של בתי הזיקוק בחיפה, החודש)

הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה היום (שני) בזיהום הסביבה של מפרץ חיפה, שנה לאחר שמבקר המדינה פרסם דוח ביקורת מיוחד בנושא. "פצצת הזמן הזאת לא מחכה לאף אחד", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם). "התחלואה עולה על הממוצע הארצי, הסכנה הביטחונית גוברת, התשתיות מתיישנות, לחלק מהמפעלים אין עתיד של ממש. אבל, למרות שעבור מאות אלפי בני אדם זהו הנושא החשוב ביותר, הממשלה לא מחליטה ולא מבצעת כלום - כבר יותר מעשור".

שלח הבהיר כי בישיבה "לא היה בדיון פקיד ממשלתי אחד שלא חשב שחייבים פעולה עכשיו. לא היה מי שחלק על הנתונים, על המשמעות, על הסכנה. כולם אמרו ש'חייבים להחליט'. כבר יותר מעשור שהפקידים והשרים מתחלפים, ויש קבוע אחד - ראש הממשלה. אבל נחשו מה? אותו זה לא מעניין".

קריסת הלבניה עוררה שוב את השיח בנושא הזיהום במפרץ חיפה וזירזה את קיום הדיון, אבל הקונצנזוס בו היה כי בז"ן היא רק אלמנט אחד. יובל חיו ממשרד מבקר המדינה ציין את החשיבות הרבה לפיקוח, בגלל ריכוז האוכלוסייה באזור המזוהם ולדבריו, "מדובר במפגע משמעותי". הוא ציין כי על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, יותר מרבע מתוך 13.6 מיליארד שקלים עלות נזקי הבריאות מזיהום אויר בישראל, כארבעה מיליארד שקלים, הם במפרץ חיפה בלבד.

"ללא ראייה כוללת של תכנון, פיתוח, מחקרים רפואיים, תעסוקה - לא ניתן להגיע לתוצאה מיטבית. ניכרת חולשה ממשלתית מול בעלי המפעלים ושימוש חלקי בחוק הקיים", אמר.

אהרן הלינגר, ממשרד מבקר המדינה, הדגיש כי "יש נתונים חסרים, תכנון לקוי ולעיתים אף מידע מוטעה. בנוסף התגלה מחסור במדידת זיהום מהאוניות העוגנות בנמל, מחסור ביעדים לצמצום זיהומים אלו, עלייה משמעותית בתחלואת סרטן, מחלות לב ונשימה בקרב אוכלוסיית מפרץ חיפה, מחסור באישור תכניות הבניה של מפרץ חיפה למרות שכבר עברו 29 שנים, ומחסור בהיערכות לאסון כתוצאה מדליפת חומרים מסוכנים ממפעלי המפרץ".

ראשת העיר חיפה, ד"ר עינת קליש-רותם, הצביעה בדיון על ניהול כמה הליכים משפטיים ופיקוח בהליכי בניה ורישוי עסק למפעלים במפרץ חיפה, מול בתי הזיקוק ומפעלים מזהמים. היא "אישרה את היעדרה של החלטת ממשלה כוללת בעניין עתיד המפרץ".

לדברי ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, "דוח תקופתי שנערך בעניין זיהומים ותחלואה, והמקיף נתונים עד שנת 2016, אישר בצורה ברורה שיעור גבוה במפרץ חיפה של תחלואת סרטן מאשר באזורים אחרים בארץ".

אולם דווקא מנהלת היחידה לתכניות אב ותכניות מדיניות בעיריית חיפה, האדריכלית שירה גורלי-הוכרברג, הכחישה בדיון עלייה בנתוני תחלואה וסיפרה על פעולות העירייה לקדם תכניות במפרץ. שרית גולן-שטיינברג, יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה של חיפה, הצביעה על חולשת הפיקוח הממשלתי על מפעלים מזהמים, והצורך לחזק פיקוח זה, הן בתחום הסמכויות והן בפיתוח טכנולוגיות חלופיות.

אורי דביר, רכז מינהל התכנון והגנת הסביבה באגף התקציבים, אמר כי "מתגבשת בימים אלו התייחסות ממשלתית לתכנון מחודש של המפרץ".

עוז כ"ץ, מנהל מינהל התעשיות במשרד הכלכלה, הדגיש בדיון את חובת התעשייה בתחושת ודאות, ואמר כי מחסור ביציבות שכזאת - גורם נזק משמעותי למגזר העסקי. "מדובר במפעלים המעסיקים באופן ישיר עשרת אלפים איש ובצורה עקיפה 20 אלף איש", ציין.

שולמית נזר, סמנכ"לית התעשיות במשרד להגנת הסביבה, סיפרה על פיקוח הדוק של המשרד על המפעלים ב-11 השנים האחרונות, כולל תכנית מפורטת עם יעדים כמותיים של 48% הפחתת המזהמים העיקריים. לדבריה, מערכות הניטור של המשרד, הן המתקדמות ביותר במערב, ומהם עולה ירידה של 80% מהזיהומים העיקריים, והנתונים שקופים לציבור בישומון ידידותי ובאתר המשרד. בשנים אלו הופחתו מזהמים במשקל כולל של 1,100 טון.

"עושה רושם כי אין מי שמדרבן את משרדי הממשלה לטפל בבעיה וכשהם יתעוררו זה עלול להיות מאוחר", אמר היו"ר שלח בסיכום הדיון. "זה מזכיר את הבדיחה העצובה על זה שלא רצה לקום לבית הספר, אבל שכח שהוא המנהל". הוא הבטיח: "נעשה דיוני המשך ונעקוב".