משטרת ישראל צפויה לצייד 1,100 שוטרים מיחידות הסיור המיוחדות (יס"מ) במצלמות גוף. זאת, לאחר שבמהלך השנה שעברה הוצמדו כ-5,300 מצלמות מסוג זה לשוטרי סיור עירוני, תנועה ושיטור. כמו כן, עד לסוף השנה יוצמדו כ-2,500 מצלמות לשוטרי מג"ב. בסופו של התהליך צופים במשטרה שכעשרת אלפים שוטרים יפעלו עם מצלמות גוף עליהם.
מנתונים שהגיעו לידי וואלה! NEWS עולה כי ב-2019 תויגו ונסרקו 1,315,977 סרטונים מתוך המצלמות שהוצמדו לשוטרים. ב-316,161 מדוחות התנועה שנופקו ב-2019, נכללו סרטונים ממצלמות הגוף, וכן 57,532 עיכובים או מעצרים של חשודים תועדו במצלמות אלו.
כמו כן, בכ-30% מסך תיקי החקירה (84,241 תיקים) המתנהלים במשטרה, קיים גיבוי של סרטוני מצלמות גוף. ב-7,663 תיקים שבהם הוגשו כתבי אישום, היו בתיק החקירה סרטוני מצלמות גוף.
עוד בוואלה!
"מצלמות הגוף מקנות יכולת טובה לחוקר, לתובע וגם לשופט להבין טוב יותר מה היה בסיטואציה מסוימת", הסביר גורם במשטרה. "השוטרים אוהבים את מצלמות הגוף, זה תורם לשקיפות וראינו בכמה מקרים כיצד צילומי סרטונים שרצים ברשתות מקבלים תפנית כשרואים את התיעוד המלא ממצלמת הגוף של השוטר".
זאת ועוד, במשטרה אומרים כי בין 2019-2017 נרשמה ירידה של כ-8% בתלונות הציבור על שוטרים, אותה זוקפים לקיומן של המצלמות. עוד ציינו כי ב-2019 פחות אירועי אלימות ותקיפה של שוטרים. כבר בתקופת הפיילוט שהסתיים בתחילת שנת 2017, פרויקט מצלמות הגוף זכה להצלחה גדולה.
במחקר מלווה, שבוצע ובדק את השפעת המצלמות על שוטרים ואזרחים, נמצא כי בתחנות שבהן הופעלו מצלמות כאלה ב-2017-2016, נרשמה ירידה של כ-35% בתלונות ציבור. עוד נמצא, כי מצלמות הגוף הן כלי משמעותי בשקיפות של פעילות המשטרה, ומשתתפי הניסוי העידו כי הן סייעו גם בריסון כלל המעורבים במפגשי שוטרים ואזרחים.
מצלמות הגוף המוצמדות לשוטרים אינן פועלות ברציפות. על מנת להפעילן, השוטר נדרש לעשות זאת בלחיצת כפתור עם תחילת האינטראקציה עם החשודים. מרגע הלחיצה, המצלמה מקליטה גם את 30 השניות שקדמו להפעלתה. לשוטר אין גישה לצילומים, והוא לא יכול לערוך או למחוק את הסרטון.
במשטרה מדגישים כי הצילומים ממצלמות הגוף מועברים ישירות למערכות המשטרה, ומתויגים בתיקי החקירה השונים. למערכות קיימת הגנת סייבר גבוהה מפני חדירה של גורמים לא מורשים.
במשטרה הביעו שביעות רצון ממהלך הצמדת המצלמות לשוטרים, ועל כן הוחלט על הרחבתו. לאחרונה המשטרה עשתה בהן שימוש במקרים שבהם שותפו ברשתות החברתיות תיעודי מעצרים בידי גולשים, שבמבט ראשון מעלים תהיות על התנהלות השוטרים, בעוד שסרטוני מצלמות הגוף מספקים זווית אחרת לדברים.
פרויקט מצלמות הגוף נוהל ותוכלל על ידי אגף התכנון והארגון (אג"ת) ואגף השיטור של המשטרה. למכרז מצלמות הגוף במשטרה ניגשו חמש חברות שונות מישראל. בתום הליך בחינה, שכלל בדיקות מעבדה מקיפות על ידי מומחים בתחום, נבחרה המערכת המתאימה ביותר לצרכי המשטרה ומאפייני פעילותה.
בין יתר דרישות המכרז - יצירת ממשק "מקצה לקצה" ללא מגע יד אדם, שיחבר את מצלמות הגוף אל מערכות המחשוב המשטרתיות, המבצעיות והחקירתיות כאחד, תוך שמירה על תו תקן מחמיר בתחום אבטחת המידע, ללא יכולת מחיקה ועריכת החומר.
בשנת 2016 הוקצו 40 מיליון שקלים מתקציב המשרד לביטחון הפנים עבור הקמת תשתיות ויזינט, בין היתר למערך מצלמות הגוף, כשכל הסרטונים עולים לתשתית מוגנת שתכיל את אלפי הסרטונים ברמה המחוזית והארצית.
בשנים 2018-2017, הוקצו 13.5 מיליון שקלים לרכש מצלמות, פיתוח והדרכה. בשנת 2019, הוקצו 13.5 מליון שקלים נוספים לרכש נוסף של מצלמות. עד כה נרכשו אלפי מצלמות ובשנת 2020, המשטרה מתכננת רכש נוסף של עוד כ-4,000 נוספות.